ליהודה יש כל כך הרבה שירים יפים, אבל הראשון שקפץ לי לראש הוא "עיניים שלי".
יש בינינו אהבה גדולה. נפגשנו לפני הרבה שנים, ועשיתי תקליט משירים שהוא הלחין ("דרך ארץ" ב־1987). כל הזמן אנחנו בקשר דרך שירים והתארחויות אחד אצל השני.
כתבות נוספות באתר מקור ראשון:
"חיבורים שהם גדולים מהחיים"
בלי כבוד עצמי: איך הופכים מאה לאפס בערב אחד
האם יד ושם מוביל תפיסה שנויה במחלוקת בחקר השואה?
לפני הקורונה כבר היינו בהכנות למופע משותף, והקורונה פשוט פירקה את כל התוכניות. נפגשנו, הקלטנו איזה שיר. אם אי פעם יחזרו ההופעות, יחזור גם השיר. אם העולם ישתנה טיפה, אז בשנה הבאה או בעוד שנתיים אני מניח שנעשה את זה. היה כיף גדול, עד שהכול התפרק. זה היה אמור לקרות במאי השנה.
אני מאחל ליהודה אהבה, שמחה ושלווה. יש איזה דור עצום של בני שבעים עכשיו, גם אני וסנדרסון וחברי "זהו זה" וכל הדור שלנו – כולנו שם. השבעים הזה חובק דור שאני שמח להיות שותף לו.
