במשך השנים, עוד לפני גל המוזיקה האמונית של השנים האחרונות, אירעה פה ושם זליגה מהמוזיקה החסידית אל הציבור הכללי בישראל, וכך שירים כמו "משיח, משיח, משיח" או "מאמינים בני מאמינים" מצאו את עצמם מושרים לא רק בחתונות ובאירועים החרדיים והדתיים, אלא גם במגרשי ספורט, כשהאוהדים עוצמים עיניים בדבקות בשירה ומוכנים להגיד כל מה שיכול לעזור לכדור להיכנס. לא רק המנוני משחקים הנפיקה המוזיקה החסידית במהלך השנים, אלא גם קלאסיקות לא מעטות, כמו "מי האיש" או "כל העולם כולו".
כתבות נוספות באתר מקור ראשון:
– "התכנסות לצרכים פוליטיים": דיון חירום בוועדת החוקה
– צפו בשידור: מנתחים את עימות סגני הנשיא
– שמחת תורה: החג שבו כל היהודים שווים
אבל רק שירים ספורים במוזיקה החסידית אפשר להכתיר בתואר "נכסי צאן ברזל". לאמור, שירים ששורדים את התקופה ואת 15 דקות התהילה לאחר הוצאת האלבום, ומותירים חותם גם לדור הבא.
בשבועות האחרונים התחקינו אחר השירים האלה, אלה שהפכו למוכרים מאוד ומושרים כמעט בכל האירועים. אלה סיפוריהם.
היכונו לביאת המשיח
משיח
מבצע: מרדכי בן–דוד
מלחינים: מונה רוזנבלום ומרדכי בן–דוד
המלחין והמעבד מונה רוזנבלום מספר: "את מרדכי בן־דוד הכרתי דרך אביו, החזן דוד ורדיגר ז"ל, שאיתו הופעתי מספר פעמים בארץ. באחת ההופעות של דוד, ניגש אליי האמרגן אברהם יפה נוף ז"ל ושאל: יש לך התנגדות שהבן של דוד יהיה זמר החימום בהופעה? אמרתי: לא, אם כי אני לא מכיר אותו, לא יודע מי זה. יפה נוף סיפר שמדובר בבחור צעיר בן 19, שמצליח מאוד בארה"ב, והוא רוצה לתת לו להיות זמר החימום. וכך היה. מרדכי הביא איתו תווים, עשינו חזרה קצרה והופענו. על הבמה אז גיליתי זמר עם רגש עצום, שריגש את כולנו, וגם אותי. שם התחילה ידידות נפלאה בינינו, שנמשכת עד היום. במשך השנים עבדנו על אלבומים ופרויקטים רבים ביחד, אבל אין ספק שהשיא היה עם השיר 'משיח', שאני הלחנתי את רוב המנגינה שלו. בהתחלה השיר עוד היה רק מנגינה, ללא מילים, ולאחר מכן מרדכי בן־דוד 'הלביש' על המנגינה את המילים 'אני מאמין בביאת המשיח, משיח־משיח־משיח'. הארץ הייתה אז מוצפת במודעות בעיתונים ובשלטים הצהובים של חב"ד, 'היכונו לביאת המשיח', וזה השפיע עלינו ליצור שיר ברוח הזאת.
"ועדיין, הגיע הזמן לספר איך השיר הפך ללהיט גדול כל כך, גם בקהל הכללי. זה סיפור של השגחה פרטית. ובכן, הקלטנו אז את השיר באולפני טריטון, וקבענו עם טכנאי שיעשה לנו מיקס על השיר. אבל האולפן היה תפוס באותו יום, ולבן־דוד אצה הדרך. אז סיכמנו עם הטכנאי שיעבור איתנו לאולפני 'גל קול' ונעבוד שם על המיקס. וכך היה, עבדנו יום שלם על המיקס של השיר. הכול היה אז עוד אנלוגי, עם סרטים. היה לזה גם יתרון, כי כשמכשור אנלוגי עושה את העבודה, הצלילים נשמעים יותר חיים ועמוקים, עם האובר־טונים היותר אמיתיים שלהם. אחרי יום שלם של עבודה, הטכנאי, שחר, היה מרוצה מאוד מהתוצאה, והוריד לעצמו את השיר על דיסקט, כדי שיוכל למחרת להשמיע לחבריו ב'טריטון' את התוצאה. למחרת בבוקר הוא הכניס את הדיסקט למכשיר בחדר ההשמעה, והשמיע את השיר בקולי קולות. בתקופה ההיא הסתובב שם שדרן גלי צה"ל אלי ישראלי ז"ל, שהיה אז כוכב רדיו ענק. הוא שמע שם פתאום את השיר, ופשוט נדלק. סיפרו לי שישראלי אמר לטכנאים שם: 'תרשמו, בתוך שבוע השיר הזה להיט בכל העולם'. ישראלי ביקש מהטכנאי עותק של השיר, ולקח אותו איתו. למחרת, הוא פתח את תוכניתו הפופולרית, שעסקה בכלל בספורט, עם השיר 'משיח'. ולא רק פתח, אלא השמיע שוב את השיר גם באמצע התוכנית וגם בסופה. במשך שבוע ויותר הוא 'טחן' את השיר ברדיו, עוד לפני בכלל שהאלבום יצא לאור. אוהדי הפועל גליל עליון בכדורסל, שהאזינו לתוכנית, אימצו את השיר והפכו אותו להמנון שלהם במגרשים בעונת האליפות. בכל משחק בתקופה ההיא הם שרו 'משיח, משיח, משיח'. זה היה משמיים, כי אנחנו לא עשינו כלום כדי להפיץ את השיר, ופתאום בתוך שבוע הוא התפשט כאש בשדה קוצים בכל המדינה".
הכתבה המלאה תתפרסם ביום שישי במוסף מוצש של מקור ראשון
בקרוב: המצעד החסידי הגדול של מקור ראשון
