עניין של טעם: בין יין לבן לאדום

בוודאי שמתם לב שבכל פעם שמדברים על יינות ישר פונים לתיאור הארומות והטעמים, מתמקדים בפרטים קטנים ומחפשים ניואנסים ייחודיים לכל יין. בואו נודה על האמת לפעמים, למי שלא מכיר, התיאורים האלה נשמעים כמו שפה זרה ואני מניח שחלקכם לא ממש מבינים על מה כל המהומה, ואולי אפילו לא יצא לכם לחוות טעימת יינות השוואתית שבה ניתן להבחין בקלות רבה יותר בהבדלים שבין היינות. כדי להיכנס לעניינים נצלול לטעימה מודרכת שבעזרתה תוכלו לבחון את היינות בעצמכם.

ארבעה יינות שונים יסייעו לכם להבין את הקצוות הקיצוניים (פחות או יותר) של המדדים לפיהם בוחנים יינות כל אחד בקטגוריה שלו. כמובן שאתם מוזמנים להשיג את היינות ולארגן לכם ולחברים או לשכנים ערב טעימות יין מקצועי.

כאשר בוחנים מספר סוגים של יין בטעימה, מומלץ להתחיל מהיינות הקלים יותר מבחינת גוף (לרוב לבנים או רוזה) ולאחר מכן נהוג לעבור לאדומים שכן טעמיהם חזקים יותר, אך גם שם נתחיל קודם מהקלילים ביותר מבין האדומים.

טעימת לבנים:

היינות הלבנים צריכים להיות מקוררים היטב. היין הראשון שנטעם, בלנד של יקב בן זמרה, מציג מרקם פריך, גוף בינוני וחומציות חזקה ומתפרצת שמדגישה את הטעמים המאפיינים אותו. עם ארומות עוצמתיות של פירות טרופיים (גויאבה, אננס ומעט מלון), פירות הדר (לימון וליים) ומעט עשבוניות כשל מחטי אורן. היין השני, שרדונה של לוריא, מציג מרקם שמנוני יותר, גוף מלא וטעמים שונים בהחלט. עם חומציות בינונית מתקבל יין חמאתי במרקמו, עם טעמים חזקים של עץ אלון, תירס בשל, פופקורן בחמאה, קליפות הדרים ופירות הדר.

שרדונה, יקב לוריא:

גם היין הזה מגיע מהגליל העליון, באזור הר מירון גדלים ענבי השרדונה הזה, היין מתיישן בחביות עץ קרוב לשנה תוך סיבוב החבית בתהליך היישון.

לבן יבש, 110 ש"ח

בלנד לבן, יקב בן זמרה:

ממרומי הגליל העליון בסמוך למושב בן זמרה מצוי היקב המשפחתי שממנו מגיע הבלנד הנוכחי שמכיל סוביניון בלאן, ויונייה ושרדונה. היין לא מתיישן לאורך זמן על מנת לשמור על רעננותו ופריכותו.

לבן יבש, 85 ₪

טעימת אדומים:

את היינות האדומים נטעם בטמפרטורה של 16־18 מעלות, קצת קשה בלי מקרר יין אבל פשוט שימו בחדר קריר או משהו דומה. ביין הראשון, "באתי להרים", השילוב בין הענבים האדומים ללבנים יוצר יין קליל, עם חומציות נמוכה יחסית. טעמים רכים של דובדבנים טריים, רימון, פרחוניות קלה ומינרליות מלוחה קלות. היין השני, הלה פורה בלאנש, הוא בלנד עוצמתי בצבעו, עם גוף מלא, חומציות וטעמים חזקים. עם ארומות של פירות שחורים (שזיפים ודובדבנים) תבלינים כמו פלפל שחור ולבן עם מעט ציפורן, אדמה שחורה, מאובק כמו רוחות המדבר, טבק ואפילו מעט עור מעובד.

את הטעימה הראשונה כדאי לבצע בנפרד כדי להבין את מאפייני היינות ובטעימה השנייה מומלץ לטעום את היינות זה לצד זה ולהשוות מאפיינים כמו צבע ועוצמה.

דביר, יקב לה פורה בלאנש:

היקב שנמצא בסמוך ליתיר בדרום הר־חברון מציג בלנד של קברנה סוביניון, שיראז ומרלו שרובם גדלים בהר־חברון וחלקם בנגב המערבי. היין מתיישן כשנה בחביות עץ צרפתיות.

יין אדום, 130 ₪

באתי להרים,

יקב יעקב אוריה:

בלנד של סירה, מורבד, שרדונה, סמיון וגוורצטרמינר שמגיעים ממספר כרמים ברחבי הארץ. בלנד של ענבים אדומים ולבנים שאינו מתיישן בחבית עץ.

אדום יבש, 100 ₪