אנחנו צריכים לדבר על האיירפודס. רגע, לפני שאתם מדפדפים לעמוד הבא, אל תדאגו – זה לא יהיה מדור שנאה לאפל. המדור מקפיד להתנזר מהאמצעים הטכנולוגיים שמפתח התפוח הנגוס, אבל יכול בהחלט להעריך את חלקו החשוב במהפכת אוזניות ה־True Wireless, באמצעות פיסות הפלסטיק הקטנות שהפיץ לכל פינה בעולם.
אין ספק שההתפתחות הטכנולוגית בתחום האוזניות היא מנקודות האור הבהירות ביותר בשממה הדיגיטלית של השנים האחרונות. היום כבר נדיר למצוא אנשים בלי אוזניות כאלה – של אפל, סוני, JBL או חברה סינית כלשהי שמעבירה כל מילה שאתם אומרים ישירות לרמקול על הדסק של שי ג'ינפינג.
לא, הבעיה היא לא עצם קיומם של האיירפודס. הבעיה היא שבכל מקום – מצילומים מקצועיים דרך ראיונות בתקשורת ועד סרטוני טיקטוק (כך שמענו) – אנשים חושבים שזה בסדר להצטלם כשאחת האוזניות הקטנות האלה (או, למהדרין, שתיים) מבצבצת מאוזניהם.
אולי זה נשמע כמו תלונה שולית, אפילו מיותרת, אבל יש כאן קטע. במשך שנים רבות, כולנו הכרנו רף כלשהו של התנהגות חברתית ראויה, שנכללה בה הסרת האוזניות במצבים חברתיים מסוימים. עד כמה זה היה ברור? כל סרט, סדרה או מערכון מאז אלפיים וכלום שהציג מישהו עם אוזניית בלוטות' בסביבה חברתית, תמיד, אבל תמיד, הציג אותו באור שלילי: האדם המנותק שמדבר בקולי קולות ברכב מלא באנשים; בוס שמקיים שיחה מקבילה עם אחד מעובדיו או עמיתיו, וכן הלאה. המסר היה חד וברור: אוזניות זה אחלה, אבל לא תמיד.
אבל אז דברים החלו להשתנות. האוזניות הקטנטנות לא רק בולטות פחות, אלא שהטובות שבהן גם מסוגלות לבטל את חסימת הקולות החיצוניים בעת הצורך, וכך אפשר להשאיר אותן תחובות באוזן בזמן שמקיימים שיחה, או, נניח, מצלמים סרטון הזוי לבחירות המקדימות של מפלגת ימין גדולה.
זה בעייתי משתי סיבות. קודם כול, במצבים רבים זה פשוט לא אסתטי. כן, לפני עידן האיירפודס אנשים היו צמודים למיקרופון וענדו אוזניה שחורה קטנטנה בכתבות חדשות או בריאיונות בשידור חי, אבל מיקרופונים תמיד מצטלמים טוב ואוזניות שחורות קטנטנות פשוט מתאימות לרגע. אם אתם משוחחים עם יונית כשהאיירפודס באוזניכם, זה נראה יותר כאילו אתם מאזינים לשיר החדש של קרדי בי וקניה וסט (מזעזע, אל תנסו) במקום להקשיב לשאלות שלה.
אותו הדבר נכון, ונכון הרבה יותר, בפרסומות, תשדירים וכו'. ראבאק, אתם לובשים חליפה יפה או אאוטפיט יוקרתי. אתם מתאפרים. אתם מתגלחים. עשו טובה, תשקיעו במיקרופון מקצועי קטנטן ותעזבו את האוזניות בצד!
ויש עוד סיבה, שתקֵפה בעיקר במצבים שגרתיים יותר: זה לא מכבד. כן, תצחקו, תקראו לנו זקנים, תזרקו עגבניות או ביצים או נייר טואלט או מה שאתם הצעירים עושים כיום. אבל קשה להתחמק מזה: מי רוצה לקיים שיחה עם מישהו שאולי מאזין לך, אבל יכול להיות שהוא מאזין ממש עכשיו לסוף של פודקאסט מעניין על מי שבאמת רצח את שינזו אבה (ספוילר: הוא מופיע באחד התצלומים של ג'יימס וב); מי רוצה לפנות בנימוס למוכר בחנות ולברר את מיקומם של הסניידרס בטעם דבש־חרדל־בצל, ולגלות שהוא בעיצומו של ויכוח עם חברה על המיקום הנכון לעציץ הפיקוס החדש? זה חשוב יותר מסניידרס?
אוזניות הן מהפריטים החשובים והמהנים ביותר בעולם הדיגיטלי החדש, אבל אולי כדאי למנן קצת את השימוש בהן. בשבוע הבא: מדוע לא כיף לראות פרשנים פוליטיים בכירים מסמסים בשידור חי. בלי שמות, מבטיחים.
לתגובות, המלצות, משחקים (ולהאזנה ל"ואגנר: מיטב צלילי גרמניה") שלחו לנו לטוויטר: ERspeiser@ או לדוא"ל: digital.makor@gmail.com
