פורים מזמן לנו את אחת המצוות החביבות עליי מבין התרי"ג, הלוא היא שתייה עד דלא ידע. ובכן זִרקו את יין הפטישים, פנו את הצ'ייסרים וקבלו את הרעיון הגאוני הבא: גלידה עם אלכוהול.
בשנים האחרונות ישראל הפכה למעצמת גלידריות פרימיום כשאת קרטוני הסנוקרסט מחליפים חומרי גלם איכותיים וטעמים מקוריים. ב"טיפסי סקופ" (Tipsy Scoop) החליטו לרקוח טעמים חדשניים באמת ולשדך בין הג'לאטו לשיכר, והתוצאה היא שליש גן עדן. באופן מפתיע אין כמעט בעולם יצרני גלידות שמשלבים בין השניים. באיטליה ניתן למצוא כמה גרסאות כאלו אבל עם אחוזי אלכוהול מינוריים שנעים בין חצי אחוז לאחוז בודד. בטיפסי ביקשו להגיע לרמה של בירה – כלומר 5%, שיגרמו לכם לגמרי לתפוס ראש אבל עדיין ישאירו אתכם באזורי הראש טוב, או במילים אחרות – טיפסי. כלומר מבושם קלות, או "שיכור חמוד" בעברית מדוברת.
"טיפסי סקופ" הוא מותג גלידה ניו־יורקי, שבאופן חסר תקדים הסכים להעניק זכיינות לבני הזוג מורן לוי ונועה ג'רסי שהעלו אותו ארצה לאם המושבות. בניגוד להאגן דאז שמייבאים הנה את הגלידות, הם החליטו ללכת על מודל הבן אנד ג'ריז – כלומר לפתוח מפעל מקומי, ובכך השיגו שלוש מטרות: אספקת גלידה ברמת הטריות הכי גבוהה שניתן, כשרות ופיתוח טעמים ייחודיים לחך המקומי. הם כל כך הצליחו עד שחלק מהטעמים אומצו גם על ידי האח הגדול מאמריקה.
כתבות נוספות באתר מקור ראשון:
– נלחמים בסרבנות: האם מידע על מתנגדי חיסונים יועבר לרשויות?
– הקרב על תל־חי: נתניהו הגיע לטקס, ריבלין החרים
– יום הדין 1983: הכוננות הסובייטית שהייתה עלולה להשמיד את העולם
המבחר גדול מאוד ונע בין המר למתוק, עם קצת נגיעות של מלוח. כמובן טעמנו מהכלללל (אין ברירה, המקצוע מחייב) והרמה הגבוהה של התוצרים נשמרה לאורך כל הקולקציה. ניכר כי מאחורי כל חיבור נעשתה חשיבה עמוקה למציאת השילוב הראוי, ואם מה שעולה לכם בראש עכשיו זה רום צימוקים – תחשבו שוב. למשל סורבה אננס וקוקוס עם רום (מתוק ומשגע), מלון עם אוזו ונענע (פרשי ומעיף. אגב, האמריקנים לא ידעו איך לעכל את כל האניס הזה והטעם לא תפס שם), ליצ'י עם ג'ין ונענע (תנו לנו כל דבר עם ג'ין ואנחנו מסודרים), פטל עם לימונצ'לו (חמצמץ וכיפי) והפייבוריט הבלתי מעורער שלנו בגזרת הסורבה – תפוז אדום עם אפרול שפריץ וודקה. הם הצליחו כאן להעניק רובד נוסף של עומק ואיזון בין המר למתוק, כזה שגורם לך לא להפסיק לאכול ממנו, גם אם נשארו עוד שמונה קופסאות לטעום מהן (ובכל זאת צריכים לתפקד מחר). גם המרקם של הגלידה פוצח – כשמוציאים אותה מהפריזר היא לא קפואה־קשיחה או אייסית, אלא רכה אך יציבה כבר מהביס הראשון ומתמוססת רק במפגש עם הלשון החמה. הו, סורבה אפרול, עוד אחלום עליך בלילות.
במעבר חד לנציגי השמנת. האמת שהגענו קצת סקפטיים כי ברור שסורבה וקוקטיילים הולכים הרבה יותר בטבעיות ביחד. מצד אחד הופתענו לטובה מכמה הבלחות באמת מעוררות התפעמות, מצד שני חלק מהטעמים נותרו די בנאליים. גלידת השמנת עם קפה, טקילה וליקר אגוזי לוז וגם הווניל עם הברבן פחות התרוממו, על המנטה־וודקה־שוקולד־צ'יפס הדעות היו חלוקות (חובבי ה"אפטר אייט" התמוגגו בעוד השאר בקושי יכלו לסיים את הכפית); השוקולד, ויסקי וקרמל מלוח היו טרנדיים וחביבים והווניל, וודקה ודובדני אמרנה גרמו לנו לראות אורות. אבל שום דבר לא הכין אותנו לגלידת השוקולד־יין אדום־ויסקי. מלכתחילה מדובר בשלושה אסים חזקים, כל אחד קלאסיקה בעולמו. הטריו שהם ניגנו ביחד היה מופלא ומענג, ולא הופתענו לגלות שחומרי הגלם היו ברמה הכי לא מתפשרת שיש – השוקולד המריר עשוי 85% מוצקי קקאו והיין מסדרת "רעם" המצוינת של יקב תבור מבציר 2016 (!). מה שכן, התבאסנו עמוקות מכך שהפלו את שוקולד החלב ולא נתנו לו אפילו נציגות אחת של כבוד במסדר הטעמים.
הקופסאות מגיעות בנפח של 500 מ"ל ומכילות 400 גרם גלידה ועלות כל קופסה היא 48 ש"ח. לא זול, אבל קחו בחשבון שמדובר במוצר ארטיזני שמשלב אלכוהול. גם הילדים והנשים שבהיריון לא קופחו ובמיוחד עבורם נוצר ליין משלים ללא אלכוהול – "הגלידות של מורן", סדרת בוטיק בכמה טעמים בלבד ביניהם: וניל עוגיות, שוקולד, וסורבה פיסטוק.
לטעמנו הכי כדאי לרכוש, לפחות בפעם הראשונה, מארז טעימות שמכיל עשרה טעמים שונים ומאפשר להתנסות בקשת רחבה של מוצרים או סתם לחלק בין חברים. כל קופסה אישית בגודל 166 מ"ל (100 גרם) ועלות המארז היא 135 ש"ח. עם מיתוג מוקפד, צבע מובחן לכל טעם וקונספט מבריק – אין ספק שמדובר במשלוח המנות המנצח לפורים תשפ"א. והעיר פתח־תקווה צהלה ושמחה.
motzash.food@gmail.com
