הדירה: ארבעה חדרים, ללא מרפסת, ביד אליהו, תל־אביב.
היכרות: נריה הכיר את אדיר בישיבת מחניים בגוש עציון, ואת שכטר בטירונות. לפני שנה גרם לנו להיפגש במסעדת עזורה, ובאמצע הפגישה זרק לנו משום מקום שאנחנו צריכים לזכור אחד את השני. אז לא הבנו למה הכוונה, היום אנחנו כבר מבינים.
כתבות נוספות באתר מקור ראשון:
טיסה 947: טיול שנתי מבית המדרש
מקומן של זכויות האדם במסורת היהודית
"גרה בפלורנטין": פעילים בעבודה טוענים שאבתיסאם מרעאנה לא מספיק ערבייה
בדלת ממול: אין פה צעירים נוספים באזור, או לפחות לא שאנחנו מכירים. ההיי־לייט של ההווי פה באזור הוא זוג הפנסיונרים החביב שגרים מולנו, שהבעל חשמלאי. בהחלט יעיל כשהחשמל קופץ בכל פעם שיש בגטים בתנור.

אודים מוצלים מאש: הדלקנו נרות בחנוכה, וחשבנו שהמקום הכי נכון להניח את החנוכייה יהיה על אחד הכיסאות בדירה. החלטה שהתאפשרה רק בשל היעדרותו של שכטר מהדירה. מפה לשם הכיסא התחיל לבעור בבת אחת. נריה נשף עליה (ולא היסס לנצל את החום להתפחת בגטים), וקינגסלי הביא דלי עם מים וניהל את השריפה ביד רמה. העיקר שלכיסא, לחנוכייה ולדירה שלום, בתקווה שגם למערכת היחסים שלנו עם בעל הדירה.
בישול: נריה מבשל ואופה, גם אדיר ויונתן, אבל אצלם זה נחשב יותר כהכנת מזון על מנת לשרוד. בגטים זו המומחיות שלו והוא לא מהסס לשחזר אותם פעם אחרי פעם. בוא נגיד שכשייפתחו השמיים, לא לחוץ לנו על צרפת.
ניקיון: שכטר אלוף הטאטוא. זה לא כל כך נשלט, וסוג של תרפיה בשבילו. האגדה מספרת שנולד עם מטאטא ביד, וששמו מטיל מורא בכל ממלכות קרדיות האבק באשר הן. בכל מקרה, אנחנו לא מתלוננים.
שיחות סלון: פילוסופיה, שירה, השקפת עולם והרבה תיאולוגיה. הקלישאה של ישיבת מחניים בקיצור.
על המסך: F is for Family, הסדרה האהובה עלינו. כל ערב שכולם נמצאים בדירה יושבים לראות פרק. אין יום שלא נזרק בצעקה לאוויר המשפט: You know what בקול צווחני ומגמגם מעט.
שחמט: שנים לפני גמביט המלכה, קינגסלי התמכר למשחק, הוא לא טוב במיוחד, אבל נהנה מזה מאוד. הצליח לגרור אחריו את שכטר, והם משחקים כמעט כל ערב. היתרון הכי גדול זה שאנחנו באותה רמה.
חפץ מיוחד: עיגי, עגלת הקניות שלנו. מונעת כתפיים וידיים כואבות, מאז שקנינו אותה בנובמבר ליום הולדת של שכטר. בינינו ובין הסופר הכי קרוב מפרידות עשר דקות של הליכה, לא קל עם כמויות הקניות שלנו.
אנקדוטה מצחיקה: אחד מאיתנו, בלי להסגיר שמות, חשב שבמוצאי תשעה באב, הערב שבו עברנו לדירה, הוא יוכל לשלב גם דייט בירושלים והעמסת ציוד בתל־אביב. בסופו של דבר, עד עלות השחר נאבקנו בספה הענקית במעלה המדרגות הצרות, תוך לחישות pivot. (חברים, שם שם). הספה החליטה להיפתח במהלך העלייה וחסמה את היציאה מהבניין למשך איזה חצי שעה. סך הכול סיפתח טוב לקשר עם השכנים.
סוף דבר: קשרנו את הספה בחבלים כדי למנוע ממנה להיפתח, וגלגלנו אותה כמו גלגל. זה היה קצת אלים, חייבים להודות, אבל מה שלא עושה המוח, עושה הכוח. לסקרנים לגבי גורל הדייט, הוא התקיים למחרת בשבע בבוקר.