מדף קרוב ללב: על המדף הקרוב לליבי מונחים התנ"ך – המצפן של עם ישראל, המלמד לא רק ממה שכבר עבר עלינו אלא בעיקר את העקרונות של מה שידע לאחד אותנו. בנוסף כתבי גורדון, משה הס וברל כצנלסון. זה החיבור הפשוט בין המורשת היהודית לאלו שידעו לתרגם את הצורך הקיומי של עם ישראל להיות מושרש עמוק באדמת ארץ ישראל, עם חיבור עמוק לייעוד שלנו כעם. כתבים כמו "האומה והעבודה" של גורדון הם עבורי תמצית הביטוי של שילוב בין עם־ אדם־אדמה. ספר חשוב נוסף שהשפיע עליי מאוד אחרי מלחמת לבנון השנייה הוא "איש האמונה הבודד" של הרב יוסף דוב סולובייצ׳יק, שמשרטט בצורה המתומצתת והמדויקת ביותר את ההבדלים בין תפיסת גורל לייעוד, ואת ההזדמנות האדירה והחד פעמית של כל אחד ואחת מאיתנו לעצב את עתיד העולם.
שיטת מיון: הספרייה הביתית מחולקת בין ספרים שבבסיס המורשת שלנו, שמיועדים ללימוד משותף ולחברותות, ובין מסה גדולה של ספרים שנמצאים בחדר לימוד נפרד ומכוונים יותר ללימוד אישי, בהם ספרים עבי כרס בלימודי הרפואה של טל אשתי, ספרי פילוסופיה. שם נמצאים גם כרכי התלמוד הבבלי, שזכיתי לסיים לראשונה בערב תשעה באב, אחרי שבע וחצי שנים.
על ארבעה ספרים
רומי וירושלים
משה הס / 1862
הרצל אמר שאם היה קורא את הספר הזה לפני כן, לא היה כותב את "מדינת היהודים". ספר מעורר השראה, החל מהבנת עומק השנאה של הגרמנים לעם היהודי וחיזוי השואה, ועד החשיבות של הקמת כוח הגנה עצמאי וקרנות השקעה שיובילו לפיתוח ההתיישבות והחקלאות, באופן שיאפשר לכונן מחדש ישות עצמאית בארץ ישראל.
איש האמונה הבודד
הרב יוסף דב סולובייצ'יק / מוסד הרב קוק, 1967
קהילות עוברות תהליכי שינוי, התפרקות ובנייה, ובתוכם דור צעיר מלא שאלות וספקות, שבהיעדר תשובות או משמעות שוקע לתהומות ההתמכרות לסמים, אלכוהול ומסכים ומשם קצרה הדרך לתחושת תלישות, דיכאון ואובדנות. במקום הזה מצליח הרב סולובייצ׳יק לחדד את ההבדל התהומי בין קבלת גזרת הגורל והמציאות המרה, להסתכלות של ייעוד אישי מתוך מעוף, רצון ויוזמה. היכולת שלא להישלט על ידי המציאות בלבד, אלא אף ליצור ולהוביל אותה למקומות טובים ונעלים.
הודו – יומן דרכים
עזריאל קרליבך / עיינות, 1956
קרליבך מתאר בצורה מדהימה את המורשת ההודית, את הפשטות ואת החיבור לשרשרת הדורות. כיבוד ההורים והבהירות הפשוטה של ההמשכיות שהילדים לוקחים על עצמם, מעוררים השראה וכבוד.
בשביל החיים
אילון שמיר / הקיבוץ המאוחד, 2018
שמיר מתאר את תורת הנוכחות של א"ד גורדון ואת המבט על מושג הזמן. בדור המסכים, ששאיפתו המרכזית היא מצליחנות, והעיקר הוא המעמד והגדרת התפקיד, אילון שמיר מצליח להביא את תפיסת הנוכחות של גורדון לדיוק גבוה: להתחבר לרגע הזה שהוא נצח, להיות כל כולך בתהליך, ולחוות את הדרך כחוויה המרכזית וכמטרה לא פחות חשובה מכיבוש הפסגה.
