בן בן ברוך הוא טיפוס ורסטילי. הוא חלק מברנז'ת הסטנדאפיסטים למרות שהוא התחיל להופיע בגיל 26 המופלג. הוא היה עצמאי ובעל חברת ביטוח, לא גדל בטלוויזיה ואם ראיתם אותו בפריים טיים זה להבלחות קצרצרות. הוא צמח בהופעות ובערוץ יוטיוב, בדרך האיטית, בעקביות, נחישות ובתקשורת ישירה עם הקהל. רק בשנה האחרונה התחילו לראיין אותו למגזינים והוא עדיין לא שם ממש מוכר בביצה, אבל בכל זאת יש לו קהל של עשרות אלפי אנשים ברשתות חברתיות.
הוא מריץ את הפודקאסט שלו, "המוג'ו של בן בן ברוך", מאז 2019. כאמור, הוא אדם עקבי ונחוש. בהסכת הוא מדבר עם אנשים מעניינים שעושים דברים מעניינים. בהתאם, הראיונות מגוונים: אנשים בתעשיית הבידור, מי שעוסקים בפוליטיקה ומי שעוסקים בשיפור החיים כמו שפת גוף, קואוצ'ינג ומנטורינג לסוגיהם.
"אנשים מעניינים" הוא נושא כללי מאוד. היתרון בכלליות הזאת הוא שאתם יכולים לצאת מאזור הנוחות ולשמוע דברים חדשים. בשביל זה אתם צריכים לבטוח מספיק במראיין שיבחר עבורכם מרואיינים שמתאימים לכם ויוציא מהם את המרב. אם אין לכם את האמון הזה במראיין, אפשר להתחיל במעבר על כל הפרקים ולמצוא שמות או תחומים שקורצים לכם. זה מה שאני עושה.
איכות הסאונד – נקודת תורפה קבועה בהסכתים עצמאיים – מפתיעה לטובה. הסאונד פה מושלם. בן ברוך בנה אולפן מושקע, הוא עובד עם סאונדמן, תום, והתוצאה לא מאכזבת. גם העריכה פה ראויה לציון. בכל תוכן, מה שבוחרים לחתוך בעריכה חשוב לא פחות ממה שנשאר בפנים. פה העריכה ודיוק התוכן נעשים מראש ושום דבר לא נשאר בחוץ. הריאיון מצולם בטייק אחד, ללא קאטים, ועולה במלואו לאפליקציות הההסכתים ולערוץ היוטיוב.
תיאורי הפרקים טעונים שיפור. כותרת הפרק והתיאור שלו אמורים לספר במה הפרק יעסוק ולתת לנו סיבה לבחור להאזין לו, על המאזינים לדעת מה צפוי להם כדי להחליט האם שווה להם להקשיב ולהשקיע את הזמן הזה. אם אנחנו לא מכירים את המרואיין או לא סומכים לגמרי על המראיין, ספק אם נבחר להקליק. במספר בלתי מבוטל של פרקים השם והתיאור לא מספקים את המידע הנדרש כדי לקפוץ על העגלה וללחוץ פליי.
בן ברוך כמראיין עושה מעשה לא מובן מאליו – ומקשיב. ניכר שהשיחות האלו מעניינות אותו. הוא מכוון את השיחה מתוך קשב למרואיינים ולמסר שלהם מחד, ובמחשבה על העניין של המאזינים שלו מאידך. הוא לא מתעקש להוציא מהאורחים נקודות מסוימות אלא נותן להם להביא את עצמם בלי להיגרר לקשקשת.
הפרקים במוג'ו ארוכים. רובם נעים בין שעה וחצי לשעתיים, הרבה מעל הממוצע בהסכתים פופולריים. היתרון הוא שלא חייבים לשמוע את הפרק במלואו בבת־ אחת, והם מספיק טובים כדי להצדיק עצירה באמצע וחזרה אליהם בהמשך. אגב, בנסיעות ארוכות ובפקקים הבלתי נגמרים האורך הזה הופך ליתרון לא מבוטל.
אם אני צריכה לסכם את ההסכת בשלוש מילים, זה יהיה "מעניין, מכבד ומהוקצע". לא האמנתי שאפשר להגיד "מהוקצע" על ראיונות שמתפרסמים בלי קאטים ונמשכים שעתיים, אבל אשרי המאמינה.
המוג'ו של בן בן ברוך
