אחד הרגעים הקודרים בפרק סיום העונה הקודמת של "מנאייכ" התרחש לאחר שחוקר מח"ש איזי בכר (שלום אסייג), מנסה לפוצץ אירוע בהשתתפות השר לביטחון הפנים, באיום שיחשוף את השחיתות המשטרתית. בתגובה הוא נעצר. לחדר המעצר מגיע לבסוף חברו לשעבר ברק הראל (עמוס תמם), שבמהלך העונה נחשף על ידי איזי כמעורב ברצח ומשת"פ של ארגוני פשע. ברק משחרר את איזי מהאזיקים, וברגע הזה ייתכן שאיזי נשבר סופית. מאזן הכוחות המוסרי הופר – השוטר הנאמן כבול, הפושע הוא בעל הכוח.
העונה השנייה של דרמת הפשע המצוינת הזאת שבה למסך בשבוע שעבר בכאן 11, כשהיא קודרת מתמיד (זהירות, ספוילרים) איזי החליט לפרוש לפנסיה מוקדמת – הוא מפתח את כישוריו כסקיפר ועוזר לאביו לנהל את חנות ציוד הצלילה שלו. שותפתו של איזי מהעונה הקודמת, שוטרת היאחב"ל טל בן־הרוש (לירז חממי) פותחת את העונה הזאת כשהיא כבר בחודש השמיני להריונה, והיא עדיין מנסה לחשוף את השחיתות התוך־משטרתית, ללא הצלחה רבה. איזי מסרב לניסיונותיה למשוך אותו חזרה לתוך החקירה, אולם אז טל עוברת ניסיון התנקשות אכזרי, שבמהלכו היא מאבדת את התינוקת שלה. איזי ממהר לבית החולים ומשם כבר קצרה הדרך חזרה למרכז העניינים והחקירה. שני הפרקים הראשונים הציגו שני קווי עלילה נוספים שעוד מוקדם לומר לאן יתפתחו – לכידת מעבדת סמים וחקירות כנגד ראש הממשלה שנחשד בקשרים עם אוליגרך מוכר.
מנאייכ זכתה למחמאות רבות במהלך העונה הראשונה, והן מגיעות לה גם כעת. היוצר והתסריטאי רועי עידן והבמאי אלון זינגמן ("שטיסל") לא הסירו את הרגל מהגז כבר מפרק הפתיחה שהיה אפקטיבי ועוצמתי. גם בעונתה השנייה ממשיכה הסדרה להציג את המשטרה כגוף בעל צדדים מושחתים ומסואבים, ובו אנשי חוק מנצלים את כוחם לטובת רווח אישי או פוליטי. היא כאמור אפלה ומעוררת מחשבות פסימיות, שגורמות לה להיות לא תמיד קלה לצפייה. בניגוד אולי למצופה, המתח אינו גיבור ראשי בסדרה הזאת – כבר בפרק השני מגלים לנו שמי שניסה להתנקש בחייה של טל היה שוטר שהיא ניסתה לחקור, מהתחנה של ברק. היתרונות של מנאייכ נמצאים בדרמה האישית ובמערכות היחסים שנמזגות היטב לעלילות הפשע והאקשן, כמו גם בעובדה שהיא תמיד מותירה פתח לתקווה ולגאולה, עבור גיבוריה ועבור הצופים.
שווה לציין בהקשר של מערכות היחסים, שמנאייכ מצטיינת בהצגת סוללה של דמויות מורכבות ומוצלחות שגם משוחקות היטב, אבל באופן אישי אני מודה שקצת הלכתי לאיבוד בהן (אף שערכתי רענון על פרק או שניים מהעונה הקודמת וצפיתי בתקצירים). זה הגיוני כיוון שמדובר בסדרה מורכבת, אבל טוב היו עושים בכאן 11 לו היו מגבים אותה בתוכן מלווה, לדוגמה פודקאסט או ריקאפ – תקציר הפרקים הקודמים, שהיה מסייע לנתח את המהלכים ולעקוב אחרי הדמויות.
גם במשל על החיים עצמם, התחושה שהעבירה הסדרה בעונתה הראשונה הייתה שאל לו לצופה לסמוך יותר מדי על מערכות החוק והמשפט בישראל, שאנשיה דואגים קודם כול לעצמם. המסר הזה חוזר על עצמו, קיצוני יותר, בעונה השנייה – אם רוח המפקד הפנים־משטרתית היא להגן על עצמם בכל מחיר, אולי גם פגיעה פיזית בחלקים ממנה באה בחשבון. וזה כשאנחנו רק בתחילת העונה, כן? מנאייכ מציגה פתיחת עונה קודרת ולא אופטימית כהרגלה – האם זה מעיד על הבאות או שהפעם, לשם שינוי, הטובים ינצחו?
מנאייכ, כאן 11
