ריבוי התוכן הטלוויזיוני והמלחמה על ליבו של הצופה הובילו בעשור האחרון למגפת חידושי סדרות. "צער גידול בנות", "בנות גילמור", "אחת שיודעת" ו"איך פגשתי את אמא" הן רק חלק מרשימה הולכת ומתארכת של סדרות שחודשו בשנים האחרונות, בחסות רצונם של הערוצים לנגן על מיתרי הנוסטלגיה של צופים פוטנציאליים.
סיפור המסגרת של הסדרה הקומית Reboot (אתחול מחדש, זמינה בדיסני פלוס) עוסק בדיוק בזה – סיטקום מצליח מהעבר, שזוכה לחידוש ומכנס מחדש את הקאסט המקורי: בני זוג לשעבר שמתקשים להשתחרר מעברם הרומנטי, שחקן כושל עם פה גדול ונטייה להתמכרויות, והילד מהסדרה שעכשיו כבר גדול, אבל ממשיך להתנהג כמו בן שמונה. בקיצור, שמח.
היה מצופה שסדרה כזו תנעץ סיכה בבלון החידושים: תעסוק במנהלי האולפנים תאבי הרייטינג והכסף, בקרקוף שעוברות סדרות נוסטלגיות שכאלה בדרך לגלגולן החדש ובחסרונות שבהישענות על נוסטלגיה כבסיס לסיפור. ובכן, "ריבוט" לא עושה את כל אלה, אבל אם מתעלמים מהיומרה לעסוק בנושא שסביבו התכנסה, חייבים להודות – מדובר בסדרה קורעת מצחוק.
במרכז הסדרה עומדת האנה, יוצרת צעירה ומבטיחה (רייצ'ל בלום, "האקסית המטורפת שלי") שמחליטה לחדש סדרה של אביה, שאיתו היא לא בקשר. ואולם מתברר שהאב המבוגר מתעקש לכתוב את החידוש יחד איתה, מה שמציף מחדש את היחסים הטעונים ביניהם. העימות הזה בין חדש לוותיק בא מיד לידי ביטוי גם בשולחן הכותבים של הסיטקום המתחדש, שחציו האחד מבוגרים לבנים שיורים בדיחות זולות על גסויות כאילו אנחנו עדיין באייטיז, וחציו השני צעירים מגוונים אתנית ומגדרית שנהנים מפאנצ'ים על אליסון בקדל (קומיקסאית שפעלה לקידום ייצוג נשים במדיה). השילוב בין החבורות המנוגדות האלו מספק כמה מהרגעים הקומיים המוצלחים בסדרה. בכלל, ריבוט מצטיינת ביצירת מצבים קומיים מופרכים ומלאים הומור, מצליחה להקיף אותם ברגעי דרמה קטנים ומוצלחים ואפילו מוסיפה אמירה נחמדה ולא מחייבת על החיים. בשביל סדרה בת שמונה פרקים, כל אחד באורך 25 דקות, זה לא מעט.
היוצר של ריבוט הוא סטיבן לויתן, מפיק בעל שם, שחתום בין השאר על הלהיט הטלוויזיוני "משפחה מודרנית". אפשר בהחלט למצוא קווי דמיון בין שתי הסדרות, ברמת סוג ההומור והמבנה – סיפורי הסתבכות קצרים שנפתרים תוך פרק או שניים ואז מתפיידים להם. לזכותה של ריבוט ייאמר שהיא בוגרת ומתוחכמת יותר ולעיתים אף עושה שימוש בקלישאות סוגת הסיטקום כדי ליצור אמירה חדשה. כך למשל בתום נאום זועם של האנה נגד קלישאות היא מועדת ונופלת (להלן קלישאה קומית), מה שמייצר רגע של קרבה בינה לבין אביה.
לצד רגעי הצחוק הרבים שמייצרת הסדרה, שווה גם לתאם ציפיות ולומר שלא מדובר בסדרה שלוקחת את עצמה ברצינות רבה מדי – לטוב ולרע. במילים פשוטות, לא תמצאו כאן אמירות משמעותית בסגנון "תרגיע", או "רוק 30" שעסקה גם היא באחורי הקלעים של עולם הטלוויזיה. ריבוט היא סדרה קלילה ומצחיקה מאוד שלא מנסה להיות עמוקה במיוחד. בקיצור, בינג' מושלם וכיפי לסופו של יום מעייף.
ריבוט, דיסני פלוס
