"אנשים התחילו לפנות אליי שאעזור להם למצוא את השורשים שלהם"

מה אתה עושה?
אני גנאלוג, חוקר אילנות יוחסין. אני חוקר את השורשים של אנשים ומוצא קרובי משפחה למי שמחפש אחריה. אפשר לעסוק בגנאלוגיה מהכיוון הגנטי, אני עוסק מהכיוון ההיסטורי. רוב הלקוחות הם בני 60 ומעלה שאין להם כבר את מי לשאול על העבר – יש אנשים שרוצים לדעת אם הם מיוחסים לרב מפורסם, יש שרוצים להגיע כמה שיותר רחוק. הרבה אנשים שהם דור שני לשואה וגדלו בלי סבתא וסבא, כל החלק הזה מחוק אצלם והם רוצים לדעת אם הייתה עוד משפחה, אם מישהו שרד. יש אנשים שרוצים להפוך את זה לסיפור, ואז נכנס הפן של ראיונות וכתיבת סיפור החיים.

איך נראית שגרת העבודה?
אני מבקש את שמות ההורים, שם הנעורים של אמא, שמות הסבים והסבתות, שנות לידה ומיקום – ומתחיל לחפש. אני נכנס לארכיונים ומאגרים ומחפש רישומים כמו לידות, נישואין ופטירות. הרישומים האלה נותנים את שמות ההורים והסבים ומקום מגוריהם – ואז כבר יש שני דורות אחורה. אני מצליב את הנתונים: אם מישהו שרד, לאן הם עברו, איפה הם היו. אבל לא הכול זמין אונליין, לפעמים צריך לטוס ולהגיע לארכיונים ולפעמים להגיע גם פיזית לעיירות. אפילו מצאתי קברים ישנים שנתנו פרטים על המשפחה.

איך התחלת לעבוד בתחום?
המקצוע בחר אותי לשורותיו. אבא שלי היה בן 4 כשאבא שלו נפטר ובן 14 כשאמא שלו נפטרה. לא היו לו פרטים על ההורים שלו. בפסח 2006 דודה שלי הוציאה אלבומים, אחת התמונות הייתה מצבה שצולמה ב־1936 ולידה קבוצת אנשים. דודה שלי אמרה שהיא לא יודעת מי האנשים. "אני יודעת שהאישה המבוגרת היא סבתא שלי אבל לא יודעת איך קוראים לה או מה היה שם המשפחה שלה". לפי המצבה ידעתי שלאבא של סבתא שלי קראו אלי, אבל את שם הנעורים לא ידעתי. כשהגדלתי את תמונת המצבה ראיתי "יוסף אליהו". הערכתי שזה סבא־רבא, ושם המשפחה היה ניסלסון. ידעתי את תאריך הלידה של סבתא שלי והחלטתי לחפש תעודת לידה. גיליתי את שם האמא שלה ואת שם נעוריה ומצאתי בני משפחה. מתברר שהם חיפשו את סבתא שלי וחשבו שנספתה בשואה. פתחתי קבוצת פייסבוק והתחלתי לפרסם שם דברים, ואנשים התחילו לפנות אליי שאעזור להם למצוא את השורשים שלהם.

מה קשה לך במקצוע?
יש מדינות וארכיונים שהחומר בהם לא שרד טוב. לפעמים אותיות חסרות ומנסים לפענח לפי מה שיש ולפי הגילים והשמות הפרטיים. חוץ מזה, עד תחילת המאה ה־19 השימוש בשמות משפחה לא היה נפוץ והשתמשו בשם האב, המקצוע או המקום שהגיעו ממנו, וגם זה מקשה על החיפוש.

ספר סיפור מהעבודה.
מישהי פנתה אליי וחיפשה פרטים על סבתא וסבא שלה שלא שרדו בשואה. מצאתי בת־דודה ראשונה של האבא, בת 90 פלוס, שיש לה משפחה. בת־הדודה השלימה לה הרבה סיפורים שהיא לא ידעה על המשפחה, כמו איך הם ברחו והראתה לה תמונות שלא ראתה אף פעם.

הייתה מישהי שסיפרה שההורים שלה התגרשו לפני שהיא נולדה. אמא שלה התחתנה כשהייתה קטנה והיא זוכרת שהיא ראתה פעם ברחוב את אבא שלה אבל הם לא התראו מעולם. התחלתי לחפש. אבא שלה התחתן ונולדו לו ילדים והצלחתי לאתר אותו, בן 92 בבית אבות. אחרי 60 ומשהו שנה היא הלכה לפגוש אותו. הוא היה דמנטי, אבל כשהיא אמרה לו מי היא – הוא הבין.