מעניין המסע הקולנועי שעשה הבמאי טריי אדוארד שולץ בשלושת סרטיו הראשונים. "קרישה", סרט הבכורה שלו מ־2015, הוא דרמה משפחתית שהווליום שלה הולך וגובר עד למחוזות האימה. "זה בא בלילה" מ־2017 הוא סרט אימה שמתמקד בדרמה המשפחתית. כעת, בסרטו השלישי והחדש "גלים", שעלה לאחרונה בשירותי ה־VOD השונים, מנסה שולץ לשלב בין הטונים ועושה זאת בהצלחה מרשימה ביותר. "גלים" הוא סרט אחד החצוי לשניים, כשלכל חלק טון שונה לגמרי, אבל הוא מצליח להתחבר לחוויה אחת ייחודית, מפעימה לעיתים, שעוטפת ומטלטלת את הצופים בכל הכלים הקולנועיים העומדים לרשות יוצריה.
מאמרים נוספים באתר מקור ראשון:
בחזרה לחילוץ ההרואי של סיירת מטכ"ל בבית הילדים במשגב עם
גלי הדף: לבנון מתקשה לקום מההריסות
בלי לערב הורים: כך תסיטו את הדיון כשייגמרו הטיעונים
טיילר הוא נער מוצלח ומקובל. יש לו חברה אוהבת, אחות והורים תומכים, ובהיותו ספורטאי מצטיין מובטחת לו מלגה לקולג' יוקרתי. אבל מתחת לפני השטח הוא מתמודד עם לחצים גדולים, וכששני אירועים גורליים משנים לפתע את תוכניותיו מקצה לקצה, טיילר נכנס לסחרור מסוכן שעלול להרוס את הכול.
קשה לדבר על "גלים" מבלי להיכנס קצת יותר לפרטים ולאופן שבו הסרט הזה מתפתח, אבל חבל יהיה לקלקל. לא שמדובר כאן בעלילה עתירת תפניות והפתעות, ומן הסתם כבר צפיתם בלא מעט סרטים עם וריאציות כאלה ואחרות על האירועים המתרחשים בסרט – אלא שהחל מפתיחתו תגלו שהפעם אתם בטריטוריה קולנועית חדשה ומסעירה. המצלמה והסאונד יובילו אתכם באסרטיביות, לעיתים ממש באגרסיביות, אל עולמן של הדמויות. שולץ מביים דרמה באנרגיות של סרט אקשן. הוא יוצר קולנוע אקספרסיבי שבו השוטים והקולות נעים ונשמעים כמו תנועות מכחולו של צייר אחוז דיבוק. המצלמה מסתובבת סחור וסחור, מאבדת פוקוס ונכנסת לפוקוס, מערבבת צבעים ואורות והכול בדיוק טכנוקרטי. גם בסצנות שקטות, כמו שיחה עם רופא, תנועת המצלמה האיטית והבסים המאיימים מתחת לפני השטח מצליחים למרוט עצבים ולרמוז על שלווה שרק ממתינה לרגע הפיצוץ. למרות היומרנות הגלומה בסגנון הבימוי הכה נוכח הזה, הוא מצליח לבטא את מצבן הנפשי של הדמויות באופן מזהיר, ומגביר פלאים את החוויה ואת פעימות הלב של הצופים. פה ושם בוחר שולץ בפורמליזם שכלתני מדי, כמו שינויים חוזרים בגודל הפריים כהמחשה לעולם שהולך וסוגר על הגיבורים – מה שהופך את הצפייה למודעת ויוצר הפרעה רגעית בהיטמעות הצופה.
גם בפן העלילתי מצליח שולץ לחלץ מקוריות אמיתית בטיפול הדרמטי שלו, למרות שכאמור, הוא מסתובב בטריטוריה חרושה. חשוב לציין, הסרט הזה הולך לסחוט אתכם רגשית וכדאי שתיגשו אליו פנויים ומוכנים.
אבל למסע חסר הפשרות הזה יש תכלית. בחלקו השני של הסרט בונה שולץ מהלך מבריק שמשתמש באירועי החצי הראשון כדי לעסוק בהתמודדות עם השלכות, עם אובדן ועם האופן העמוק שבו מעשיו של אדם משפיעים על הסובבים אותו. התפנית הזו מציעה גם שינוי טמפרמנט נדרש, והכול מוביל אל קתרזיס מרגש שבסופו תחושו שעברתם חוויה משמעותית. גם בחלק הזה הבחירות הדרמטיות של שולץ ממשיכות להכות לפעמים חזק מדי, אבל אתם תסלחו לו על כך בזמן ש"גלים" יפגע בכם בעוצמה ויסחוף אתכם לעומקיו.
גלים ארה"ב 2019, במאי: טריי אדוארד שולץ, 135 ד' 4 כוכבים
