כמעט מדי שנה עולה משפחת טורצקי להתכנסות הקהילתית בארמון הנציב כדי לציין את חג הסיגד. אולם השנה, בעקבות הקורונה, גם החג הזה ייחגג במתכונת שונה. אם אתם תוהים מה למשפחת טורצקי עם שם המשפחה האשכנזי לחגיגות החג האתיופי, הרי זה בשל העובדה שיוסי, שמשפחתו מאנגליה, נשוי לרותי, שמשפחתה עלתה מאתיופיה. ובכלל, עם השנים הפך החג למשמעותי בלוח השנה היהודי ומצוין בבתי הספר, תנועות הנוער, ובקהילות נוספות.
כתבות נוספות באתר מקור ראשון:
– שבירת מוסכמות: החלטת בג"ץ היא שיא במהפכה החוקתית
– מתווכי החדשות רוצים להפוך לצנזורים שלהן
– רוכשי "בית השלום" מתגעגעים מברוקלין לעיר האבות
הם נפגשו בלוד, כשרותי שימשה קומונרית בסניף בני עקיבא של עולים בעיר ויוסי הגיע להדריך את חבריא ב', ילדי התיכון. השיחות החבריות הפכו עם הזמן לקשר זוגי שהוביל לחתונה. "כששמנו את המנטליות בצד הקשר עבד", הם מספרים.
סיפור ההיכרות שלהם והחיים משותפים הולידו הרצאה שיוסי ורותי מקיימים בפני בני נוער ובקהילות שונות, ובה הם מדברים על מיזוג גלויות, וחיי הקהילה האתיופית. הם אף הוציאו קומיקס לילדים "המסע לאתיופיה", שמגולל את הסיפור ההיסטורי של קהילת ביתא ישראל. מדי שנה לקראת חג הסיגד הם עמוסים בהרצאות, ולמרות הקורונה גם השנה הם יקיימו אותן, דרך הזום.
חג הסיגד, שנחגג היום (ב') בדיוק חמישים ימים אחרי יום כיפור, מסמל איחוד, טהרה והתחדשות. באתיופיה מציינים את החג בעלייה המונית אל ההרים, באזורים בהם התגוררו יהודי אתיופיה שם גם התפללו וצמו. עם סיום הצום והתפילה היו הקייסים בוצעים את לחם הדאבו שמסמל אל הלחם שהוגש בבית המקדש. כיום ההתכנסות ההמונית והטקס בארמון הנציב ממשיכים את המסורת הזו.
"יהדות אתיופיה נכנסה ללב התרבות היהודית", אומר יוסי טורצקי, "עם השנים נוצר שיח סביב העלייה והתרבות האתיופית. אנשים אוהבים לחגוג, וכל עיסוק בתכנים נוספים מעשיר את החברה שאנחנו חיים בה. הטקס בחג נועד לאזכר את חידוש הברית בין השם לעמו ישראל, כפי שעשו עזרא ונחמיה, בעקבות השיבה לציון מגלות בבל. זה חג שנשתכח מהמסורת היהודית ושהקהילה האתיופית המשיכה. עם הזמן אנשים החלו להתעניין יותר ויותר בחג הזה. זה פותח צוהר לקהילה האתיופית ולמסורת העתיקה שלה".
לפני כשנתיים ומתוך החשיבות שהם רואים בהנחלת המורשת היהודית-אתיופית, פתחו בני הזוג טורצקי פרויקט הדסטארט כדי לממן הוצאת ספר קומיקס על יהדות אתיופיה. "הספר הוא על החוקר יוסף הלוי שיוצא למשימה נועזת לפגוש את הקהילה היהודית באתיופיה הרחוקה. הוא פוגש מסורת מופלאה, מנהגים עתיקים ואנשים מיוחדים". לפני ארבעה חודשים הם ערכו פרויקט גיוס לספר שני, ובימים אלו הם עמלים על הספר שיעסוק במאבק של אסירי ציון האתיופים לעלות לארץ.
השניים נשואים כבר 12 שנים, הם מתגוררים ביישוב "כרם רעים" יחד עם חמשת ילדיהם. כיום, הם אומרים, ניתן למצוא יותר זוגות "מעורבים". "באופן כללי רואים את זה יותר, אבל יש עוד עבודה לעשות. בימי שיגרה אנחנו שחקנים, ומעבירים הצגה לילדים, אנחנו לא מספרים לילדים בהתחלה שאנחנו נשואים, ומגלים להם את זה רק בסוף, הילדים מאוד מאוד מופתעים לגלות את זה".
לילדים הפרטיים שלהם השילוב הזה הוא טבעי. "אנחנו נתקלים בהערות שונות, אבל בסך הכול גם בהרבה קבלה", אומרים השניים ומייחלים ליום שבו זוגיות כזאת תהיה טבעית. השנה, יציינו בני המשפחה את החג במתכונת משפחתית, והם מייחלים לחזור לשגרה של הטקס המסורתי בארמון הנציב, "נקווה שבעזרת השם בשנה הבאה נחגוג שם", הם אומרים.
