לא פשוט להיות ג'יימס קורדן, מנחה גרסת המקור של "קארפול קריוקי" – תוכנית ראיונות שנערכת מתוך רכב נוסע ומשלבת קטעי שירה. נסו אתם להיות מצחיקים ומשעשעים כשלידכם יושב סר פול מקרטני בכבודו ובעצמו, או לשיר קול שני לאדל או לשאול את מדונה את השאלה שכולם רוצים אבל מתביישים לשאול. אבל קורדן עושה את כל אלו מאז 2015 באופן בלתי מתאמץ, טבעי ומלא חן.
כתבות נוספות באתר מקור ראשון:
מהמיטה לחדרי החקירות: מחבלי בקת"בים ואבנים נעצרו במבצע לילי נרחב
האנטי־ביביסטים הם החברים הכי טובים של נתניהו
ארץ עיר: ישראל חייבת למצוא פתרונות דיור יצירתיים
בעונתה הראשונה של הגרסה המקומית ל"קארפול קריוקי", ששודרה ב־2017, היה זה ניקי גולדשטיין שנכנס לתפקיד הוורסטילי והמאתגר של המנחה. אלא שגולדשטיין עזב (או שמא הועזב), ואת ההגה תפס השחקן, הקומיקאי והמוזיקאי אודי כגן ("משיח", "ארץ נהדרת"), במה שמתברר עכשיו כליהוק מבריק.
אחרי צפייה בפרקים הראשונים של העונה, קל להניח כי הצופים יגיעו בשביל האורחים – אבל יישארו בשביל המנחה. כי כגן אולי אינו מראיין מהשורה הראשונה (ועל כך נרחיב בהמשך), אבל השיחה איתו קלילה, זורמת ובעיקר מצחיקה מאוד. התחושה היא של זבוב על הקיר (או על השמשה, במקרה הזה) במפגש חברים שנהנים מאוד זה מחברתו של זה.
גם הקטעים המוזיקליים מצליחים לרוב להוסיף ממד כיפי לחוויה. זו הזדמנות נדירה כמעט להאזין לזמרים מהשורה הראשונה (כמו שרית חדד, חנן בן־ארי ונטע ברזילי) שרים את מיטב להיטיהם א־קאפלה, בלי לקחת את עצמם ברצינות. וברגעים האלה, נראה שגם כגן נהנה בעצמו באופן מיוחד.
הפרקים של "קארפול קריוקי" אינם אחידים ברמתם. הפרק עם שרית חדד, לדוגמה, היה שופע קסם מתחילתו ועד סופו. חדד מתגלה כמרואיינת חמה, משעשעת ואנרגטית. הדובדבן בקצפת של הפרק הוא החלק שבו השניים יוצאים מהמכונית, נכנסים לחנות "כלי זמר" (שבה עבדה חדד בעבר) ומנגנים יחד על הכלים השונים.
לעומתו, הפרק בהשתתפות נטע ברזילי מהנה פחות באופן משמעותי. מצד אחד ברזילי עצמה, שנתפסת כדמות ססגונית ומקורית, מתגלה כטאלנטית מלאה בחשיבות עצמית, שמרבה לדבר באדנות על "הצוות שלה" ונראית מאוד בשליטה לאורך הריאיון כולו. מצד שני, ברגע היחיד שבו היא נחשפת ומספרת סיפור כואב מהעבר, על אהוב נעורים שהתבייש להיראות איתה בחברה בשל ממדי גופה, נחשף הקושי של כגן כמראיין. במקום לגלות אמפתיה הוא נראה מובך בעצמו וממהר לדלג, הפעם באופן מגושם, אל הבדיחה הבאה.
ובכל זאת, צריך לזכור ש"קארפול" אינה "אינטימי עם רפי רשף". כגן לא בא להוציא שלדים מהארון או לחשוף טראומות עבר. הוא רק בא לעשות גוד־טיים. למעשה, התוכנית בנויה כולה סביב הקונספט של כיף: שיחות קלילות, מוזיקה והרבה צחוק. תזכורת נעימה וטיפה צובטת לימים שבהם היינו נפגשים פנים אל פנים עם אנשים, ופשוט מבלים יחד. כמה פשוט, ככה כיף.
