מה כבר רוצה יהודי? פרנסה, אישה טובה, כמה חברים, סיפוק, וב־2022 לא יזיקו גם מימוש עצמי וכמה מאות אלפי עוקבים. יונתן מרגי זכה בכל זה, אבל הזמר עם המראה המצודד, קול הזמיר והתדמית המושלמת רוצה יותר. כבר כשהופיע בתוכנית "הכוכב הבא לאירוויזיון", וקטף את המקום השני בהמון קלאס ובאפס מאמץ, היה ברור שהילד מכוון לגדולות ושיש לו כל מה שצריך בשביל להצליח.
הזמר־רקדן־דוגמן־שחקן, או במילה אחת טאלנט, התחיל מהר מאוד לנצל את התהילה שמגיעה למשתתף בכיר בתוכנית ריאליטי אהובה כל כך, והתחיל לפתח את הקריירה. בתוך ארבע שנים הספיק מרגי להוציא שלושה מיני־אלבומים (EP או אי־פי) וכמה סינגלים שכבשו את המצעדים, כמו "לא יוצא למסיבות", "אסור", "הזוג הזה" ו"לא להיות לבד". לצד זה הוא גם הופיע בפסטיגלים וכיכב בסדרות נוער. הפרט הפחות ידוע אבל לא פחות חשוב, שהצטרף לרשימה המכובדת הזו, הוא החתימה שלו על חוזה בינלאומי בחברת "סבן מיוזיק גרופ", במטרה לפרוץ אל העולם הגדול ולהיות כוכב בינלאומי אמיתי.
כדי להצליח בחו"ל צריך לדעת לדבר את השפה בכל המובנים, ומרגי הוציא עכשיו את האי־פי הראשון שלו באנגלית, ומכל הבחינות נראה שהוא מכוון הכי גלובלי שאפשר. המיני־אלבום, שאורכו 15 דקות, מכיל חמישה שירים – ולא תוכלו למצוא בו קוצו של רמז לכך שהזמר ישראלי. השירים מכוונים אל הפופ העכשווי ביותר, מהוקצעים מאוד, שומרים על סגנון אחיד ומזכירים את הזמרים המצליחים ביותר כיום בפופ הבינלאומי, כמו הארי סטיילס, ג'סטין ביבר ובילי אייליש.
גם בגזרת הקליפים והלייב־סשנים אפשר לראות את ההשקעה הרבה ואת הניחוח הבינלאומי. הכול מצולם רחוק מישראל, מתויג באנגלית, ולמי שלא מכיר יהיה קל מאוד להתבלבל. לצורך כך גייס מרגי את המוחות המוזיקליים הבולטים ביותר בסצנה הישראלית היום כמו נגה ארז (חפשו אותה בקולות הרקע של Falling) ואורי רוסו, ישי סוויסה, ג'ורדי וגם יוצרים בינלאומיים כמו ומפיק־העל מייק דין, שכבר הספיק לזכות בגראמי, לעבוד עם קניה וסט ועם קוק הארל, ולהשתתף בכתיבת שיר אחד Umbrella, של אחת, ריהאנה.
כל השירים מהודקים מאוד, עם מילים פשוטות ולחנים סוחפים. יחד הם יוצרים סיפור אחד. המיקס הזה יוצר שירים שכנראה תזמזמו בסוף ההאזנה, גם אם לא תזכרו בדיוק מה שמעתם ובמה זה היה שונה מהאזנה אקראית לגלגלצ.
קונספטואלית האי־פי מתעסק כולו בפרידה, ומרגי לא חוסך בקללות, האשמות והכאה על חטא לאורך השירים. הצד האפל מתגלה כבר בשם האלבום, "הצד האפל של הקשת" – The Dark Side of the Rainbow. אחרי הפרידה שחווה, מרגי בא להוציא את כל מה שהוא מרגיש החוצה, בלי פילטרים, כמובן חוץ מהפילטרים שקשורים לקליפים מושקעים הכוללים מכוניות נשרפות ושירה בטונים גבוהים במיוחד. יהיו שיחשבו שמרגי קצת דרמטי באלבום החדש, אבל יש דברים בחיים שגורמים לך להיות דרמטי, וגם על הבחירה לא להראות את הכול מתוק ועובד לפי הספר מגיע לו ריספקט, לפחות קטן.
המוזיקה הישראלית שברה פעמים רבות את השיאים של עצמה, חלשה על מגוון סגנונות וקרצה לקהלים רבים בחברה הישראלית. אולי עכשיו גדלנו והתבגרנו מספיק כדי להראות את התוצרת גם לכל העולם. נגה ארז, לולה מארש, נטע ברזילי ועוד כבר התחילו להראות שזה אפשרי, אבל את הפריצה העולמית המוחלטת של אמן ישראלי עוד לא ראינו. האם מרגי יהיה הראשון? יכול להיות, אבל קודם נצטרך לראות שיש לו אמירה ייחודית משלו ומשהו חמקמק נוסף. כי מה בסוף רוצה יוצר יהודי? להצליח בחו"ל.
