"דוליטל" ו"סוניק – הסרט" הם שניים מנפגעי הקורונה שעלו כאן לאקרנים בסמוך לסגירת אולמות הקולנוע, כך שרוב הצופים, ואנו בתוכם, פספסו אותם. כעת ניתן לצפות בשני הסרטים האלה ברשת ב־VOD. השאלה היא: האם הם שווים את זמנכם?
"דוליטל" הוא עוד עיבוד לספריו המפורסמים של הסופר יו לופטינג. בסיבוב הנוכחי רופא החיות האקסצנטרי, בגילומו של רוברט דאוני ג'וניור, סגר את שערי ביתו בפני כל המטופלים בעקבות מותה של אשתו, ואז משתכנע לצאת למסע לאי מסתורי כדי למצוא את התרופה היחידה שתוכל להציל את חייה של מלכת אנגליה. אולפני יוניברסל שפכו 175 מיליון דולרים על ההפקה המבולגנת, שכללה גם חודש ימים של צילומי השלמה לאחר סדרת הקרנות מבחן כושלות, בניסיון לגרום לסרט לעבוד. ההתחלה דווקא מקסימה, בהצגתה את הרקע לסיפור ואת שגרת החיים באחוזתו המטורללת ומלאת בעלי החיים של דוליטל. כל חיה מקבלת אופי ותפקיד, והבחירה הטכנית ליצור את החיות באנימציה יותר "קרטוּנית" ופחות ריאליסטית תואמת את רוחו הקומית של הסרט – או לפחות את רצונו להיות קומי, שכן למרות מאמצים מיוזעים מצידו להפגין הומור, התוצאה יותר מביכה מאשר מצחיקה.
אבל הבעיה המרכזית היא שמרגע היציאה למסע העלילה הופכת למקוטעת ושרירותית, וניכר לגמרי כי סצנות שלמות נותרו על רצפת חדר העריכה. לא ברור אם הייתה זו בעיה בתסריט המקורי או בבימוי של סטיבן גייגן, אבל ככל הנראה החומרים שהובאו לעורך היו בעייתיים מאוד. הפאזל שהוא הצליח בסופו של דבר להרכיב מתאפיין בנרטיב קופצני שמקדם את העלילה בגסות, מגוון שוטים תמוהים המרמזים על סצנות שלמות שנעקרו ושחקנים נהדרים כמו אנטוניו בנדרס ומייקל שין שרק צל חיוור נותר מדמויותיהם. אה כן, גם המבטא הוולשי המשונה שדאוני ג'וניור החליט לאמץ לדמות לא ממש עוזר. התוצאה היא בליל מקושקש שילדים צעירים עשויים ליהנות ממנו, אבל לצופים מעט בוגרים יותר מומלץ בחום לוותר.
"סוניק – הסרט" היה אמור להתגלגל לכאן עוד בנובמבר 2019. אבל לאחר שחרור הטריילר הראשון באפריל של אותה שנה, האינטרנט רעש וגעש מתגובות שליליות מאוד ביחס לעיצוב האנושי מדי של דמות הקיפוד הכחול האהוב. עד היום לא ברור האם היה זה מהלך שיווקי גאוני ומכוון מצד אולפני פרמאונט כדי ליצור "דיבור" על הסרט או שבאמת מדובר בפדיחה. בכל אופן, פרמאונט דחו את יציאת הסרט כדי לבצע שינויים, וכשהוצג הטריילר השני, עם העיצוב החדש והקרוב יותר למקורות של סוניק, הוא התקבל בתשואות.
הסרט יצא לבסוף בארצות־הברית בפברואר 2020 והספיק להרוויח יפה לפני שבהלת הקורונה סגרה את האולמות כחודש לאחר מכן. גיבור הסרט הוא סוניק, הקיפוד המהיר ביקום מסדרת המשחקים המצליחה ביותר של חברת סגה. סוניק ניצוד בעולמו בשל כוחו המסתורי ונאלץ לברוח לכדור הארץ. לאחר עשור של חיים במסתור הוא מתגלה על ידי הרשויות, ובעזרת ידידו האנושי השוטר טום עליו לנצח את דוקטור רובוטניק המרושע, המנסה ללכוד אותו.
"סוניק" הוא סרט חמוד מאוד לילדים. הוא מהיר, משעשע ומלא בהרפתקאות. בחירת היוצרים בסרט ריאליסטי המשלב בתוכו דמות מונפשת ולא ביצירת סרט אנימציה מלא מדגישה את הזרות של הדמות בעולמנו ומייצרת אמפתיה מיידית. אבל לבחירה הזו יש עוד ערך מוסף – שימוש בשחקנים אמיתיים, ובראשם ג'ים קארי בתפקיד דוקטור רובוטניק. כבר שנים שלא ראינו את קארי באחד מתפקידיו האינפנטיליים המוטרפים, וכאן הוא נוגס בהתלהבות בהזדמנות שנקרתה בפניו לחזור לשטיקים האהובים שהפכו אותו לכוכב. וכך, אף על פי שהסרט פשטני למדי ויועד בפירוש לילדים, גם צופים בוגרים, או לפחות אלו שגדלו על סרטי הניינטיז הגדולים של קארי, ימצאו בו עניין לא צפוי.
דוליטל ארה"ב 2020, במאי: סטיבן גייגן, 101 ד' 
סוניק – הסרט ארה"ב 2020, במאי: ג'ף פאולר, 99 ד'
