מה זה בעצם אמונות טפלות? קשה להגדיר נושא כל כך רחב, וכמו תמיד במקרים כאלה יש שלל חומרים, הגדרות, ניתוחים ורעיונות שעוסקים בהגדרה הכללית של האמונות הטפלות ומה הן בכלל. למרבה ההפתעה, לא קיים בעברית אף הסכת שעוסק בנושא האמונות הטפלות. מתברר שגם בשוק הפודקאסטים הישראלי, שבו כל שלושה אוהדים של קבוצת כדורגל זניחה מרימים הסכת מקצועי עם ניתוחים ייחודיים, אם ניקח סתם דוגמה, עדיין נשארו נושאים שטרם טופלו באופן יסודי, ונראה שהגיע הזמן להרים את הכפפה. עד שזה יקרה, פנינו למספר הסכתים כלליים יותר, שהקדישו פרק או כמה פרקים לנושאי האמונות הטפלות, הקמעות, הרוחות, השדים ושאר חבריהם, וננסה למצוא את נקודות המבט השונות שכל אחד מהם מספק על הנושא הכל כך עשיר הזה.
נפתח באחד ההסכתים המוכרים והוותיקים ביותר שיש בעברית, שמבוסס למעשה על ספר שכתב יוצר הפודקאסט. רן לוי הוא אחד הפודקאסטרים הבולטים בארץ, והמדור כבר הקדיש לו מקום נרחב ועוד יקדיש לו בעתיד.על בסיס ספרו "האוניברסיטה הקטנה של המדעים" הוא יצר הסכת באותו שם, הנוגע בנקודות, רעיונות ונושאים מתוך הספר. בפרק שהוא מקדיש לאמונות טפלות, מנסה לוי להתחקות אחר השורשים של הנפוצות מביניהן, כמו הפחד מחתול שחור המספר 13, האיסור של מלחים להעלות אישה לספינה או לשרוק בים ועוד. הגישה של לוי היא מדעית גרידא, כפי שמעיד שם ההסכת. הוא מחפש את הסיבות – היסטוריות או פרקטיות – שגרמו לאמונות הללו להיווצר. כמו למשל העובדה שנשים שעסקו ברפואה אלטרנטיבית בימי הביניים והוקעו כמכשפות, גידלו פעמים רבות חתולים בבתיהן, וקרה גם שהחתולים קושרו לפעולתן המאגית כביכול והועלו איתן על המוקד. הפרק, כמו שאר הפרקים בהסכת, קצר מאוד, פחות משש דקות, וממוקד בנושא שבו הוא עוסק ולא מעבר לכך.
בגישה אחרת נוקט הסכת נוסף שמקדיש מספר פרקים לנושא האמונות הטפלות, שדים ורוחות, ערפדים ושאר העל־טבעי, וקיבל גם הוא בעבר במה נרחבת במדור זה – האחיות גרים. נועה מנהיים ואיילת טריאסט, מגישות ההסכת ששייך לסט ההסכתים של גלי צה"ל, עוסקות ביסודות התרבות המערבית. מצד אחד הוליווד ונטפליקס אך גם יסודות בסיסיים יותר שהתפתחו במהלך השנים. גם הן מתייחסות לסיבות ההיסטוריות שהובילו ליצירת אמונות טפלות שונות ולמקורות הראשוניים המוכרים לנו שעוסקים בשדים ורוחות, אך מעדיפות בעיקר לרדת לשורשים התרבותיים שהובילו להתפתחות העיסוק בנושאים הללו. כך לדוגמה עולה הטענה כי השימוש בקמעות או ההיצמדות לאמונות הטפלות מפקיעה את העיסוק בעל־טבעי, ומכאן את חלק מן הכוח, ממוקדי הדת – הכנסייה או הרבנים – ומאפשרת לאדם הפשוט ליטול את השליטה לידיו.
חלק מן הטענות של מנהיים וטריאסט עשויים לא לנעום לאוזניים דתיות או שמרניות, והן מעלות תיאוריות שלעיתים רחוקות מן האמונות היהודיות המסורתיות, בטח אלו של הדורות האחרונים והרציונליים יותר, אך צריך לזכור ששורשיהן של רבות מהאמונות הללו, וכן של העיסוק בנושאים על־טבעיים כמו שדים ורוחות, מצוי עמוק במקורות היהודיים, עוד מן הגמרא והמדרשים, והם הלכו יד ביד לאורך ההיסטוריה.
אם נחזור לנושא שפתחנו בו, הגישות לעיסוק בנושאים שמעבר להשגתנו הן רבות ומגוונות, אך נראה שתמיד יש מה להוסיף ובמה להעמיק, וכאשר יקום ההסכת שיוקדש כולו לנושאים הללו – כולנו נרוויח מכך. אז מי מרים את הכפפה?
האוניברסיטה הקטנה של המדעים מקורותיהן של אמונות טפלות נוספות
האחיות גרים אמונות טפלות, שדים ורוחות, ערפדים
