כאשר נפטרה עפרה חזה מסיבוכים של מחלת האיידס, כשהיא בת 42 בלבד, מיהרו רבים להצהיר ש"עפרה מתה מבושה". ניסיונות ההסתרה הנואשים של מצבה הרפואי האמיתי של חזה – לא רק מפני התקשורת והעולם שבחוץ, אלא גם מפני הקרובים לה ביותר, בני משפחה וחבריה – מרכיבים את סצנת הפתיחה של "עפרה", סדרת דוקו בת שלושה חלקים, שעלתה לאחרונה במלאת 20 שנה למותה של אחת הזמרות הגדולות והמצליחות בישראל.
כתבות נוספות באתר מקור ראשון:
– באוצר מעדיפים שתתייאשו וכספכם יישאר בקופה
– בין אומן לבלפור: אל תמהרו לשפוט את חסידי ברסלב
– ישראל לא מעוניינת בהסלמה בדרום, חמאס דווקא כן
סוגיית הביישנות נמתחת כחוט השני לאורך הסדרה התיעודית כולה, ומאפיינת את הדמות שמצטיירת לפנינו: מהילדה השקטה משכונת התקווה, דרך הנערה שהתבגרה כבובה על חוט ועד הזמרת הבוגרת עדינת הנפש, שרק רצתה להיות נאהבת. זווית ההסתכלות הזו על חזה מאירה באור אחר, חומל ורך, את הזמרת שהתהילה לא הצליחה לשנות.
לביישנות הזו היה גם ממד עצוב, אפילו טרגי, שקשור ליחסים בין חזה לבצלאל אלוני, האמרגן שגילה אותה בגיל 14 וליווה אותה כמעט עד יומה האחרון. הקשר האובססיבי וההדוק בין חזה לאלוני, שסיפק במהלך השנים חומר רב למדורי הרכילות ולמפיצי השמועות, מהווה גם כאן מעין עלילה מרכזית. "היא כבר הייתה בת 19, זמרת מפורסמת, ולא הייתה יכולה לקנות לעצמה מנת פלאפל לבד", מתאר אחד מחבריה את השנים הראשונות של היחסים בין השניים. עדויות מהסוג הזה שזורות לאורך הסדרה כולה, ומתארות את אלוני כאדם ששלט בזמרת באופן מוחלט. חזה מצידה מצטיירת כחלשה, תלותית מאוד ומאוחר יותר גם כאישה אומללה, כלואה בכלוב מזהב.
לפני הכול "עפרה" היא סדרה מרשימה מאוד. היוצרים דליה מבורך, דני דותן ורון גולדמן אספו מאות קטעי ארכיון מכל שלב ושלב בחייה של עפרה, וראיינו עשרות אנשים: החל במשפחה הקרובה ביותר ובחברי ילדות, ועד אנשים שנגעו בחייה בחטף. אחד מהם הוא דני מסנג, זמר ויוצר, שמעיד על עצמו שהיה בן זוגה של עפרה למשך תקופה קצרה כאשר היו בני נוער. אלא שהריאיון איתו חוצה במהרה את הקו בין פיקנטי לצהוב, כשהמראיין מתעקש לברר סוגיות אינטימיות, שאין בהן שום תועלת מלבד סיפוק יצר מציצני. המוטיב הזה חוזר שוב ושוב בראיונות נוספים, כאשר היוצרים נחושים לפצח בכוח סודות שהיו נעולים במשך שנים ארוכות.
שום סדרה כזו לא תהיה שלמה בלי המוזיקה של עפרה, והסדרה משובצת בשיריה ובקטעים מתוך הופעותיה, שכמעט לא נחתכים ומוצגים בשלמותם. ההחלטה הזו פוגעת לעיתים בזרימה של הסדרה והופכת אותה ארוכה מדי ומייגעת לפרקים. נדמה שהיוצרים התאהבו כל כך בחומר הגלם הרב שאספו, עד שהתקשו לוותר ולהשאיר משהו מאחור על רצפת חדר העריכה.
ובכל זאת – עבור מעריציה הרבים, "עפרה" היא זהב טהור. כמו לדפדף באלבום עמוס פריטים שנאסף לאורך עשרות שנים. הסקירה של חייה המקצועיים – החל מהפריצה שלה ב"שיר הפרחה", דרך ההופעה שלה בארוויזיון עם השיר "חי" ועד הפיכתה לזמרת בינלאומית עם הלהיט "אם ננעלו" – לא פחות ממרגשת.
מרגשת לא פחות התקופה המתוארת בפרק השלישי – הניסיון של עפרה להתנתק מהשלשלאות שכבלו אותה, ולצאת לעצמאות. האהבה הגדולה לדורון אשכנזי, הגבר שהרחיק אותה מאחיזתו של אלוני, והמשפחה שבנו יחדיו, מאפשרים לנו רגע לפני הסוף המר להיחשף לפן נוסף של עפרה – החמה, האוהבת, האמהית.
זה גם ההישג הגדול ביותר של "עפרה". החשיפה של עפרה האמיתית, האישה בשר ודם שמאחורי האייקון, על חולשותיה, מצוקותיה, חלומותיה וסודותיה. אלו שטוב שיוצאים עכשיו לאוויר העולם, לצד אלו שגרמו לה בושה גדולה עד יום מותה.
עפרה HOT VOD
