הללויההה // מוזיקה
אוהד רובינשטיין
ישראל הצטרפה בסערה לאירוויזיון ובעשור אחד ניצחה פעמיים
כמו לא מעט זירות שבהן ניסתה את כוחה המדינה הקטנה והמתפתחת בלב המרכז התיכון, ישראל עשתה זאת גם באירוויזיון. התחרות, שנוסדה כקריאה למנהיגי היבשת לפתח חזון מוזיקלי משותף שיאחה את השסעים הפוליטיים של מלחמת העולם השנייה ומשכה אליה מדינות רבות.
ישראל נכנסה לתחרות בשנת 1973. הזמרת אילנית הגיעה עם השיא "אי שם" היישר למקום הרביעי בדירוג. בהמשך העשור הצלחנו לאסוף שתי זכיות רצופות, "אבניבי" בשנת 1978 ו"הללויה" בשנת 1979. אליהן הצטרפה זכייתה של דנה אינטרנשיונל בשנת 1998 עם השיר "דיווה". יחד עם זכייתה של נטע בריזילי ב־2018 עם "Toy", ישראל צברה ארבעה ניצחונות שמציבים אותה ממש לא רחוק מאירלנד, שמחזיקה במספר הזכיות הרב ביותר, שבע.
לשמור אמונים // אקטואליה
אביגיל זית
הזיות או חלומות – בסוף זה התגשם
הם היו חבורה של הוזים וחולמים שעל אף התנכלות השלטונות והתנאים הבלתי אפשריים נאחזו באדמת הארץ. לא מדובר ביואל משה סלמון וחבריו אלא באנשי גוש אמונים. לא ברור כמה מהם היו מצוידים בעוזי ודובון, שהפכו לסמל המסחרי של ראשוני המתיישבים, אבל על איש מהם לא פסחו הלהט והידיעה הפנימית שמדובר בשליחות היסטורית ממש.
כחצי שנה אחרי מלחמת יום כיפור, ייסדו בביתו של הרב חיים דרוקמן את "גוש אמונים, תנועה לחידוש ההגשמה הציונית". בתחילת הדרך נחלו חבריה לא מעט כישלונות, כמעט כל נקודה שבה נאחזו פונתה תוך זמן קצר לאחר העלייה לקרקע – קונייטרה, חווארה, שילה, יריחו. עוד ועוד ניסיונות עלו בתוהו, אפילו האירוע המיתולוגי בסבסטיה הסתיים לאחר שבוע בפינוי המתיישבים ובהצעת פשרה שישוכנו במחנה הצבאי קדום.
אולם מי שראו עצמם מגשימי נבואות הגאולה וממשיכי דרכם של חלוצי העליות הראשונות לא ויתרו. העקשנות, האמונה והתמורות הפוליטיות הובילו לתוצאות – לקראת סוף שנות ה־70 הכינו במזכירות גוש אמונים תוכניות אב להתיישבות ועל פיהן התקדמו. כך קמו עוד ועוד יישובים, והגגות האדומים בלב הרי המולדת התרבו עם השנים. מלבד המאבקים הפוליטיים והבנייה, תנועת ההתיישבות עיצבה וגיבשה את דמותו של הציבור הדתי וכתוצאה מכך השפיעה עמוקות על המרקם החברתי של כלל החברה הישראלית.
הכדור לא בידיים שלנו // ספורט
דותן מלאך
הימים שבהם ישראל העפילה למונדיאל
ב־1970, 22 שנה לאחר קום המדינה, חגגה ישראל העפלה ראשונה למשחקי הגביע העולמי, שהתקיימו במקסיקו ובו השתתפו 16 נבחרות בלבד. על הקווים הוביל עמנואל שפר המנוח חבורה מוכשרת במיוחד של כדורגלנים, בראשותם של מוטל'ה שפיגל, גיורא שפיגל, יצחק ויסוקר, יצחק שום, משה רומנו ורבים אחרים.
בשלב המוקדמות עברה הנבחרת את הנבחרות של ניו־זילנד ואוסטרליה, ובטורניר הגמר הוגרלה לבית קשה מאוד, עם איטליה, אורוגוואי ושוודיה. במשחק ראשון ומאכזב נוצחה ישראל 2:0 בידי אורוגואי. במשחק השני מול שבדיה, נרשם רגע היסטורי נוסף עבור הספורט הישראלי, לאחר שבדקה ה־56, כבש מוטל'ה שפיגלר את השער הראשון והיחיד עד כה של ישראל בגביע העולם, במשחק שהסתיים בשוויון 1:1. במשחק השלישי הצליחה ישראל לשמור על רשת נקייה בתיקו המאופס מול איטליה החזקה, שהמשיכה בדרכה עד משחק הגמר, שם נוצחה בידי ברזיל ופלה האגדי.
זווית ישראלית נוספת בטורניר הזה הייתה שיפוטו של אברהם קליין במשחק רבע הגמר בין אלופת העולם המכהנת דאז, אנגליה לבין ברזיל, שנכנס עמוק לתוך דפי ההיסטוריה של הענף. ההופעה החיובית של הנבחרת הישראלית הותירה טעם לעוד, ואיש ודאי לא האמין אז שיעברו עוד 52 שנה בלי שנצליח להעפיל שוב לטורניר הגביע העולמי, על אף שלאורך השנים הוכפל מספר המשתתפות בו, העומד כרגע על 32. ב־2026 יעלה המספר כבר ל־48 נבחרות, וכולנו תקווה שאז ייכתב סופסוף פרק חדש בתולדות הכדורגל הישראלי.
מה הקשר מדע בדיוני עכשיו? // ספרות
אריאל שנבל
אחרי תקופה ארוכה יחסית שבה כמעט לא היה רמז לסוגות שאינן פרוזה על מדפי חנויות הספרים, בשנות ה־70 פרץ ז'אנר המדע הבדיוני והפך למיינסטרים: מגזין ספרותי שכולו מוקדש למד"ב, "פנטסיה 2000" החל לראות אור באופן קבוע, הוצאת הספרים הוותיקה מסדה תרגמה את יצירותיהם של ענקי המד"ב אייזק אסימוב וארתור סי קלארק, והוצאת עם־עובד הנפיקה את "חולית" וכותרים נודעים אחרים.
הפלייליסט:
האיש ההוא | שלמה ארצי
נתתי לה חיי | כוורת
חשמל בכפות ידיך | רותי נבון
חביבי | הכול עובר חביבי
את ואני והרוח | הפרברים
לכל עמודי הפרוייקט:
