המדיום הכי סקסי: ביקור בית אצל אמנית המוזאיקה שרית פילץ
היא אמנית מוזאיקה מוכשרת ויש לה את אחת מחנויות העיצוב הכי יפות בארץ. שרית פילץ גרנית מתגוררת ברמת השרון עם בן זוגה עמוס, ארבעה ילדים, עדת כלבים וחתולים ואורחים שנוטים ללון
שרית פילץ גרנית, אוטוטו בת - 50 וזו סיבה מספקת לסכם כמה דברים: היא נחשבת לאמנית המוזאיקה המובילה בארץ, היא הוציאה שני ספרים בתחום ("מוזאיקה בת זמננו בישראל," "עיצובים במוזאיקה"), והיא בעלת אחת מחנויות העיצוב הכי היפות, "אליזבת טרוסט."
פילץ גרנית נולדה בירושלים, כבכורה מבין חמישה אחים וגרה ברמת השרון מאז ילדותה. היא זוכרת את בית הוריה כפתוח וכיפי, וזו אולי הסיבה שבכיתה י' החליטה לזנוח את הלימודים לטובת בילויים. אחרי הצבא השלימה בגרויות ולאחר מכן לימודים במדרשה לאמנות ולימודי ביולוגיה לתואר ראשון באוניברסיטת תל אביב
"כשהילדים גדלו החלטתי לפתוח את הסטודיו למוזאיקה, שהפך כמעט מיד לשם דבר בתחום. כשהקמתי את הסטודיו אף אחד לא ידע מה זה מוזאיקה מודרנית והיום, יש כבר אתר, ביאנלה ואירועים שונים שמרכזים
פילץ גרנית היא טיפוס בלתי נלאה. אם היא לא בחנות, היא מארחת עשרות אנשים בביתה. אם היא לא בתערוכת קניינים בחו"ל, היא מתכוננת לתערוכת יחיד שתוצג בקרוב בגלריה "גרוס" בתל אביב. על החנות שבבעלותה חלמה במשך שנים: "הרעיון נרקם בתודעה שלי לפני כארבע שנים וחצי, כפנטזיה להקים את החנות היפה ביותר בעולם. כפריקית של עיצוב, היה לי ברור לחלוטין שלא קורה שום דבר מרגש ומגרה בתחום ושהכול נראה אותו דבר.
כהתחלה, פשוט נסעתי לתערוכות קניינים בדלהי, בבנגקוק ובהונג קונג - רק כדי להבין מה קורה בתחום. לאחר זמן מה הקמתי חנות שנראית בדיוק כמו מקום שאליו הייתי רוצה להיכנס בעצמי. חיפשתי חנות גדולה ברמת השרון כדי להמשיך להיות קרובה לילדים ומצאתי האנגר מוזנח באזור התעשייה, בדיוק כמו שרציתי, מחוץ לרחובות הראשיים. כמי שבאה מרקע של אמנות ולא של קמעונאות, לא ממש ידעתי במה זה כרוך ולתוך מה אני מכניסה את עצמי. עד היום אני משלמת את מלוא 'שכר הלימוד' על דברים שאני לומדת תוך כדי התהליך.
היום, 'אליזבת טרוסט' היא בעיניי אירוע ייחודי בתחום העיצוב, בשל תמהיל הפריטים, הסגנון הבלתי שגרתי ותפיסת העולם לפיה ניתן לייצר בכל בית תמהיל מרגש ונינוח מבלי להיתפס לאג'נדות או לקונבנציות עיצוביות."
"זה חלק מהחיים שלי שטבוע בי מבית הוריי. בית ילדותי נחשב בעיניי עד היום כיפה ביותר בעולם. סבי היה מעצב פנים ודודי אדריכל, כך שזה תמיד היה סביבי. סדרי העדיפויות שלי בוודאי נקבעו בבית הוריי, שקנו תמונות ושטיחים הרבה לפני שקנו מכשיר טלוויזיה. את הציור הראשון שלי קניתי בגיל 16 ביפו העתיקה ואת השטיח הראשון קניתי בתשלומים בשוק הפשפשים, כשעוד הייתי בצבא. אני מעודכנת בכל מה שקורה בתחומי האמנות הפלסטית ובעוד שבתחום הזה נעשות קפיצות מדרגה עצומות, הרי שעולם העיצוב מנותק ונמק, וכבר המון זמן לא קורה בו שום דבר מגרה. כל עולם העיצוב עומד היום על פרסונות ומותגים, והפך לכל כך ארכאי, אותי הוא ממש לא מעניין."
"בבית הנוכחי אנחנו גרים 16 שנה והוא שופץ פעמיים בהתאם לצרכינו. חלוקת החלל מאוד מתחשבת, מתאימה וכיפית למשפחה. יש אגף לעמוס ולי, יש אגף ציבורי ושתי קומות לילדים. יחד עם זה, אין דלתות ואנחנו מאוד אוהבים לנשום האחד את האוויר של השני, למרות שלפעמים המהומה גדולה. שום דבר לא נקנה במיוחד עבור הבית, אלא לאט לאט הצטברו אוספים.
"ההתייחסות לרהיטים היא הרבה פחות רצינית מאשר לפריטים כמו רקמות ושטיחים עתיקים, כלי קרמיקה ויצירות אמנות, בהן של שטרייכמן, זריצקי, ניקל, גרבוז, לביא, רנצר ואחרים. יש לנו גם הרבה פריטים של אמנים שאינם מוכרים והמון מזכרות ממקומות שונים בעולם. בסך הכול זה בית שמייצר אווירה נעימה, תמיד כיף לבוא ולכן תמיד מסתובבים כאן המון אנשים.
בבית אמורים להרגיש הכי נוח ונעים, ולא לחיות בפחד שמא יקרה משהו לאחד הרהיטים. לא צריך להיות גאון מקצועי ולא צריך לקדש שום טרנד, אלא לאפשר לבית להיות דינמי ונתון לשינויים. כמו בחנות, כך גם בבית, אני מאמינה בתמהיל שנבחר מתוך ניסיון לערבב בין פריטים שונים ולהראות שהכל הולך עם הכל - כל עוד נוח לנו עם זה."
"יש לי עוזרת שישה ימים בשבוע, אבל אני קונה ומבשלת וגם אחראית על הגינון - ולו בשל העובדה שאף אחד לא יודע לעשות את זה טוב כמוני. אני מאוד אוהבת לארח ולעתים קרובות מעמידה אירועים לכמה עשרות אנשים. בשוטף, תמיד יש אצלנו חברים שלנו ושל הילדים. יש לי בעל וילדים הכי שווים בעולם וביום שישי יש ארוחת ערב שההתייצבות אליה היא חובה ואחר כך כל אחד יכול לפנות לעיסוקיו."
"אין לי הרבה ממנו, אבל כשאני נוסעת לתערוכת קניינים בחו"ל אני תמיד נשארת במקום עוד יומיים-שלושה, בלי קשר לעבודה. כך אני מוצאת את עצמי פשוט קוראת במיטה ומזמינה שירות חדרים, או משוטטת להנאתי. אנחנו אוהבים גם לנסוע לחופשות עם הילדים, שהם בדרנים של ממש, או לסופשבוע זוגי. גם במקרים האלה אני נשארת עוד קצת זמן עם עצמי. כשיש לי זמן, אני מאוד אוהבת לקרוא ספרים ולצפות בסרטים ויש לי אוספים גדולים משניהם".
אליזבת טרוסט,החרש ,5 רמת השרון.
נא להמתין לטעינת התגובות
