מפה המופיעה בתחילתו של ספר מרמזת בדרך כלל על היותו שייך לז'אנר הפנטזיה. באמצעות המפה מצליח הקורא לראות במו עיניו את העולם המדומיין שברא הסופר, והקריאה לאחר מכן מקבלת ממד מוחשי ואמיתי יותר. גם בעמודיו הראשונים של "העלמה והלילה" מופיעה מפה. אבל זו אינה מפה סוריאליסטית ופנטסטית, אלא של בית ספר תיכון סטנדרטי למדי, לפחות בריביירה הצרפתית. נכון שבישראל קצת קשה למצוא ליד בית הספר התיכון אגם ומחסן סירות, אבל כל השאר ממש דומה לחוויית הנעורים של כולנו: ספרייה, מזכירות, ביתן השומר, כיתות ואולם ספורט. אולם הספורט הוא הכוכב המרכזי והדומם של "העלמה והלילה", וסביב הגופות שקבורות בו כבר 25 שנים מסתחררות דמויות הגיבורים אנה ואנה. לא כל אחד מאיתנו – כך יש לקוות לפחות – קבר בימי נעוריו גופה באולם הספורט של בית ספרו, אבל לרובנו יש זיכרונות טראומטיים כלשהם מאותה תקופה. הסופר גיום מוסו מנגן על העצב הרגיש הזה, שכמעט לא שמים אליו לב בהמולת היומיום, ועושה זאת היטב.
כתבות נוספות באתר מקור ראשון:
– לפלוש מעט מעבר למקובע: ספרות שכולה מסך
– ניסוי כלים: כמה קל לרקום עולמות
– למצוא תשוקה ורגש גם בתוך עיר שתדמיתהּ מנוכרת
מוסו הוא מחבר מותחנים פורה, שהצליח למצוא את הנוסחה הפופולרית ועושה ממנה מטעמים. מדובר בסופר הצרפתי המצליח ביותר בעולם בשנים האחרונות, והוא מכר עשרות מיליוני עותקים מספריו, שרק חלקם תורגמו לעברית. בספר הנוכחי החליט מוסו לחזור למחוזות ילדותו, אזור העיר אנטיב שבדרום צרפת. העלילה מסופרת לסירוגין משני זמנים – האחד בחורף 1992 והאירועים הדרמטיים, המשונים והלא פתורים שהתרחשו אז בין כותלי תיכון סנט־אכזופרי, והאחר הוא הזמן העכשווי, להלן אביב 2017.
שלושה חברי נעורים שלמדו יחדיו חוזרים לאנטיב לטקס ציון יובל לבית הספר. אלא ששלושתם יודעים את האמת האיומה שניסו להעלים ולהדחיק: לפני 25 שנה הם עשו טעות טרגית ורצחו אדם בתחומי התיכון, ואז קברו את גופתו בקיר אולם הספורט שבדיוק נבנה בזמנו. כעת, הנהלת התיכון הכריזה על הרס האולם כדי לבנות אחד חדש ומשוכלל יותר, ולשלושה ברור שהסוד האפל עומד להיחשף. כשברקע נמצא עיתונאי נודניק מעיתון מקומי שלא מניח לשום פרט לחמוק, מתחילה שרשרת אירועים שחושפת את האמת המלאה לגבי מה שאירע באותו לילה ב־1992. מוסו אינו נותן לשום פרט להישאר כמות שהוא, ולוקח את הקורא לרכבת הרים של גילויים חדשים והופכי קרביים כמעט בכל עמוד. כל מה שחשבתם לפני עשרה עמודים יתברר עכשיו כמלכודת פתאים, וגם האמת שנחשפה כרגע תתגלה כפיתול נוסף שמתהפך ב־180 מעלות בעוד פרק או שניים.
בשלב מסוים הסחרחרת הזו קצת פוגמת בסיפור וגורמת לו לאבד אמינות. הצורך של סופרי מתח להעמיס עוד ועוד טוויסטים מובן, אבל יד עורך בוטחת יותר הייתה מרגיעה את מוסו ושולחת אותו להסרה של התהפכות אחת או שתיים מהסיפור, כאלה שאפשר בהחלט לשמור לספר הבא שבוא־יבוא. אבל גם עם ההתייגעות המסוימת לקראת סופו, "העלמה והלילה" הוא מותחן מבדר למדי, לא ארכני, ומהודק, המתרחש באזור פחות מוכר ומסופר. ובעיקר – הוא מזמן לכולנו חזרה לימי התיכון העליזים, כלומר אלה שרק נראו עליזים אבל למעשה הסתירו בתוכם הרבה מעבר לכך. תסתכלו על מפת התיכון האזורי של אנטיב, ותראו אותנו.
העלמה והלילה
גיום מוסו
מצרפתית: אביגיל בורשטיין
כנרת זמורה, 267 עמ'
