1. עם שלוש אלקטרודות מוצמדות לי לראש, אני יושב מול מחשב במעבדה בבית החולים איכילוב ומנסה לשלוט על ילד שנוסע על סקייטבורד. סיטואציה שנראית מוזרה מהצד, כמו גם בתמונה המופיעה כאן. אבל מתברר שאנשים רבים מעדיפים לטפל בהפרעות הקשב שלהם דווקא כך.
כתבות נוספות באתר מקור ראשון:
– דרישה למנהיגות חדשה: הפיצוץ ששבר את אזרחי לבנון
– נישואים בבני אדם: האדמו"ר מבעלזא לוקח מנהיגות לטוב או לרע
– פריחה בימי רדיפה: כך צמחו גדולי התורה בקהילות ספרד
אם בשבוע שעבר סיפרתי לכם על האפיק של הטיפול התרופתי, השבוע נלמד על טיפול שמצד אחד הוא ממש לא קונבנציונלי – אבל מצד שני הוא מרתק וללא כל התערבות כימית.
הכירו את הנוירופידבק, ובעברית "משוב עצבוני". מדובר בסוג של "ביופידבק" המודד את פעילות המוח בזמן אמת באמצעות אלקטרואנצפלוגרפיה (EEG) על מנת ללמד ולאמן מטופל לשלוט בגלי המוח שלו, זאת באמצעות מתן משוב או "פידבק" חיובי עבור סוג רצוי של פעילות מוחית ומשוב שלילי על סוג פעילות שאינו רצוי. מבולבלים? אני ממליץ לכם לקחת כדור ריטלין, ולחזור לדברים ברגע שהכדור יפעל.
וברצינות, מדובר במעין אימון של אזור מסוים במוח, המזוהה עם הפרעת הקשב והריכוז (ADHD), לעבוד בצורה אחרת. הוא יאפשר לכם להיות ממוקדים יותר, ולהתנהל במידה מסוימת כאילו אתם בהשפעת טיפול תרופתי – רק בלעדיו.
לטיפול ראשוני בנוירופידבק הגעתי ל"מכון סגול לתפקודי המוח" בבית החולים איכילוב, שם לא רק מטפלים, אלא גם חוקרים את הנושא. אני מתיישב על כיסא מול מסך מחשב רגיל לכל דבר, אך מה שפחות רגיל הן האלקטרודות המחוברות לי לראש עם מעין כובע והרבה מאוד ג'ל. הטיפול מועבר בידי פסיכולוג או סטודנט לפסיכולוגיה, ובי מטפלת יעל. היא עושה לי מספר בדיקות כדי לראות שהכול מחובר. היא מבקשת ממני לעצום את העיניים לכמה שניות, ולאחר מכן מראה לי את השינוי של הגלים על המסך.
כמה זמן לקח לי לכתוב את המדור?
שעה ו–40 דקות בהשפעת ויואנס
בלי לקום מהכיסא
ווטסאפ – פעם אחת, טוויטר – 3 פעמים, הצצה בדוא"ל – 5 פעמים
2. הגענו לרגע שאני מחכה לו – הטיפול הכה בלתי צפוי הזה. "אתה הולך לשחק משחק", אומרת לי יעל, "אתה תראה על המסך רוכב סקייטבורד ואתה צריך לבצע אסטרטגיה מנטלית, ולנסות לגרום לו לנסוע מהר יותר. אני לא אגיד לך איך, זה תהליך למידה שחוזר על עצמו. כשאתה מצליח לגרום לו להיות מהיר יותר, הצלחת לטרגט את האזור המסוים במוח". בין סבב לסבב אני מקבל ציון, והמטרה היא שמטיפול לטיפול, המהירות תהיה גבוהה יותר. הסרטון מתחיל, ואני מנסה להבין כיצד אני יכול לגרום לו לנסוע מהר יותר בלי שום מקש או שלט אלא רק בעזרת המוח. אני לוקח נשימות עמוקות, ומנסה להתמקד. לרגע אחד הוא נוסע הרבה יותר מהר, ולאחר מכן שוב חוזר למצב האיטי. אני עושה כל מיני עיוותים בפנים – וזה ממש לא עוזר.
בסיבוב הראשון שמולי הרוכב נוסע במהירות 58 קמ"ש, ובשני הוא מגיע ל־59 קמ"ש – הבדל קטן, אבל בכל זאת משהו. "למידה איכותית זה דבר שלוקח זמן", היא מסבירה בנועם. אני עובר סדרה נוספת ומעניינת – "אודיטורית", שהאתגר שלי בה הוא לגרום למוזיקה להיות רועשת יותר. יעל שמה לי על הראש אוזניות גדולות, עושה בדיקת סאונד ("שלא אעשה אותך חירש"), והמטרה – לגרום למוזיקה להיות בווליום גבוה יותר.
אני מתיישב על כיסא מול מסך מחשב רגיל לכל דבר, אך מה שפחות רגיל הן האלקטרודות המחוברות לי לראש עם מעין כובע והרבה ג'ל. "אתה הולך לשחק משחק", אומרת לי יעל, "אתה תראה על המסך רוכב סקייטבורד ואתה צריך לבצע אסטרטגיה מנטלית, ולנסות לגרום לו לנסוע מהר יותר"
3. אני נפגש לאחר מכן עם מי שעומדת מאחורי הטיפול המרתק הזה, פרופ' תלמה הנדלר, מומחית לדימות ומנהלת המכון. הנדלר היא פסיכיאטרית וחוקרת במדעי המוח, מחלוצות תחום הדימות התפקודי של המוח בישראל. נוסף על כך, היא משמשת כפרופסור לפסיכיאטריה ופסיכולוגיה באוניברסיטת תל־אביב. את המכון הקימה לפני כ־20 שנה, והוא עוסק במגוון נושאים טיפוליים ומחקריים – לא רק בהפרעות קשב וריכוז.
"רוב האנשים מכירים את הביופידבק (שיטת טיפול באמצעות מערכת ממוחשבת המנטרת מדדי גוף – כאשר הנוירופידבק פועל מול המוח. הטיפול נועד לאפשר למטופל שליטה טובה יותר על גופו ועל תגובות פיזיולוגיות ורגשיות, צ"ק). בביופידבק, המטופל מוצא אסטרטגיה מנטלית להורדת לחץ הדם", מביאה פרופ' הנדלר דוגמה, "בניגוד לטיפול הביולוגי, המוח סגור בפנינו, ואין לנו סנסורים מהמוח שהם תודעתיים, לכן חייבים לקבל פידבק, כדי לנסות ללמד את הסיגנל המוחי להשתנות". היא מסבירה שזה חלק מתחום "ממשק מוח־מחשב", ש"מלמד אותנו לדעת מה קורה במוח דרך המחשב. המחשב מודד את המוח ועושה לו עיבוד. הילד שראית על הסקייטבורד הוא הפידבק לפעילות המוחית".
המדור הזה מיועד לאנשים עם הפרעת קשב, אז כדאי שננסה להוריד את ההגדרות לשפה פשוטה ועממית יותר.
"נוירופידבק היא דרך ללמד אנשים לשנות את הפעילות המוחית שלהם על ידי פידבק מהמוח. אנחנו יצורים שלומדים טוב מפידבק, בתנאי שהוא בהלימה עם מה שאכן קורה בזמן אמת. אני רוצה שתהיה לך יותר שליטה על המוח, שהעבודה הקוגניטיבית שלך תהיה מיטבית. הטכנולוגיה החלה להתפתח כבר בשנות השישים כשחוקרים הבינו שכאשר אנחנו נכנסים לרגיעה עמוקה, כמו בשינה, התדרים האיטיים מהמוח מתגברים, והגבוהים נחלשים. משם הגיעו להבנה שאפשר ללמד את האדם להעלות או להוריד את התדרים גם בלי לישון, וזו טכניקה שמשמשת להרגעה".
אפשר להגיד שזה בעצם לאמן מעין שריר שלא ידענו שהוא קיים?
"עזרת לי בהגדרה – זה ממש כמו אימון גופני, כשיש לך שריר חלשלוש שלא עומד בעומס. אם תעשה תוכנית אימון בצורה מדורגת ומסודרת – הוא יהיה חזק יותר".
4. אז איך זה עובד, ומהם השלבים שצריך לעבור בטיפול בנוירופידבק?
"כל מי שמגיע אלינו הוא כבר עם אבחון מאיש מקצוע, והוא עובר אבחון נוסף שלנו. אנחנו רוצים לבדוק שהוא אכן מתאים לטיפול. אנחנו עושים לו בדיקה, כדי לראות שיש לו את ההפרעה המתאימה באזור במוח שעליו אנחנו עובדים – האונה המצחית הימנית־קדמית־ימנית. בחקר המוח למדנו שלאדם שמטופל תרופתית בריטלין על מגוון סוגיו יש שיפור באזור הזה של המוח. הפידבק שקיבלת מהילד על הסקייטבורד תלוי בהעלאת הפעילות באזור הזה במוח".
פרופ' הנדלר מבקשת להדגיש שלא אחשוב לרגע אחד שסיימתי עם הטיפול: "אתה עשית טיפול אחד, זה לא מספיק". היא שואלת אותי מה היו הטכניקות שניסיתי כדי לגרום לילד לנסוע מהר יותר. היא מסבירה לי שהנשימות שלקחתי לא יסייעו. "היה שלב שבו ראיתי שהוא נוסע מהר יותר וניסיתי להישאר באותה הסיטואציה", ניסיתי לפרש את המצב בלי שהייתי משוכנע לחלוטין שזה אכן מה שקרה. "בגלל זה צריך לעשות את הטיפול יותר מפעם אחת", היא משיבה, "יש כאן תהליך של למידה".
מדובר על כ־20 מפגשים של כ־30 דקות, פעם או פעמיים בשבוע למשך מספר שבועות. יש כמה ממשקים, במיוחד לילדים, כדי שתהיה להם אפשרות בחירה. בתחילת הטיפול נערכת גם בדיקת רופא או פסיכולוג קליני, כדי לראות אם יש התקדמות אצל המטופל – מעבר לציונים שהוא מקבל בנוירופידבק עצמו. "מדדי תוצאה", כפי שמגדירה זאת הנדלר.
"בדרך כלל אנשים מפתחים אסטרטגיות שמתאימות להם דרך המוח. זה לא תמיד אסטרטגיה אחת, לפעמים יש כמה", היא מציגה את הדרך שבה אנשים מצליחים לגרום לילד לרכוב מהר יותר, "אם אנשים לא מצליחים, אנחנו נותנים להם המלצות שלמדנו מהמחקר שיכולות להתאים לאזור הספציפי".
מחיר טיפולי נוירופידבק:
3,800-3,420 ₪
תלוי במספר המפגשים
* הטיפול אינו מוכר על ידי קופות החולים, אבל ביטוחים פרטיים מכירים בו
מה ההמלצה שנותנים למישהו שרוצה לטפל בהפרעת קשב בעזרת נוירופידבק?
"האזור הפרונטלי של המוח, שעליו אנחנו מדברים, מופעל טוב אם אתה מדמיין את עצמך נע במרחב או מדמיין את עצמך מנסה לקרוא משהו. אתה מסתכל על הדמות במחשב, ומנסה לדבר איתה או להעריך כמה מהר היא הולכת לנסוע".
אוקיי, עברתי 20 מפגשים, האם המוח שלי עכשיו עובד כל הזמן כפי שאימנתי אותו, או שמא אני צריך להיכנס בצורה מודעת לאותו מצב מנטלי כמו בטיפולים?
"בהתחלה זה יהיה במודע, אבל עם הזמן זה יהיה כמו שריר; כשתעמוד מול מעמסה, זה יקרה כמעט אוטומטית. יש טיפולי חיזוק עם הזמן אם אנשים רוצים, אבל אין לנו על זה ממש פרוטוקול של מתי לבוא או לכמה מפגשים. אנחנו מציעים לאנשים שמרגישים לא טוב עם המצב האישי שלהם, שיחזרו לכמה טיפולים נוספים".
זה בעצם אמור לגרום לי להיות כמו שאני כשאני נוטל תרופה של הפרעת קשב וריכוז – רק 24 שעות ביממה?
"בסופו של דבר רואים בבדיקות של המוח לפני טיפולים ואחריהם, שהמצב הבסיסי משתנה – אם המוח מאומן לכיוון מסוים, מתרחש שינוי בסף הפעילות שם. אנחנו רוצים שהמוח יהיה מוכן לסיטואציה, בלי להשקיע מאמצים נוספים".
זה מה שקורה כשנוטלים כדור כמו ריטלין?
"כנראה זה חלק ממה שהכדור עושה. אנחנו לא מבינים לגמרי איך הכדור עוזר, אבל הוא עובד דרך מנגנונים שמעוררים קשב ועוררות – זה דוחף את המוח למצב שקשוב יותר למה שקורה בסביבה. אגב, יש אנשים שזה גם מעורר אצלם חרדה – זה חלק מתופעות הלוואי של הכדורים האלה. אחד הדברים שעושים במחקר כיום הוא שילוב בין טיפול תרופתי לנוירופידבק – כדי לשפר את ההכוונה של התרופה למקום הנכון. אבל זה לשיחה אחרת", היא אומרת בחיוך.
את ממליצה על טיפול נוסף במקביל לנוירופידבק?
"לעיתים הבעיות הן כל כך קשות, שטיפול ספציפי לא בהכרח יהיה מספיק. צריך לעשות כל מה שאפשר מכמה כיוונים, תלוי בחומרת הבעיה. כרגע אנחנו מציעים את הנוירופידבק כתוסף, ולא ממליצים בשלב הראשוני להפסיק את הטיפול התרופתי".
אז זה לא יכול לשמש כטיפול היחיד להפרעת קשב?
"זה תלוי בכל אחד, אבל לא בהכרח".
יש אנשים שמתנגדים לכדורים, האם אפשר לומר להם שנוירופידבק הוא פתרון טבעי יותר?
"אם יש הורים שלמשל חוששים להתחיל בטיפול תרופתי, הייתי ממליצה להתחיל בנוירופידבק, רק במקרה שהילד נמצא במצב התנהגותי שלא מצריך טיפול תרופתי כדי לצאת מהבית בשלום. יכול להיות גם מצב של ילד עם טיפול תרופתי שעובר טיפול בנוירופידבק, ובעקבות כך יוריד את התרופות, כי הוא יגיע למצב שהוא יכול להתמודד בלי זה".
סיכום המדור ב–30 מילים:
דמיינו משחק מחשב שבו אתם שולטים בתזוזות בעזרת כוח המחשבה בלבד.
נשמע לכם דמיוני?
זה הטיפול שעברתי השבוע כדי ללמד את המוח שלי להפעיל את כל המקומות שקשה לו בהם.
