אם יש דבר כזה אמא מושלמת, אלכס לנגלי עונה על ההגדרה. היא נהנית מכל רגע עם מאדי, בתה בת השלוש. כשהן ביחד הן מרבות לצחוק, להתחבק ולספר זו לזו סיפורים. אלא שבועת הסבון הצבעונית שבתוכה מתקיים הקשר המופלא ביניהן מוקפת בעולם קשוח ואכזר. עולם שבו אלכס היא אישה שהמזל מתאכזר אליה פעם אחר פעם, ומוצאת את עצמה נלחמת בשיניה כדי שמאדי תמשיך להיות מוקפת בבועה של הגנה וביטחון.
אלכס בת ה־25 היא הגיבורה כובשת הלב של הדרמה "עוזרת בית". כפי שניתן לנחש מהשם, העבודה כעוזרת בית היא הדרך שלה לפרנס את מאדי לאחר שאביה האלכוהוליסט איבד שליטה לילה אחד, והיא החליטה לברוח עם בתה הפעוטה הרחק ממנו. אבל אלכס לעולם לא מצליחה לברוח באמת. וכל פעם שמופיע ניצוץ של תקווה, תחושה שדברים עומדים להסתדר, משהו קורה – ומחזיר אותה שני צעדים אחורה.
ומכיוון שאלכס היא מסוג הגיבורות שאי אפשר שלא להתאהב בהן – היא יפה, טובת לב, חכמה, מלאת תושייה – הצופה מצטרף אליה לרכבת ההרים שהיא עוברת, פרק אחר פרק. מחייך כאשר מסתמן פתרון כלכלי שמאפשר להן להניח ראש במיטה חמימה בלילה, ובוכה כאשר היא נאלצת שוב להרים את מאדי בזרועותיה באמצע הלילה, ולנדוד למקום אחר.
ולמרות האכזבות – אולי אפילו נכנה אותן ייסורים – "עוזרת בית" שווה כל רגע מזמנכם. זה קורה גם בזכות העלילה המהודקת, שמצליחה לנצנץ תקווה בין שכבות הייאוש, אבל גם תודות לתצוגת המשחק המהפנטת של מרגרט קואלי, אחת השחקניות המרשימות שראינו על המסך בשנים האחרונות. כאלכס היא מצליחה לנוע בין מתיקות לדבקות במטרה, בין עדינות מכמירת לב לקשיחות שמאפשרת לה להישאר חזקה, למרות הכול.
לצידה של אלכס מככבת כוכבת העבר אנדי מקדואל ("ארבע חתונות ולוויה אחת"), אמה של קואלי בחיים האמיתיים. מקדואל מגלמת – לעיתים באופן מוגזם מעט – את פולה, אמה ההיפית קלת הדעת של אלכס, שמצליחה באינפנטיליות הקיצונית שלה להחריב כל חלקה טובה בחייה של בתה. הדמות של פולה, ובעיקר היחסים שלה עם אלכס, הם תמונת מראה הפוכה לקשר הטוב והמגונן שבין אלכס ומאדי. את אביה של מאדי, שון, מגלם ניק רובינסון ומצליח לגרום לדמות חסרת אחריות ומרוכזת בעצמה, להיות מקסימה ומכמירת לב ככל שמתקדמת העלילה.
מלבד סיפורה האישי עד מאוד של אלכס, ששואב אליו את רוב הקשב של הצופה, "עוזרת בית" הוא גם סיפורו של המעמד הלבן הנמוך בארה"ב, מה שמכונה "וואיט טראש". האנשים שמתגוררים בקרוונים מחניקים, נעזרים בשירותי הרווחה, זקוקים לבולים כדי לקנות מזון, וכדי לשלם את חשבונותיהם מנקים את בתיהם רחבי הידיים הנשקפים לאגם של בני המעמד העשיר. האנשים שככל שינסו, סיכוייהם לפרוץ את מעגל העוני ולהעניק חיי רווחה לילדיהם כמעט אינו קיים.
אבל ההצצה לבתים היפים שאלכס מנקה חושפת גם את אומללותם של אלה החיים בהם. בתים מלאים במכשירי חשמל, אבל ריקים מאהבה. וכאן גם צפה ועולה האמירה הקלישאתית־אך־נכונה, מיהו העשיר האמיתי – האם אלה שגרים בבית שחלונותיו משקיפים אל האגם, או אולי זו דווקא הילדה הקטנה, שאמא שלה הקיפה אותה בבועת סבון צבעונית, מלאת צחוק ואהבה.
או בקיצור: עזבו את משחקי הדיונון, זו הסדרה הכי טובה על המסך כרגע.
עוזרת בית נטפליקס
