רגע לפני טקס האוסקר, מגיעה אלינו סוף־סוף היצירה הקולנועית האמיצה והמדוברת של עונת הפרסים – "הברוטליסט" של הבמאי בריידי קורבט. אפוס שאפתני ומטלטל עם זמן ריצה מאתגר של 214 דקות (שכולל בתוכו גם רבע שעה ברוכה של הפסקה מובנית). אך בשונה מסרטים שתבעו את זמנכם היקר שלא בצדק ("רוצחי פרח הירח" המשמים מהשנה שעברה, אני מתכוון אליך), הפעם זהו מסע שכדאי לכם מאוד לצאת אליו.
העלילה מלווה כמה עשרות שנים בחייו של לזלו טות' (אדריאן ברודי), אדריכל הונגרי־יהודי, ניצול מחנה הריכוז בוכנוולד. טות' מגיע חסר כל לארה"ב ב־1947 ומקבל עבודה צנועה וקורת גג בחנות הרהיטים של בן דודו, שוויתר על זהותו כיהודי כדי שיוכל להיטמע בחברה האמריקנית. יום אחד, הם מקבלים עבודת שיפוץ בספרייתו של תעשיין עשיר בשם הריסון לי ואן־ביורן (גאי פירס) וטות' מפגין את כישרונו. לאחר שוואן־ביורן המורשם מבין כי לפניו ארכיטקט מעוטר ופורץ דרך, הוא שוכר את טות' לתכנון פרויקט קהילתי מונומנטלי ואף עוזר לו להביא לארה"ב את אשתו (פליסיטי ג'ונס) ואחייניתו מאירופה. אך מערכת היחסים בין המהגר היהודי, המוכשר והרדוף לפטרונו הקנאי, חולה הכוח והשליטה, תתגלה כמורכבת, הפכפכה ועם מחיר כבד בצידה.
"הברוטליסט" הוא חתיכת סרט מרשים ומפגן יכולת מדהים של קורבט בן ה־36, שגם היה שותף לכתיבת התסריט. זהו לא רק הנרטיב השאפתני שלו, שמבקש לקחתנו למסע לאורך שנות חייו של אדם, אלא האופן שבו הוא מציג דמויות שהן קודם כול בני אדם העסוקים בחייהם ובמאבקיהם האינטימיים, ובד בבד הם משמשים גם סימבולים לתמות ולרעיונות גדולים כמו טראומת חוויית המהגר, דורסנות הקפיטליזם ושבר החלום האמריקני. מאז "זה ייגמר בדם" המופתי של פול תומס אנדרסון מ־2007, שקורבט בוודאי נטל ממנו לא מעט השראה, לא זכור לי סרט שכה הפליא לעשות זאת. שתי מערכות היחסים המרכזיות בסרט – זו שבין טות' לאשתו שחוזרת מאירופה שבורת גוף אך איתנה בגאוותה, ובעיקר זו הפתלתלה, האינטלקטואלית והאמוציונלית בין טות' לוואן־ביורן הכוחני, יוצרות את המנוע הדרמטי של היצירה כשהן מטיחות את הגיבור ביניהן כמטוטלת בחיפושיו אחר עוגנים נפשיים של הגשמה וערך עצמי. נחמתו היחידה היא המבנים שהותיר אחריו באירופה ואלו שהוא נלחם כעת להשלים ללא פשרות, אשר ניצבים כעדים נצחיים לאמונותיו, רוחו וקיומו המתריס לנוכח השפלה וגזענות. דיוקן המהגר שקורבט משרטט מציב מראה מאוד לא מחמיאה מול פניה של ארץ האפשרויות, הנאורה והצדקנית שלמעשה נבנתה על גבם המנוצל של הנדכאים והחלשים. פתרונו, מחמם הלב עבור הקהל היהודי והישראלי בפרט, הוא מפגן פרו־ציוני המציב את העלייה לארץ ישראל, שתקומתה המוצדקת מלווה את אירועי הסרט, כביתו האמיתי היחידי של העם היהודי. את הבימוי המדויק, הווירטואוזי ורב המחשבה של קורבט, שנסמך גם על עבודות צילום ועריכה יצירתיות, משלים משחק משובח מצד כל הנוטלים במלאכה.
מעל כולם ניצב ברודי, שחקן אופי ענק שכבר זכה באוסקר על תפקידו ב"הפסנתרן". בשנים האחרונות אמנם דעך מעמדו בהוליווד, אך נוכח תצוגת התכלית הטוטאלית שלו כאן, רבים סיכוייו לקחת פסלון נוסף בטקס שיתקיים בעוד כשבוע וחצי. גם פירס הוותיק, שחקן רבגוני ומוכשר אך לא מוערך דיו, נותן פה את הופעת חייו וראוי להכרה. "הברוטליסט" מספק חוויה מרתקת ומעוררת מחשבה גם אם לא תמיד פשוטה – הטון העגום והדחוס מעיק על הנשמה, כשגם ברגעי הנחת המעטים מרחפת לה ממעל אווירה מבשרת רעות; והנרטיב, שבחלקו הראשון של הסרט מציג דרמה סוחפת, הופך במהלך החלק השני למורכב ומאתגר לצפייה ולפענוח. אל תיתנו לכך להניא אתכם מרכישת כרטיס, זהו סרט שפשוט חייבים לראות על מסך הקולנוע.
הברוטליסט ארה"ב 2024, בימוי: בריידי קורבט, 214 ד'
