"אטלנטיס" הוא ספר שיריה השביעי של טל ניצן, הכולל מבחר משירתה ופותח בקובץ חדש המעניק לספר את שמו, שהוא גם שמה של היבשת האבודה ששקעה תחת המצולות בשל זעם האלים על שחיתותה. התחושה הזו של חיים באטלנטיס על סף השקיעה – אם בשלווה המחרידה ומעוררת אשם בחוסר המודעות שלה ואם ברעד לופת לב של סכנת ההכחדה שבכל רגע – היא הבריח התיכון בכל שירתה של ניצן.
את שיריה של ניצן לא ניתן לקרוא בשלווה. גם כאשר היא מוצאת אותה, ולו לרגע, אין בה מנוחה או ביטחון: בכל רגע היא מודעת לכך שהאפשרות שלה לשקט היא צעקתו המושתקת והעושק הלא מדובר של אדם אחר. בגלל המודעות החריפה הזו, כל שירתה של ניצן עומדת בצל השאלה המוסרית הגדולה של עצם כתיבת השיר שעה שעולמות מתמוטטים, אלא שהשירה – כמו הגלים שהציפו יבשות קדומות – מוכרחת לפרוץ, והיא תפרוץ.
השירים אינם נגועים בסער ופרץ: הפואטיקה של ניצן מתאפיינת באיפוק לשוני עצום ביחס לחוויות החיצוניות והפנימיות שהיא מתארת, איפוק שכוחו נובע מההיכרות והחניכה העמוקה שלה בספרות העולם, שכן ניצן היא גם מתרגמת מחוננת. האיפוק הזה, שעה שהוא בוקע מלב המתהפך בכאבו, חזק ונורא בעוצמתו: "הַגָּן עֲלִיַּת גַּג מְהֻפֶּכֶת. / כְּשֵׁם שֶׁהַבָּרִיא לְעוֹלָם לֹא יַבִין אֶת הַחוֹלֶה / כָּל הָרוֹחֵשׁ בְּתוֹךְ הָאֲדָמָה / פָּטוּר מִידִיעַת הַדְּאָגָה שֶׁמֵּעָלֶיהָ".
בכל הספר יש עיסוק בפקיחת העיניים ועצימתן: "וְהָיִיתִי אוֹמֵר, אוּלַי, עוֹד דָּבָר שְׁלִישִׁי: אֲנִי אָדָם שֶׁהָעוֹלָם כֻּלוֹ, עַל רְעָדָיו, רָעוֹתָיו וּרְעָשָׁיו, נִצָּב בֵּינוֹ וּבֵין שְׁנָתוֹ". העצימה היא הכרח למי שמבקש להישאר שפוי או לישון (והשירים נכתבים בלילה), אך בעולמה השירי של ניצן העיניים מולחמות לסבל ואינן יכולות אלא לראות ולהישיר מבט.
שירים רבים בספר מיוחדים לסבלם של הפלשתינים, שירים שהקריאה בהם מהפכת קרביים. אלא שבמציאות הפוליטית המאוסה של ימינו, כל רגישות כלפי כאב האחד נתפסת כבלתי מוסרית בעיני האחר, ובמציאות שבה אדם רגיש כל כך לכאב, אולי יהיה זה בלתי מוסרי לבקש ממנו להרחיב את מנעד הכאב שלו. אך השאלה הזו, יחד עם שיריה הנפלאים של ניצן, תססה בי לאורך כל הקריאה: האם הסבל והרגישות שלהם מחויבת המשוררת הם זכותו וחובתו של צד אחד בלבד? האם שכרה המוסרי של שירתה של ניצן אינו יוצא בהפסדה שעה שכביכול מופנה המבט רק לצד אחד? האם רק כאבים מסוג אחד נספרים?
השאלות האלה, כמו הכאב והדחף לחידוד הדקוּת האנושית העולים מקריאת הספר, אינן מניחות לקורא. "אטלנטיס" הוא ספר שובר לב וחשוב, שיעניק לאמיצים שיקראו אותו מתנה שלא תאפשר להם לעצום את עיניהם.
אטלנטיס, טל ניצן, אפיק, 207 עמ'
