בפברואר 2017 נאלץ סטיבן ספילברג להפסיק את הליך הקדם־הפקה של סרטו "חטיפתו של אדגרדו מורטרה", בגלל עיכובים בליהוק. הלו"ז נפתח לפרויקט חדש, וספילברג בחר בתסריט שלכד את תשומת ליבו בשל האקטואליות החמה שלו. כך יצאה לדרך הפקת הבזק של "העיתון", הפקה שבמונחים הוליוודיים נעשתה בקצב המסחרר שבו מתגלגל סיפור עיתונאי בוער במערכת עיתון. הצילומים החלו בסוף מאי, ובאמצע נובמבר ספילברג כבר החזיק בידו עותק סופי של הסרט. והמדהים הוא שבמהלך חודשי ההפקה, הרלוונטיות של הסיפור רק הלכה והתחזקה.
ב־1971 ארה"ב הייתה שקועה עד צוואר בבוץ הוויטנאמי. אנליסט צבאי לשעבר מצליח לגנוב מסמכים סודיים החושפים כי לאורך שנים, למרות הבנות חד־משמעיות שארה"ב מפסידה במערכה, הממשל ממשיך לשלוח חיילים אל מותם המיותר. הניו־יורק טיימס יוצא ראשון עם הסקופ ונעצר בידי בית המשפט. כעת גם הוושינגטון פוסט מניח את ידיו על המסמכים, ומו"לית העיתון, קת'רין גרהאם (מריל סטריפ הנהדרת) מוצאת עצמה בדילמה – העיתון בדיוק הונפק בבורסה ואם תאפשר לעורך שלה בן בראדלי (טום הנקס הנהדר אף הוא) לצאת עם הסיפור הנפיץ בניגוד לצו בית המשפט, היא עלולה לאבד את הכול.
תענוג לראות מספר סיפורים כספילברג בפעולה – העיתון מכיל המון חלקים נעים ובמיוחד בחלקו הראשון דוחסים אינפורמציה ופרטים שהיו עלולים להכביד על הקצב. אבל ספילברג בן השבעים מתרוצץ בין הסטים כעלם אנרגטי בן עשרים ומניע את הסיפור קדימה בקלילות. בשל הצורך בקצב הפקה מהיר, המצלמה של יאנוש קמינסקי (הקבוע של ספילברג) מתנהלת בזריזות סביב הגיבורים באופן שלעיתים נראה כמעט דוקומנטרי.
התחושה הריאליסטית גם מחברת את הסרט אל מקורותיו ובראשם כמובן "כל אנשי הנשיא" של אלן ג'יי פאקולה, המתרחש במסדרונות אותו העיתון ומתנגש באותו הנבל – הנשיא ניקסון. כן, נשיא ארה"ב ויחסו העוין והבעייתי אל התקשורת הוא הסיבה שלשמה התכנסנו כאן, וספילברג נוקט עמדה אקטיבית כנגד הדייר הנוכחי של הבית הלבן ומציג שיר הלל לכלבי השמירה של הדמוקרטיה שאינם נכנעים לבריונות ולניצול ציני של כוח.
נושא אקטואלי נוסף, שהפך לכותרת החדשות השנתית, הוא ההעצמה הנשית המגולמת בדמותה של קת'רין גראהם, מו"לית העיתון שמוצאת לאט־לאט את קולה, הפיזי והרעיוני. הבעיה היא שהתפתחותה לאורך הסרט – מאישה הססנית שמרבה למעוד ולהיתקל במכשולים ואינה מסוגלת להשמיע דעה, לדמות חזקה שכנגד כל הקולות הגבריים שסביבה מקבלת החלטה עצמאית אמיצה – מתוארת בקווים קצת גסים ובקלישאות שהופכים את המהלך כולו למעט מיופייף ונאיבי. אבל כזה הוא ספילברג, רגשן הנוטה להשרות על סרטיו סנטימנטליות "פרנק קפראית" מחממת לב. לרוב זה עובד נהדר ומוסיף לחוויה נופך קולנועי קסום. אבל כאן הדבר פוגע בריאליזם ובאמינות ומחליש את עוצמת החבטה שבה הוא מבקש להכות בצופיו.
העיתון, ארה"ב 2017, במאי: סטיבן ספילברג , 116 ד'
וגם:
סרט טורקי
אין לכם זמן לחופשה בטורקיה? שבוע הקולנוע הטורקי, שכותרתו "על גבולות ואנשים", יספק לכם הצצה ייחודית אל החברה ואל המדינה הטורקית בעבר ובהווה.
27.1־7.2 בסינמטקים ברחבי הארץ
מסתור
דרמה. סוכנת מוסד נשלחת לשמור על משתפת פעולה לבנונית שנחשפה והוצאה מביירות ע"י המוסד. השבועיים שהן מעבירות יחדיו בזהויות בדויות מאלצים אותן לתת אמון זו בזו.
ישראל 2018, 93 ד'
הרץ במבוך: תרופת המוות
פנטזיה. בסרט הסיום של סאגת הרץ במבוך, תומאס מוביל את חבריו "הקורחים" במשימתם המסוכנת ביותר: עליהם לחדור אל העיר האחרונה האגדית, לבירינת, המתגלה כמבוך קטלני.
ארה"ב 2018, 142 ד'
