בניית מוניטין היא תהליך שיכול להימשך שנים ארוכות, אבל להרוס אותו אפשר מהר מאוד. את המסקנה הזו לומד על בשרו בימים אלה נובאק ג'וקוביץ', אחד הטניסאים הטובים והמעוטרים בהיסטוריה. כבר בתחילת משבר הקורונה טען ג'וקוביץ', המחזיק בגישה ספקנית כלפי הרפואה הקונבנציונלית, שאם ייאלצו טניסאים להתחסן בעתיד נגד המחלה הוא יסרב לעשות זאת. מעבר לכך התברר שהוא תומך בתיאוריות קונספירציה שונות, כמו הטענה המופרכת שאנטנות ה־G5 הן הסיבה למגפה. אם הוא היה מסתפק בזה אולי הדברים היו נשכחים, אבל ההחלטה שלו לארגן טורניר ראווה בקרואטיה ובסרביה, לעיני קהל וללא ריחוק חברתי או אמצעים למניעת הדבקות, יצרה סיוט אחד גדול והפכה אותו לבדיחה.
מאמרים נוספים באתר מקור ראשון:
עידן חדש: התקווה הישראלית בטניס העולמי
הבנאים באים: סודה של משפחת הכשרונות המפורסמת בישראל
מההתנתקות ועד עמונה: הקצינים ששכחו מהי אלימות
ימים ספורים לאחר שהחל הטורניר התגלה ששני טניסאים שהשתתפו בו, גריגור דימיטרוב ובורנה צ'וריץ', נדבקו בקורונה. גם כדורסלן דנוור נאגטס שנכח באחד האירועים, ניקולה יוקיץ', התגלה כנשא של COVID 19, וכך גם טניסאי העבר ומאמנו של ג'וקוביץ', גוראן איבנישביץ', וכמה אנשי מקצוע נוספים. בעקבות ההתפתחויות בוטל משחק הגמר של הטורניר וג'וקוביץ', שסירב תחילה להיבדק, עשה זאת בסופו של דבר לאחר שחזר לביתו בסרביה – שם התגלה שהוא ואשתו ילנה נדבקו בנגיף אף הם.
יוני ארליך: "מרגע שהבנתי את הקונספט של הטורניר, עם קהל שיושב באצטדיון באופן רגיל, מסיבות, תקליטנים ודוגמניות, ידעתי שטוב לא יצא מזה. זה היה מעשה טיפשי לחלוטין והחלטה על סף האי–שפיות. פשוט הזיה"
הביקורת החריפה שספג המדורג ראשון בעולם הובילה אותו לפרסם הודעת התנצלות ברשתות החברתיות. "אני מתנצל בפני כל מי שנדבק ומקווה שזה לא יגרום לשום סיבוך רפואי אצל אף אחד", כתב, "אנחנו חיים במציאות חדשה ועדיין לומדים איך להתמודד איתה, ואני מקווה שנוכל לחזור לחיים כמות שהם. קיום הטורניר בשלב הזה היה טעות ואני מתנצל על כך".
"מהרגע הראשון שבו הבנתי את הקונספט של הטורניר, עם קהל שיושב באצטדיון באופן רגיל, מסיבות, תקליטנים ודוגמניות, ידעתי שטוב לא יצא מזה", קובע טניסאי הזוגות וקפטן נבחרת הדיוויס של ישראל, יוני ארליך. "זה היה מעשה טיפשי לחלוטין והחלטה על סף האי־שפיות. לצערי זה כנראה עדיין לא סוף הסיפור. אולי לא יתגלו עוד ספורטאים חולים, אבל בטוח יתגלו כאלה שישבו ביציע או בילו סביבם בימים האלה. זו פשוט הזיה".
לארליך וג'וקוביץ' היכרות רבת שנים, שהובילה ביוני 2010 לשיתוף פעולה יוצא דופן בטורניר הזוגות היוקרתי בקווינס, שהסתיים בזכייה הראשונה והאחרונה עד כה של הסרבי בטורניר זוגות. "האמת היא שזה קרה לגמרי במקרה", נזכר ארליך בטורניר שנערך לפני עשור בדיוק, "דיברנו בחדר ההלבשה ברולאן גארוס והוא סיפר לי שהוא נוסע להתחרות בטורניר קווינס באנגליה, כהכנה לווימבלדון. אמרתי לו חצי בצחוק שנשחק שם זוגות ביחד, והוא אמר לי שבכיף. ידעתי שהוא מעריך אותי מקצועית. זה קרה כשהוא כבר היה בטופ העולמי ומדורג שלישי, אבל עדיין תחת צל כבד של פדרר ונדאל, ובלי תארים על מגרשי דשא. בסופו של דבר היה לנו שבוע נהדר ביחד. התאמנו המון, ניצחנו זוגות מצוינים, עשינו דרך מדהימה לגמר וזכינו בתואר. שבועיים אחר כך הוא הגיע בפעם השנייה בקריירה לחצי גמר וימבלדון, שהיה עד אז הישג השיא שלו בטורניר. לא אגיד שזה בזכותי, אבל החוויה הטובה שעברנו יחד בטוח עזרה לו להרגיש נוח יותר על המשטח הזה. אחרי הזכייה ובמשך שנים ארוכות שמרנו על קשר, החלפנו הודעות טקסט, וכשהיינו באותה עיר יצאנו לארוחת ערב. בשנים האחרונות, בגלל הילדים, העיסוקים ובעיקר אחרי שהוא הפך למדורג ראשון ולמפלצת תקשורת, הוא הרחיק את עצמו לגמרי מעולם הטניס והתנתקנו לחלוטין".
נובאק נגד העולם
ג'וקוביץ' נולד במאי 1987 בבלגרד, שהייתה אז עדיין חלק מיוגוסלביה הגדולה והפכה לימים לבירת סרביה. הוא החל לשחק טניס כשהיה בן ארבע, ושנה לאחר מכן התגלה על ידי אגדת הטניס היוגוסלבית, ילנה גנצ'יץ', שהכריזה כי מדובר בכישרון הטניס הגדול ביותר שראתה מאז מוניקה סלש. בגיל 13 עזב ג'וקוביץ' את ביתו ובמשך ארבע שנים היה חלק מאקדמיית הטניס של ניקולה פיליץ' במינכן, גרמניה. הוא החל את הקריירה הבינלאומית שלו בגיל 14, העפיל ב־2001 יחד עם הנבחרת הצעירה של יוגוסלביה לגמר גביע דיוויס, וב־2004 הגיע לחצי גמר אליפות אוסטרליה לגילי ג'וניור.
על הקשר הישראלי אומר סוכנו לשעבר: "לכל שחקן יכול להיות מאמן כושר ישראלי ואחר כך מאמן איטלקי. אני לא אוהב שכל מי שאכל פעם חומוס עם נובאק בארץ טוען שהוא גילה אותו"
"כשפגשתי את נובאק בפעם הראשונה הוא שקל 40 קילו והיו לו משקפיים עם עדשות בגודל של בקבוק קולה, אבל כבר אז היה לו אופי של אלוף, הוא היה חדור מטרה והיה לו ראש קשוח בצורה בלתי רגילה", מספר עמית נאור, טניסאי עבר שהיה סוכנו האישי של ג'וקוביץ' וניהל אותו בשנים הראשונות בקריירה. "למשפחה שלו ולו עצמו היה ברור תמיד שהוא יהיה הטוב בעולם, לא בגלל היכולת אלא מפני שזה מה שהם החליטו. מגיל צעיר הוא טיפל בכל פרט בתשומת לב גדולה ובדקדקנות, ושלט תמיד במה שקורה. הוא פיקח בצורה בלתי רגילה, יודע מה הוא רוצה וידע תמיד להקיף את עצמו באנשים שעזרו לו, לא לימדו אותו. גם כשעדיין לא היה לו כלום והוא היה מדורג נמוך, מבחינתו הוא היה הטוב מכולם".
בהמשך ג'וקוביץ' הקיף את עצמו באנשי מקצוע ישראלים, והוא הגיע לארץ גם כדי לערוך בדיקות רפואיות. הפיזיותרפיסט רפי וירשובסקי טיפל בו, על אימון הכושר היה אמון רונן בגה, ותמיר כפיר ייצר עבורו מדרסים שהוא שיבח לאורך השנים, ככאלה שסייעו לו לא להיפצע כשהוא משתטח על המגרש ואפילו עושה שפגט בניסיון להציל עוד כדור אבוד. "זה לא קרה בזכותנו", פוסק נאור, "לכל שחקן יכול להיות מאמן כושר ישראלי ואחר כך מאמן איטלקי. אני לא אוהב שכל מי שאכל פעם חומוס עם נובאק בארץ טוען שהוא גילה אותו".
ג'וקוביץ' החל לשחק בסבב העולמי לבוגרים ב־2003. עונת 2006 כבר הפכה אותו לטניסאי מוכר יחסית ברמה העולמית, לאחר שהעפיל לראשונה לרבע גמר טורניר גראנד סלאם ברולאן גארוס וזכה בשני תוארי ATP ראשונים, בשוודיה ובצרפת. יחד עם הופעה מצוינת בווימבלדון, זה הספיק כדי להיכנס לראשונה לרשימת 20 הבכירים בעולם. בסיום אותה שנה שקלו ג'וקוביץ' ומשפחתו הצעה מאיגוד הטניס הבריטי לעבור ולייצג אותו, אך לבסוף הם בחרו לוותר.
ההתקדמות המטאורית נמשכה גם בשנה שלאחר מכן, שהזניקה אותו למקום השלישי בעולם, ואת עונת 2008 החל ג'וקוביץ' עם זכייה ראשונה בגראנד סלאם, כשקטף את התואר באליפות אוסטרליה. משם הוא לא הביט לאחור, והמשיך לאחת הקריירות המרשימות של טניסאי אי פעם, עם לא פחות מ־17 זכיות בטורנירי גראנד סלאם עד היום.
הדרך לפסגה העולמית לא הייתה פשוטה. ג'וקוביץ', המכונה נולה, היה השחקן הצעיר ביותר שמעפיל לארבעת מעמדי חצי הגמר בטורנירי גראנד סלאם, הפך לחבר קבוע בצמרת ואפילו הוביל את סרביה לזכייה בגביע דיוויס ב־2010, אבל עדיין עמד תחת הצל הכבד של פדרר ונדאל. "נובאק עבר הרבה שנים לא קלות. אנשים פשוט לא קיבלו אותו ולא הבינו את הרצון שלו לשבור את ההגמוניה של נדאל ופדרר", מסביר נאור, "במשך שנים הוא חי בתחושה שזה הוא נגד כל העולם. אם תחזור למשחקים שלו מול אנדי רודיק, בסוף העשור הראשון של שנות האלפיים, תראה שם פשוט מלחמה שלו מול רודיק ומול אצטדיון שלם שנגדו. פעם הוא זכה בטורניר גדול במונטריאול והכרוז הכריז עליו כזוכה מקרואטיה. אנשים לא ידעו איפה זה סרביה ואיך לאכול אותו. במשך שנים הוא ניסה ללא הצלחה לעקוף בדירוג את פדרר ונדאל, וכולם אמרו לו שאין סיכוי. אני זוכר שהוא הפסיד בטורניר סידני, שניצחון בו היה מעלה אותו למקום השני, וזה פשוט ריסק אותו. אבל גם אז הוא לא ויתר".
כמו רוטוויילר
ביולי 2011 הצליח ג'וקוביץ' להגשים חלום ולכבוש לראשונה את פסגת הדירוג העולמי, בעונה שבה זכה בשלושה תוארי גראנד סלאם ורשם מאזן של 70 ניצחונות לעומת שישה הפסדים. "ג'וקוביץ' הוא כמו רוטוויילר, וברגע שהוא משיג את המטרה הוא סוגר את הלסתות שלו ויעשה הכול כדי שלא תזיז אותו משם", מתאר נאור בציוריות את הסרבי, "עם השנים, בנוסף לעובדה שנדאל ופדרר התבגרו מבחינת הגיל, נובאק למד לזהות את החולשות שלהם ולנצל אותן. במקרה של פדרר, למשל, שהוא שחקן טוב יותר מכולם ובעל יכולת לברוח מהר ולסגור מערכות ומשחקים, הוא הבין כמה חשוב להישאר צמוד אליו. תפקוד במצבי לחץ הוא לאו דווקא אחת החוזקות של פדרר, וברגע שאתה מגיע מולו לנקודות הכרעה מתחילות לרעוד לו הידיים. נדאל הוא הספורטאי הלוחם הגדול בהיסטוריה, אבל מבחינת טניס יש לו לא מעט חולשות, אז כדי לנצח אותו הוא היה צריך להגיע לכושר גופני עילאי. זה מה שאפשר לו לנצח את נדאל בגמר באוסטרליה ב־2012, אחרי שש שעות, ובחצי גמר וימבלדון לפני שנתיים אחרי שש שעות וחצי".
בעשור החולף חווה ג'וקוביץ' גם תקופה משברית שהתבטאה בדעיכה מקצועית. הוא אכזב ב־2017 וסבל מפציעה שדרדרה אותו עד למקום ה־22 בדירוג ATP. גם החלפת מאמן ומינויו של כוכב העבר אנדרה אגאסי לתפקיד לתקופה קצרה לא עזרה לו לפלס את דרכו חזרה למעלה. ג'וקוביץ' חזר לעבוד עם מריאן ויידה, מי שאימן אותו החל מ־2006 והוביל אותו להישגים רבים, וב־2018 השלים קאמבק אדיר והסתער בחזרה על הצמרת העולמית.
נולה זכה עד היום ב־79 תוארי יחידים בסך הכול, כשהוא מנצח ב־83 אחוז מהמשחקים. הוא הראשון בכל הזמנים שזכה בכל תשעת טורנירי המאסטרס, הרוויח מהטניס עד כה 143 מיליון דולר לפני חסויות, והפך לראשון שחצה את רף 100 מיליון הדולר מזכייה בטורנירים בלבד. עד היום הוא שהה 280 שבועות בראש הדירוג העולמי, וכרגע בקטגוריה הזו הוא מדורג שלישי אי פעם, אחרי פדרר ופיט סמפראס. "החוזקות העיקריות של נובאק הן מכת גב יד נפלאה, יכולת נדירה של החזרת הגשות פתיחה, אלסטיות בתנועה, וראש חזק באופן בלתי רגיל. פשוט קשה להבין עד כמה הוא קשוח", אומר נאור. ב־2014 נשא ג'וקוביץ' לאישה את ילנה, ולזוג בן ובת. הוא מנהל אורך חיים טבעוני וכבר שנים שהוא פעיל בעמותות למען השלום. בשנות הקריירה הראשונות הוא נהג לבצע חיקויים משעשעים של שחקנים בכירים בסבב, ועדיין ניתן למצוא ביוטיוב חיקויים שהתקבלו באהבה רבה.
עם זאת, בדומה למה שקורה עכשיו, לאורך השנים ספג ג'וקוביץ' גם ביקורת רבה על התנהלותו. בין הסיבות היו כמה פרישות דרמטיות שלו לאורך השנים במהלך משחקים מכריעים, בטענה לפציעות, לאחר שאיבד סיכוי מעשי לנצח – מה שהוביל להאשמה שאינו מסוגל להפסיד בכבוד. אחרי שזה קרה לו ברבע גמר אליפות אוסטרליה ב־2009, פדרר מתח עליו ביקורת פומבית. זה קרה גם בחצי גמר וימבלדון 2007 מול נדאל, בגמר טורניר סינסינטי מול אנדי מארי, באליפות ארצות־הברית בשנה שעברה ובכמה מקרים נוספים. "בשנים הראשונות בסבב, נובאק נאלץ להתמודד עם בעיות פיזיולוגיות, שהיו קשורות לכך שהעבודה הקשה שהוא השקיע בלי הפסקה הייתה גדולה על היכולות הפיזיות שלו, אבל לאורך הזמן הוא למד לבצע שינויים גדולים בהתנהלות שלו, בתזונה ובעבודה על הגוף", מנתח נאור, "זה לא סוד שיש הרבה חילוקי דעות לגבי האישיות שלו כאדם. מההיכרות שלנו אני יכול לומר שהוא חביב מאוד ויודע גם להיות קליל, לעשות חיים ולבלות, אבל עם השנים הוא לקח על עצמו משימות שונות, כמו להוביל את הצד הלאומני של סרביה, מה שגרם לגל ביקורות נגדו".
ג'וקוביץ' התעקש תמיד בסיום המשחקים – במקרה שניצח (והוא כמעט תמיד מנצח) – לפנות לכל יציע ולהפריח לו נשיקות באוויר. הוא עשה זאת גם במשחקים שבהם באופן ברור רוב האצטדיון נגדו, שורק לו בוז כדי להוציא אותו משלוותו וגורם לו כעס רב. "לדעתי בסיום המשחק הוא מנסה לרכך קצת את העובדה שעל המגרש הוא אכזרי במידה לא רגילה, ולא רואה אף אחד ממטר. אז כשנגמר המשחק הוא מנסה לחבק את היריב ולהיות ידידותי לקהל. לא כולם מוכנים לקנות את ההתנהלות הזאת", מסביר נאור.
גם ליוני ארליך יש הסבר לעניין. "יש לו באופי משהו מרצה, ולאנשים קשה יותר להתחבר אליו. פדרר ונדאל לפעמים אולי פחות ידידותיים ממנו, אבל הם עדיין משדרים משהו יותר אמיתי ואותנטי עם כריזמה טבעית. אלו דברים שאתה נולד איתם, לא קונים את זה בכסף, ומהבחינות האלה יש לו את זה קצת פחות", הוא מסביר, "יש גם הרבה אנשים שאוהבים אותו, אבל לדעתי לרבים קשה לעכל שבחמש השנים האחרונות הוא מצליח הרבה יותר מנדאל ופדרר".
בעוד כמה שבועות יחזור עולם הטניס לפעילות, אבל כרגע העתיד מעורפל בכל הנוגע לג'וקוביץ', שצריך עכשיו לדאוג לבריאותו ועדיין לא הודיע האם הוא מתכוון להגיע לאליפות ארצות־הברית הפתוחה שנקבעה לסוף אוגוסט, או להשתתף בטורנירים המקדימים לפניה. אביו, סרג'אן, תקף בשבועות האחרונים את פדרר – ולא בפעם הראשונה – וטען שאינו פורש כי הוא לא מוכן להשלים עם כך שנדאל (19 תארים) ובנו יעקפו אותו ברשימת זוכי הגראנד סלאם בכל הזמנים, שאותה הוא עדיין מוביל עם 20 זכיות.
"אין ספק שנובאק הוא אחד השחקנים הטובים בהיסטוריה מבחינת יכולת, מקצוענות ותוצאות, ומבחינה טכנית יש לו יכולות אבסולוטיות שעולות בחלקן על נדאל ופדרר", קובע ארליך, "אני מהסס לקבוע שהוא הגדול מכולם, כי כאן נכנסים במכלול עוד דברים שהם מעבר לטניס ולתוצאות".
נאור מצידו כלל לא בטוח שהמגמה בצמרת הטניס העולמית תימשך באותה מתכונת. "אני חושב שמשבר הקורונה לא עשה טוב לבכירים בסבב העולמי, שנהנו מסוג של הרתעה ומכוח האינרציה, שהובילו אותם מהישג להישג. לדעתי הם יהיו עכשיו פגיעים יותר. נכון לעכשיו, ג'וקוביץ' הוא עדיין השחקן הטוב ביותר בעולם, מבחינת גיל, בשלות ויכולת מקצועית. לשמחתו, עם כמות ההישגים שלו, בשנים האחרונות הוא גם זכה לקצת הכרה ונחלה, שאותן הוא חיפש כל כך הרבה זמן".
