"אחרי החגים" אוטוטו כאן, ועמו עונת הסתיו ההוליוודית המביאה כמיטב המסורת סרטי ענק עם דרמות המחפשות את האוסקר. השנה, בדיוק כפי שקרה בעונת הקיץ, היבול עודנו דליל, אבל זה לא אומר שאין די סרטים מעניינים בקנה. אז כדי לחסוך לכם התלבטויות, אספנו את הסרטים המסקרנים ביותר ושיתפנו מה עובר לנו בראש בזמן הצפייה.
אוקטובר
בלאק אדם – 20.10
דוויין ג'ונסון מצטרך ליקום הקולנועי הקורס של די־סי וורנר בתור בלאק אדם. אנטי־גיבור המשתחרר מכלאו לאחר 5,000 שנה. התנהלותו הברוטלית בהשגת הצדק מחייבת את ארגון הגיבורים "חברת הצדק של אמריקה" לנסות לעצור אותו ולהטות אותו לצד הטובים. האם הם יצליחו לפני שבלאק אדם יהרוס את העולם?
למה בא לנו: כי כבר מזמן לא קיבלנו סרט חדש השייך ישירות ליקום הקולנועי של די־סי ("באטמן", כזכור, היה סרט חיצוני) ובתור מעריצים אנחנו מאוד מקווים שהסרט הזה יצליח להחזיר את האמון שלנו בזיכיון.
למה פחות: כי הטריילר, יש להודות, נראה מאוד גנרי. אבל לא רק זה – "בלאק אדם" וגם "שהאזאם! 2" שיגיע בדצמבר הם שרידים של המשטר הקודם בוורנר. כיום, לאחר מיזוג וורנר עם דיסקברי, עתיד היקום הקולנועי של די־סי אינו ברור בכלל. קשה לומר לאן ינווט את הספינה המשטר החדש, ולכן קיימת אפשרות שהסרטים האלה לא באמת יובילו לשום מקום.
לוחמת – 27.10
דרמה היסטורית המבוססת על אירועים אמיתיים ומגוללת את סיפורה של אגוג'י – יחידת נשים לוחמות שהגנו באומץ על הממלכה האפריקנית דהומיי במאה ה־19 תוך שימוש בכישורים שטרם נראו. גיבורת הסרט היא הגנרלית נאניסקה (ויולה דיוויס) שמאמנת דור חדש של לוחמות לקראת הקרב נגד אויב המאיים להרוס את אורחות חייהם.
למה בא לנו: זהו הסרט היחיד ברשימה שכבר עלה לאקרנים בארה"ב והביקורות – של המבקרים ושל הקהל כאחד – הן לא פחות ממשתפכות. צריך יותר מזה?
למה פחות: סרט שגיבוריו הן נשים שחורות, בוים על ידי אישה שחורה וגם נכתב וצולם על ידי נשים. אין ספק שמדובר בהישג חשוב וראוי ביותר. אבל כמו כל כך הרבה סרטים מהשנים האחרונות, קשה שלא לחשוש מעוד ניסיון הוליוודי לגזור קופון פרוגרסיבי טרחני. הלוואי שהביקורות צודקות ומדובר בדבר האמיתי.
נובמבר
אמסטרדם – 3.11
סרטו החדש של דיוויד או. ראסל הוא מין קומדיה עם טוויסט בלשי המתרחשת בשנות השלושים. שלושה חברים – רופא (כריסטיאן בייל), אחות (מרגו רובי) ועורך דין (ג'ון דיוויד וושינגטון) עדים לרצח, הופכים לחשודים ואז חושפים את אחת הקנוניות הגדולות בהיסטוריה האמריקנית.
למה בא לנו: קראתם "מי הקאסט", נכון? אז זו רק ההתחלה כי פחות או יותר כל הוליווד מגיעה לביקור. חוץ מזה, היוצר דיוויד או. ראסל הוא אחד הייחודיים, השנונים והמקוריים העובדים בהוליווד. כשהוא בשיאו אנו זוכים לפנינים נהדרות כמו "פייטר" (אוסקר לבייל) ו"אופטימיות היא שם המשחק" (אוסקר לג'ניפר לורנס). אנחנו כמובן מקווים ש"אמסטרדם" יהיה ברמה שלהם.
למה פחות: כי ראסל לא תמיד מספק את הסחורה, וסגנון הסרט החדש מזכיר לנו קצת יותר מדי את "חלום אמריקאי" המאכזב שלו מ־2013. גם אז הובטחה עלילת קונספירציה היסטורית, עמוסה בשנינות, מקוריות וכוכבים למכביר. אלא שהסרט התגלה כאכזבה משמימה ופלצנית.
הפנתר השחור: ווקאנדה לנצח – 10.11
סרט ההמשך ל"הפנתר השחור" הכל כך מצליח ומשפיע. הפעם מדינת ווקאנדה אבלה על מותו של טצ'אלה (צ'דוויק בוסמן שנפטר במציאות) אך נאלצת להיערך להגן על עצמה מפני ניימור – השולט בים ובכל החי בו. הטריילר גם מציג הצצה רגעית לדמות הלובשת את חליפת הפנתר השחור כך שכפי הנראה נכיר גם את הפנתר השחור החדש.
למה בא לנו: היקום הקולנועי של מארוול קצת מדשדש, וזה כבר לא סוד. אבל הפנתר השחור חשוב למארוול מכדי לתת גם לו לאכזב את המעריצים, אז אנחנו באמת מקווים שהסרט ייתן בראש.
למה פחות: העולם כולו עף על הפנתר הראשון, אנחנו פחות. העלילה שלו הייתה בנאלית והאקשן לא מספיק מסעיר. הבמאי ריאן קוגלר שכתב וביים את הסרט הראשון חוזר בדיוק לאותן משבצות כדי לנסות לשחזר את ההצלחה, אז אנחנו לוקחים בחשבון אפשרות לאכזבה נוספת.
עולם מוזר – 24.11
סרט האנימציה החדש של אולפני דיסני, ה־61 במספר. גיבורי הסרט הם משפחת קלייד, חוקרי עולמות שמגיעים לעולם חדש ומסתורי. כדי להתמודד עם הסכנות והאתגרים החדשים, יצטרכו בני המשפחה קודם כול להתגבר על חילוקי הדעות שביניהם.
למה בא לנו: כי עצם המילים "סרט אנימציה חדש של דיסני" הן התניית ילדות שמשגרת חום נעים ונוסטלגי בגוף. למרות שעולם האנימציה רווי היום עד כדי מחנק, דיסני תמיד מספקים את ההפקה הכי יוקרתית, מושקעת ומרהיבה.
למה פחות: כי דיסני קצת מעייפים בשנים האחרונות עם האג'נדות הפרוגרסיביות, ואם להיות כנים, הסרט האחרון שלהם שבאמת הלהיב אותנו מכל הבחינות היה "מואנה" מ־2016. את "אנקנטו" הלהיטי לא סבלנו בשל היותו מאולץ ומלאכותי וגם ממש לא מזיז לנו לדבר על ברונו.
דצמבר
אוואטר 2: דרכם של המים – 15.12
סרט ההמשך הדחוי עד אין קץ ל"אוואטר"- הסרט המצליח ביותר בכל הזמנים שיצא אי אז ב־2009. הבמאי ג'יימס קמרון מחזיר אותנו סוף־סוף לפנדורה, שם נפגוש את סאלי ואת המשפחה שהקים יותר מעשור לאחר אירועי הסרט הראשון. אויב ישן ישוב לאיים על השלווה וסאלי יחד עם כוחות הנאבי יצאו להגן על דרך חייהם. זהו הראשון מבין ארבעה (!) המשכונים מתוכננים.
למה בא לנו: כי כל מה שהבמאי הגאון ג'יימס קמרון עושה מסקרן בטירוף, שלא לומר מעורר ציפיות לדבר הגדול הבא. לאורך כל הקריירה שלו היה אחראי קמרון על הצלחות פנומנליות ופורצות דרך כמו "שליחות קטלנית" 1 ו־2, "טיטאניק" ו"אוואטר" הראשון. אנו מקווים ש"אווטאר 2" לא יבייש את הפירמה.
למה פחות: כי חייבים להודות, אם לוקחים לאוואטר הראשון את טכנולוגיית התלת־ממד פורצת הדרך והוויזואליה הבאמת שומטת לסתות שהציג, נשארים עם תסריט בינוני למדי. העולם של אווטאר אינו באמת מעניין במיוחד וכל ההמשכונים המתוכננים עשויים להתגלות כפרויקט יוהרה מיותר של במאי מגלומן.
שהאזאם! 2: זעם האלים – 22.12
בילי בטסון ואחיו החורגים, ההופכים לגיבורי־על באומרם את מילת הקסם "שהאזאם!", יילחמו הפעם בבנותיו של אטלס. זה בגדול כל מה שידוע כרגע על עלילת הסרט.
למה בא לנו: כי אחרי הכבדות הקודרת והמעיקה של סרטי די־סי, שהאזאם! היה הפתעה חביבה ביותר – סרט גיבורי־על נטול יומרות עם גוון קומי מובהק שהתאים גם לצופים צעירים יותר. לפעמים לא צריך יותר מהרפתקה חביבה, ומהטריילרים ניכר שהסרט השני יספק לכל הפחות סחורה דומה.
למה פחות: קצת יותר מדי זמן עבר מאז שהאזאם הראשון, שיצא ב־2019, הקורונה וגם הבלגן הבלתי נגמר בהפקת סרטי היקום המורחב של די־סי דאגו לכך. והרושם החביב שהותיר בנו שהאזאם הראשון כבר מזמן התפוגג ונעלם.
ינואר
בבילון – 19.1
אומנם הוא מגיע אלינו רק בינואר, אבל "בבילון", סרטו החדש של המטאור ההוליוודי דמיאן שאזל ("וויפלאש", "לה לה לנד") מהונדס להיות מתחרה רציני ביותר בעונות הפרסים של 2022. גיבור העלילה הוא שחקן אמריקני מקסיקני (מאני טורס) שמחפש קריירה בהוליווד של שנות העשרים הפרועות. בתפקידים הראשיים משחקים בראד פיט ומרגו רובי.
למה בא לנו: "וויפלאש" מ־2014 הוא אחד משני הסרטים היחידים שהמדור פרגן להם בחמישה כוכבים. אין בכלל ספק שהתסריטאי והבמאי דמיאן שאזל הוא יוצר קולנוע מבריק שהמריא מאז הכי גבוה בעיר הסרטים, וכל סרט חדש שלו הוא חתיכת דבר מסקרן ומעורר ציפיות.
למה פחות: סרטיו הבאים של שאזל – "לה לה לנד" ו"האדם הראשון", היו סרטים וירטואוזיים ומרשימים מאוד, אבל כל אחד מהם היה גם מאכזב בדרכו. אז אפשר להבין מדוע הציפייה המסוקרנת לסרט החדש מהולה בלא מעט חשש מאכזבה. אבל לא רק זה – בדומה ללה לה לנד גם בבילון עומד להיות יצירה רפלקסיבית על הוליווד, ומשהו כאן מריח קצת יותר מדי מוכר.
