הוצאה לאור: הדירה של ורדה רזיאל ואמנון ז'קונט
כשאמנון כותב הוא אוהב שוורדה יושבת לידו לקרוא. כשהיא מכינה לו תה בכוס גדולה הוא כבר מוכן לזנק ולהכין לה גם משהו. מה סוד ההצלחה הזוגית שלהם? אנחנו פשוט מתאימים הם אומרים. ביקור בית
ורדה ואמנון מכירים משנת 1987. אמנון היה בן 34 ונשוי, כשהכיר את ורדה המבוגרת ממנו בשמונה שנים. ורדה, שבדיוק התגרשה אז מהמשורר מאיר ויזילטיר, קיבלה ספר ששלח לה אמנון. זה היה ספרו הראשון, אבל העובדה הזו לא הפריעה לה להשתלח בביקורת קטלנית. דבריה הנוקבים לא גרמו לאמנון להתחפר, להפך, הוא התאהב בגברת עד מעבר לשורשי אוזניו. במשך כמה שנים ניהלו רומן שידע עליות ומורדות, אך לבסוף עזב אמנון את אשתו והשניים נישאו בניו יורק. לא פעם אמר אמנון שנישואיו לוורדה הגשימו את חלומותיו לאישה חכמה, חזקה ויפה. ורדה לא נשארת חייבת, גם היא מנצלת כל הזדמנות לספר למי שמוכן לשמוע שזכתה בנסיך הכתר.
המחמאות שמעניקים השניים זה לזו, צפות בים של ביקורת סוערת. "כל אחד רוצה שהשני יצליח", אומר אמנון, "אבל בדרך יש ביקורת מאוד חסרת רחמים. אין חסדים. אם מישהו חושב שהטקסט של השני לא טוב הוא יגיד את זה, ובמקרה של ורדה, הוא יאמר את זה בצורה מאוד ברורה וחד משמעית, שאנשים אחרים היו מתקפלים מלשמוע אותה. אבל אני שמח, כי אני יודע שהיא
הם מתגוררים בדירה גדולה במרכז תל אביב. זוהי שעת לילה מאוחרת, עוד מעט חצות, והשניים יושבים ליד שולחן העץ הפשוט שבמטבח וממטירים זה על זה נחמדויות. ורדה מכינה לאמנון תה בכוס גדולה והוא כבר מוכן לזנק ולהכין לה גם משהו. היא עייפה ומתרצה, ואמנון ממהר למזוג לה משקה חם. ניכר עליהם שהם נהנים להיות בבית. "אנחנו לא בליינים", אומר אמנון, "שנינו עובדים, אבל מבלים המון בבית. כל אחד יושב ועושה את שלו, אבל אם אני שומע קרקוש במטבח, מיד אני יורד לראות מה ורדה מבשלת. ורדה היא בדיוק כמוני, אם היא תשמע אותי במטבח היא מיד תגיע".
כשבאים אורחים, אמנון אחראי לבישולים הגדולים וורדה לירקות ולמה שהיא מכנה ה"קשקושים". סדר היום של השניים איננו נוקשה ולרוב הם נעים סביב עיסוקיהם וזה סביב זו. ומה הסוד להצלחה הזוגית שלהם? "אנחנו פשוט מתאימים", הם אומרים.
"בשבילי", אומרת ורדה, "בית זה מקום לגור בו ולהרגיש טוב, להרגיש יחד". בשנת 2003 הרגישה ורדה שלאמנון צפוף בדירה הקודמת שלהם. הרבה פעמים הוא הציע לעבור, אבל היא תמיד פסלה את הצעותיו. אמנון התחיל לקחת את ורדה לראות דירות והיא נכנסה לדיכאון מכל דירה שראתה. לבסוף ויתר, אמר שהוא פוחד שמעבר הדירה יאמלל אותה. משום מה, גרם הוויתור שלו לפרץ אנרגיה מצידה. היא קבעה עם מתווכים וחרשה את תל אביב. "ראינו הרבה דירות", מספר אמנון, אבל כשוורדה הגיעה לכאן, היא אמרה: 'זאת הדירה'".
הדירה שנבחרה גדולה ומרווחת, משתרעת על שתי קומות, עם מספר חדרי עבודה המתחלקים בין השניים, חדר שינה, מטבח גדול וגג. "לא היה כאן כלום, את הכול עשינו לבד", אומרים השניים. גאוותם העיקרית היא על מרפסת הגג, אותה מטפח אמנון. "אני נורא מרוצה כשאנשים מתפעלים מהגינה שלי", הוא אומר, תוך שהוא מטפס במדרגות המכוסות בצילומים משפחתיים עתיקים. ואכן יש ממה להתרשם. על הגג הוא מגדל תפוזונים, היביסקוס, ורדים, פסיפלורה, מטפס עם פרחים סגולים, בוגנוויליה, עצי פרי ואפילו עץ ברוש שבנו הביא מהודו. במרכז הגג עומד שולחן עבודה, עליו כתב כמה מספריו.
אמנון נודד בין פינות העבודה השונות בבית. לפעמים הוא כותב בחדר העבודה שבקומה התחתונה, שנראה כחדר עבודה טיפוסי של סופר: מדפים מלאי ספרים, שטיח, שולחן כתיבה קלאסי והמון המון תמונות של ורדה על הקירות. לפעמים הוא כותב בחדר הגדול שבקומה העליונה, שנראה כמו חדר אורחים בריטי. כאן הוא עובד ליד שולחן רחב ידיים הנראה כמו שולחן אוכל. את השולחן בנה לפני שנים ארוכות אביה של ורדה, שהיה נגר. "כשכתבתי את הספר 'חידת מותי'", מספר אמנון, "הייתה תקופה שהרגשתי שאני לא מתקדם מספיק בכתיבה. החלטתי לשנות את זה. הייתי קם בבוקר, מתקלח, מתלבש ועולה לחדר העבודה שבקומה העליונה, כמו אדם שהולך לעבודה".
בפינת הדירה המשקיפה אל עץ גדול, החליטו השניים למקם את חדר השינה שלהם. לוורדה בנו חדר עבודה ענק ולידו חדר המתנה. יש בחדר העבודה הרבה מאוד מדפים עמוסים בספרים, פסנתר שחור וכן כלי נגינה אלקטרוני דמוי פסנתר הנקרא קלוינובה. בין לבין, כשאיננה מקבלת אנשים בחדר עבודתה, או כותבת ספר חדש, ורדה מנגנת. וכך הם מבלים בין הקומה העליונה לתחתונה, בין הבוגנוויליה לפסנתר. בבית. לא פלאו שאמנון אומר שבית בשבילו הוא "מקום להתכנס בו, להתארגן מחדש, לשאוב כוח".
"לגמרי במקרה הפכתי להיות סופר של ספרי מתח", מספר אמנון. "כשהבאתי את הספר הראשון שלי להוצאת 'עם עובד', הם אמרו לי: 'יופי, ספר מתח'. וככה נדבק לי השם של כותב ספרי מתח. אני חושב שאני כותב רומנים, כשעלילת המתח היא רק פלטפורמה להניח עליה את הרעיונות היותר מורכבים שאני רוצה להעביר. למשל, בספר 'חידת מותי' אני דן בשאלה איך אדם עושה בחירות בחיים והאם הוא עושה אותן בצורה רציונאלית או בצורה רגשית". אמנון מספר שהוא לא עובד בשעות קבועות, הוא כותב כשיש לו זמן. בזמן שאיננו כותב הוא עורך ספרים, מלמד וכותב לעיתונים. עד היום פרסם כעשרה ספרים, כמעט כולם היו רבי מכר. הוא ערך למעלה ממאה ספרים עבור הוצאת "כתר". בנוסף, הספיק להיות משפטן, איש עסקים מצליח ואקדמאי.
ורדה איננה מפגרת אחריו. היא פסיכולוגית שפרסמה מספר לא מבוטל של ספרים והיא אחת משדרניות הרדיו הפופולריות בארץ. כיום היא מקבלת בביתה אנשים המעוניינים בעצתה, כותבת לעיתונים ולומדת מאמנון היסטוריה. בעבר העבירו השניים יחד סדנאות ליחסי אנוש, נתנו ייעוץ בטלוויזיה, הנחו במשותף תוכנית רדיו וכתבו יחד ספר.
"אנחנו דנים בלי סוף בדברים", מספר אמנון. "יש הרבה דברים שוורדה חושבת עליהם הפוך ממני. זאת הזדמנות המאפשרת לנו להתחדד על הרבה מאוד דברים. הכתיבה לא גורמת לי לסוג של הסתגרות. כשוורדה מדברת אליי בזמן שאני כותב, נפתח אצלי אשנב במוח ואני מתחלק לשניים".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם