נדמה לכם שהילדים כבר חרשו על כל פיסת תוכן בערוצים השונים? יש לנו הרגשה שאת אחד המצבורים המומלצים ביותר הם פספסו. בנטפליקס העלו בחודשים האחרונים את כל סרטי סטודיו ג'יבלי היפני. למי שלא מכיר, מדובר באחד מאולפני האנימציה המצליחים ביותר בעולם, ובראשו עומד הבמאי הנערץ הייאו מיאזאקי, מי שנחשב לגדול במאי האנימציה זה ארבעה עשורים.
אם עוד לא יצא לכם לצפות בסרט של מיאזאקי, מצפה לכם תענוג נפלא וייחודי. מדובר, פחות או יותר, בדבר הכי רחוק מתוצרתם של אולפנים מערביים כמו דיסני ודומיו. ראשית, כל הסרטים עשויים אנימצייה קלאסית דו־ממדית, מלאכת מחשבת של עבודת יד יפהפייה. מלבד מוטיבים חוזרים כמו יחסי האדם והטבע וחיבור לעולם הרוחות השינטואיסטי, כל סרט של מיאזאקי שונה לגמרי מקודמו וייקח אתכם למסע מפתיע, מוזר ורב המצאות ודמיון. לא נוכל כמובן לסקור כאן את כל הסרטים, ועל כן בחרנו ארבעה בולטים, שכל אחד מומלץ לצפייה מגיל מסוים. רק שימו לב שבעוד גיל המינימום משתנה, לגיל המקסימום כבר אין גבול.
 מגיל 5: "פוניו על הצוק ליד הים"
הסרט של מיאזאקי שהכי מתאים לקטנטנים הוא עיבוד חופשי לגמרי לאגדת "בת הים הקטנה" של הנס כריסטיאן אנדרסן. במקום בת ים ונסיך, גיבורי הסרט הם פוניו – דגיגה קסומה בת למלכת הים ומכשף חצי אנושי, וסוסקה –
ילד בן חמש המתגורר בבית ציורי על צוק המשקיף על הים. לאחר שסוסקה מציל את פוניו שהלכה לאיבוד, היא מתאהבת בו ומחליטה להפוך לילדה אמיתית. כדי לקסום לילדים בחר מיאזאקי ברקעים פשוטים הנראים כמו ציורי עפרונות צבעוניים. הסרט מכיל מסרים שובי לב על הקשר הקסום בין האדם לים ועל החיבור הבין־דורי החשוב בין ילדים, הורים וזקנים. אך מעל לכול אלו הם הילדים הכל כך אנושיים ומלאי הניואנסים שמיאזאקי מפליא ליצור, אשר יכבשו אתכם בתמימותם ובתבונתם.

2008, 101 ד'
מגיל 7: "השכן הקסום שלי טוטורו"
הוא נחשב, ובצדק, לאחד מסרטי הילדים הטובים ביותר שנוצרו. בשנות החמישים, סצוקי בת ה־11 ואחותה מיי בת הארבע עוברות לגור בבית כפרי עם אביהן, בזמן שאמן מחלימה בבית החולים. ליד הבית יש עץ עצום ובתוכו הן מגלות את טוטורו, יצור פרוותי ענק וידידותי שאביהן מסביר שהוא "שומר היער". העלילה של טוטורו פשוטה ואינה נסמכת על פיתולים, יצירת מתח או גילויים דרמטיים. עוצמת הסרט נמצאת בשילוב הנהדר בין סצנות ריאליסטיות יומיומיות שמאוד לא אופייניות לסרטי אנימציה לילדים ובין מפגש טבעי לגמרי עם העולם הדמיוני. יחסי האחיות, החשש הטבעי מהמוות וההתמודדות של ילדים עם מציאות של אם חולה מטופלים בעדינות ובחן המותאמים לצופים הצעירים.

1988, 86 ד'
מגיל 10: "המסע המופלא"
סרטו המצליח ביותר של מיאזאקי ולדעת רבים יצירת המופת הגדולה שלו. הפעם אנו צוללים עמוק אל תוך עולם הרוחות של דת השינטו. בדרכם לביתם החדש, צ'יהירו בת העשר והוריה בוחרים פנייה לא נכונה ומגיעים לעיירה נטושה המשמשת כשער לעולם הרוחות. לאחר שהוריה הופכים לחזירים, על צ'יהירו למצוא את דרכה בעולם החדש ולהציל אותם. אין דרך לתאר במילים עד כמה מתפקע הסרט הזה מדמיון והמצאות, וכמה שונה ומוזרה החוויה שהוא מציע לקהל מערבי. אין לכם שום סיכוי לנחש לאן ייקח אתכם העיקול הבא בעלילה, וגם אם לא תמיד הכול מוסבר או הגיוני, פשוט הניחו לסרט לשאוב אתכם פנימה. שימו לב שישנן כמה סצנות מפחידות, אז מומלץ לכבד את מגבלת הגיל.

2001, 125 ד'
מגיל 14: "הנסיכה מונונוקי"
יצירתו האפית, האלימה והמורכבת ביותר של הבמאי – וחשוב להדגיש שאינה מיועדת לילדים קטנים. העלילה עוקבת אחר אשיטאקה, נסיך כפר מבודד היוצא למצוא את אל היער כדי שיסיר ממנו קללה. בדרכו הוא נתקל במאבק העקוב מדם בין בני האדם והיער ופוגש את הנסיכה מונונוקי, לא ממש נסיכה מהאגדות, העומדת בראש חיות היער המשוועות לנקום בציוויליזציה ההרסנית.
"הנסיכה מונונוקי" הוא סרט לא פשוט לעיכול בשל האופן העקבי שבו הוא שובר את מוסכמות "הטוב" ו"הרע". בני האדם אינם רק תאבי בצע אלא גם מוסריים ומלאי חמלה, וחיות הטבע המלכותיות יכולות להיות גם אכזריות ונקמניות. בתוך כל זה נמצא שוב החיבור העמוק אל עולם השדים של השינטו ומערכה אחרונה הזויה ומופלאה. איזו חוויה.
1997, 134 ד'