מערימה על האינטלקט // רות ביגר
קריאה בשיריה של אורין רוזנר מרטיטה את הלב באופן מיידי. בעמוד החמישי הופיעה לחלוחית קלה בזווית העין. אחרי העמוד השביעי כבר לא הצלחתי לעצור את הדמעות. השירים שלה אנושיים, אינטימיים, עמוקים, מדויקים, גדושים באהבת אדם, בעדינות וביופי. כמיהה, התבגרות, בדידות, רכות וקושי שזורים יחדיו. מילים נמזגות לאט ובעדינות ואז מתפתלות בחדות, ללא תמרורי אזהרה. תהום, חיים וכאב נגלים מבעד לחלון. רוזנר מערימה על האינטלקט. השירים שלה נושאים בתוכם רגש דחוס. ממש כמו מוסיקה טובה, הם מצליחים לעקוף את מנגנוני ההגנה שאנחנו שוקדים לפתח. איך מרגיש קיר גבס דקיק אשר נוצר בין אם לילדתה? איך נושאים בית לאחר שעוזבים אותו? הספר החזיר אותי אל אותה ילדה שהייתי. ילדה שכבר בגרה, אך עדיין כמהה לזחול חזרה אל מיטתם של אבא ואמא, להידחק ברווח הרך שביניהם ולרגע אחד קטן להרגיש שהכול, כן הכול יהיה בסדר.
גורי רוח
אורין רוזנר / הקיבוץ המאוחד
השפיע מאוד על כתיבתי:
השירים של שרון אולדס, בתרגומה הנפלא של שירה סתיו: גופניים, ישירים, חשופים וכנים עד כאב. הם חסרי כל פחד או בושה ועזרו לי להצטייד בכנות ובאומץ להם הייתי זקוקה. איזו צידה נפלאה!
קרקעית חיינו
שרון אולדס / תרגמה: שירה סתיו / הליקון ואפיק
ספר הביכורים של רות ביגר, "התוואי האופקי", ראה אור בהוצאת אש קטנה 77
עבודת הנפש // יונתן פיינטוך
הספר כתוב כפרשנות לתורות של ר' נחמן מברסלב – בעיקר מליקוטי מוהר"ן וסיפורי מעשיות (בכרך ב). למעשה, הספר הוא יצירה שנעה בין פרשנות לדברי ר' נחמן לספר מחשבה חסידית שעומד בפני עצמו. בפן הפרשני הוא מתווך בשפה בהירה, שפונה אל מבקשי ה' בדור הנוכחי, את תורתו של ר' נחמן, שלשונה, אופן בניית הרעיונות שלה והשימוש שלה במושגים קבליים קשים לרבים מהלומדים. אבל הספר הוא הרבה יותר מפרשנות, וחוויית הקריאה בו איננה רק חוויה של לימוד תורת ר' נחמן. זוהי חוויה של לימוד חי ועבודה עם הנפש, שנוצרת על ידי כתיבה שפונה אל הלומד באופן אישי ונוקב ומטלטלת את נפשו, מציבה בפניו מראה אחר מראה, ולבסוף, בסיום כל פרק, אף מציעה תרגילים לעבודה נפשית מעשית. יהיה מי שיתפתח בתוכו תוך כדי לימוד דיאלוג פנימי בין דברי ר' נחמן לפרשנות כזו או אחרת בספר, אך נראה שיוסכם על הכול שהחריצים העמוקים שר' נחמן חורץ בנפש עולים מכל פרק בו.
על קצה בהונות ההוויה
הרב דן האוזר / דברי שיר
השפיע מאוד על כתיבתי:
הספר "נגיעות בשפת הלב" הולך איתי לא מעט בשנים האחרונות ומסייע לי לפתוח את הלב; אחד הספרים שמתווה לי דרך להתבוננות דתית כנה ומסעירה בחיים ובמציאות.
נגיעות בשפת הלב
הרב יאיר דרייפוס / ידיעות ספרים
ספר הביכורים של יונתן פיינטוך, "פנים אל פנים – שזירת ההלכה והאגדה בתלמוד הבבלי", ראה אור בהוצאת מגיד
כשהיצרים מתמזגים // יונתן הראל
שלושת הסיפורים מתרחשים בחצי הראשון של המאה העשרים בדרום ארה"ב. הנידחות של התפאורה מעניקה לה נופך מפלצתי. הכול נראה רגיל, אך הפורענות בפתח. הדמויות נעות בין השגרה העצלה לבין הפרתה הפתאומית והשלכותיה הטרגיות, כך שהסיפורים מזכירים במידה את "ערבי הכפר שליד דיקנקה" מאת גוגול. עם זאת, ישנו אפקט נוסף ומעניין אף יותר. העיסוק במרחב מבודד וייחודי מעניק את היכולת לדון באדם הפועל בו – במאפייניו, אהבותיו, פחדיו ודחפיו. אדם זה עומד בשם כל אדם. כך למשל מתארת קרסון מק'קלרס את ניצוץ הפורענות "ברגעי מתח, כשמעשה רב כלשהו עומד להתרחש, גברים נאספים ומחכים בצורה כזאת. ומקץ זמן מה יבוא רגע ובו יפעלו כולם כאיש אחד, לא מתוך מחשבה או מכוח רצונו של גבר אחד כלשהו, אלא כאילו יצריהם התמזגו כך שההחלטה לא תשתייך לאף אחד מהם אלא לקבוצה ככלל. בשעה זו שום יחיד לא יהסס. ורק הגורל יקבע אם המעשה המשותף יביא לביזה, לאלימות ולפשע".
שלוש סופרות דרומיות
קת'רין אן פורטר, קרסון מק'קלרס ופלנרי או'קונור / מאנגלית: משה רון ודבורה שטיינהרט / עם עובד
השפיע מאוד על כתיבתי:
ספר שבמרכזו עומד פיצ'ורין, גיבור חריג באופיו, לכאורה. שכן ייתכן בהחלט שהוא חסר מצפון, אך ייתכן גם שהוא היחיד מבינינו שמוכן לפעול על פי רחשי ליבו הכמוסים ולהודות בהם בגלוי.
גיבור זמננו
מיכאל לרמונטוב / תרגום: יעקב בסר / גוונים
ספר הביכורים של יונתן הראל, "נורות שרופות", ראה אור בהוצאת הקיבוץ המאוחד
המורשת הליברלית // אמוץ עשהאל
חיבור בהיר, חד ועמוק המסביר מהי זהות יהודית חילונית, ואיך אדם חילוני יכול להתחבר לעמו מבלי להיות שומר מצוות. ההפלגה של רובינשטיין מהביוגרפיות של איינשטיין, פרויד, קפקא, דיזראלי ואלבר ממי לדרמות פאן־יהודיות כמו השואה ויציאת יהדות ברה"מ, מרתקת ומעוררת השראה. תוך השלמת הסיבוב של העדשה, אל יהודי ארצות ערב מזה ואל יהדות ארה"ב מזה, ומן העבר אל העתיד, עומד שר החינוך לשעבר על הפער בין הליברליות בה משגשגת יהדות המערב לבין השמרנות הישראלית, ומתריע מפני השלכות ההתנתקות הזוחלת מן המורשת הליברלית של אבות הציונות. בעידן שבו חילונים רבים מרגישים במגננה, רובינשטיין מציע גיבורים, תפיסה היסטורית, וסדר יום עדכני לחילוניות שהובילה את העם היהודי להישגים אינטלקטואליים, מדעיים ופוליטיים ללא אח ורע בתולדות העמים. "טול מהיהדות את הגישה ההומניסטית שלה", הוא קובע, "ונטלת את נשמתה".
סיפורם של היהודים החילונים / אמנון רובינשטיין / דביר
השפיע מאוד על כתיבתי:
הטרילוגיה של ענק הרוח האמריקני דניאל בורסטין (2004־1914), "המגלים","המחפשים", ו"היוצרים", ככל הנראה הניתוח השיטתי, המקיף, הבהיר והקולח ביותר שנכתב אי פעם על הישגי הרוח האנושית בכל רמותיה, מן התגלית הגיאוגרפית והמדעית ועד היצירה ההגותית והאמנותית.
המגלים
דניאל בורסטין / מאנגלית: דפנה לוי / כתר
ספר הביכורים של אמוץ עשהאל, "מצעד האיוולת היהודי", ראה אור בהוצאת ידיעות ספרים
נכות רגשית לגיטימית // הדס ליבוביץ'
נכתב בהשראת סיפורה האמיתי של אווה פאניץ׳־נהיר, ואכן קשה לדמיין שאפשר להמציא סיפור כזה. זהו ספר מרגש ומצחיק ומכמיר לב, אבל מעל לכל אלה, גרוסמן הפליא לכתוב שלושה דורות של נשים תוך שהוא מפרק לגורמים את המושג "נכות רגשית" באופן שעוד לא קראתי כמותו. הוא נותן מקום ומרחב נשימה ואפילו לגיטימציה, לצמד המילים המגונה הזה, ומוליך את הקורא צעד צעד אל תוך נבכי נשמתן של הגיבורות שלו, עד שאי אפשר עוד לכעוס על החיים האיומים שחיו, על המעשים שלא ייעשו, על הנתק – נותר רק לחמול. הוא עושה אף יותר מזה, הוא מראה במילים הטובות שלו עד כמה הנכות הזו, השקופה, שאין ללוקים בה קביים או כיסא גלגלים, מקורה בפציעה נוראה, טראומטית, כזו שלא חוזרים ממנה שלמים. פציעה שממשיכה ועוברת מדור לדור, ורק לובשת ופושטת פנים וצורה. קראתי את הספר החשוב והמעולה הזה בנשימה עצורה ומאז הוא איתי.
אתי החיים משחק הרבה
דויד גרוסמן / הספריה החדש
השפיע מאוד על כתיבתי:
ספר על חיים קטנים של אישה שיהיה מי שיחשוב שקטנה היא, הרי אפילו שם אין לה בסיפור. בגוף ראשון, בשפה פשוטה היא מספרת את החיים שלה במילים מדודות שכל אחת מהן מחלחלת אל תוך נימי הגוף. נטליה גינסברג המופלאה במיטבה.
ככה זה קרה
נטליה גינצבורג / מאיטלקית: מירון רפופורט / הספריה החדשה
ספר הביכורים של הדס ליבוביץ', "דלת מול דלת", ראה אור בהוצאת ידיעות ספרים
