איזה כיף היה להם, לאדם וחווה בגן עדן. הכול היה מותר. הם טיילו בין עצים ונחלים, אכלו מכל טוב הגן ועשו חיים משוגעים. רק דבר אחד היה אסור להם. לאכול מפרי עץ הדעת טוב ורע. נו, אתם מכירים את הסיפור. הם בכל זאת טעמו, אכלו, נהנו, אלא שאופס, באותו רגע כבר אי אפשר היה לחזור אחורה. עיניהם נפקחו ולפתע הם גילו שיש כמה צדדים לכל דבר, שיש יתרונות ויש חסרונות, שיש טוב שצריך להרבות בו ויש רע שצריך לצמצם, שבית צריך קירות, שפרי צריך קליפה, שגוף צריך עור ושבעצם… הם עירומים! כאן לראשונה אדם וחווה הבינו שכדי לשמור על עצמם הם צריכים גבול. הם הבחינו שיש גילוי ויש כיסוי ובעיקר שיש זמן לכל דבר גם לטוב וגם לטוב פחות.
פורים חג התחפושות, הוא בעצם גם חג הגילוי והכיסוי. יש תחפושות שהן פשוט בשביל הקטע. למשל הזוגות שמתחפשים לface (פנים) ו־book (ספר). או לשום ודבר (דוור). או למשל הבת שלי, עלמא, שמתחפשת למסטיק עלמה. אבל יש אנשים שתחפושות מבטאות או מגלות אצלם חלקים נסתרים בנפש. ליצן או מלכה, חרדית או זמר.
בחיים אנחנו מתחפשים כל הזמן, ברמת הלבוש לדוגמה, אנחנו בדרך כלל עומדים מול הארון בבוקר ובוחרים מה ללבוש לפי האנשים שנפגוש היום ואיך לדעתנו הם יסתכלו עלינו. נבחר איזה "רושם" אנחנו רוצים ליצור עליהם. למשל אם אנחנו הולכים לפגוש מישהו משמעותי לנו, שמראה חיצוני חשוב לו, זה ישפיע עלינו להיראות טוב ולהשקיע. זה גם יכול להשפיע הפוך – שנבוא "בכוונה" במראה ה"לא מושקע". תלוי מה האמירה שלנו לגבי עצמנו.
אנחנו מתחפשים גם ברמה הנפשית. חובשים כובעים שונים בסיטואציות שונות ומול אנשים שונים. חברה אחת שלי מוציאה ממני צד X בעוד חברה אחרת מוציאה ממני צד Y. מול האחת אני החברה "הנשענת" ומול האחרת אני החברה "התומכת". מולו אתה ה"מצחיק" ומול האחר אתה ה"רציני". באופן טבעי בתוך קשר אנחנו תופסים "תפקידים" מסוימים, ולא אחרים. קרנבל של תחפושות ומסכות המגלות והמסתירות אותנו. ועל אף שאלו חלקים אמיתיים מאישיותנו, ועל אף שזה נורמלי ומסתדר נהדר פעמים רבות, יש מצבים שבהם כדאי להתגמש ולשחרר תפקיד אחד לטובת תפקיד אחר. זה אף יכול להשפיע על הצד השני.
לדוגמה, אם מול ההורים שלך אתה בתפקיד ה"לא משתף ולא מדבר" וכתוצאה מכך הם בתפקיד ה"לא מתעניינים", אלא רק בתפקיד ה"כספומט" או ה"לך תסדר את החדר", כדאי לנסות להתגמש ולהוציא מעצמך את החלק המשתף. הדבר יעזור להם להיפתח ולהתגמש ולמלא את תפקיד ההורים "הקשובים והמסייעים" לדילמות שלך. זה אגב נכון גם להפך. גמישות ושיתוף מהחיים שלהם, יכולים לשחרר גם אותך להשתנות.
גילוי וכיסוי יש גם בעולם המדיה. התבוננו במילים מסך ומסיכה. בפייסבוק, באינסטגרם ועוד, אנשים מציגים תמונה הממסכת את המציאות. מחד הם מגלים לנו תמונה מהחיים שלהם ומאידך הם מסתירים את החלקים האחרים. רבים מעדיפים להציג תמונה של הצלחה משגשגת ורגעים מאושרים. זו אכן האמת! אך זו רק חלק מאותה אמת. בשיחה או בפגישה נוכל לשמוע שהתמונה רחבה ומורכבת יותר.
בשורה התחתונה, אם נהיה מודעים לתחפושות ולמסכות שלנו ושל האחר, ונבין שהן מגלות ומסתירות רק זווית מסוימת ולא מביאות את כל ההקשר, קל יהיה יותר לראות מעבר למסך ולדעת להבחין בין טוב לרע. ואם קשה להבין את זה – תמיד אפשר להאשים את אדם וחוה.
