הצרפתים מבזל: מה לילדים ולקרואסון משובח
באמצע מתחם בזל יש מקום קטן עם ריח של פריז. אם תפתחו את הפה טוב טוב, תקבלו לתוכו את הקרואסון אולי הטוב בעיר. לטענת ילדת המסעדות, גם יחס ומבטא צרפתיים הולכים טוב
הקרואסון הכי טוב בעיר צילום: יהונתן שאול
"עם אמא", היא מנענעת בראשה ואני בינתיים מחשבת לעצמי שהוויכוח לא שווה שלוש שעות גן ועוברת לתכנית ב'.
"איפה נשתה קפה?" אני שואלת, "אה, בצרפתים!" (ילדה טובה של אמא). האבא של הילדה מצטרף אלינו לקפה זריז. בשביל הקורואסון של הצרפתים הוא מוכן לאחר קצת לעבודה.
הצרפתים. ככה אנחנו והחברים ב"שכונה" קוראים לבית קפה קטן ברחוב בזל, שבעליו ועובדיו, כולם דוברי צרפתית וגם רוב המבקרים בו.
בון פטיסרי הוא בית קפה קטן ויש בו את הקרואסונים הכי טובים בעיר. חוץ מזה, יש גם עוגות אישיות (22 שקל), עוגות בחושות לקחת הביתה (39 שקל), קישים גדולים (72 שקל) וקטנים (אישי עם סלט 28), מאפים מתוקים ומלוחים ועוגיות קטנות עם שמות בניחוח פריזאי.
בימי שישי יש גם ארוחות בוקר קטנות ובראנץ (30/60 שקל). את הכול אופה הקונדיטור (והבעלים) שנורא דומה להוא מהסרטים של לוק בסון, נו, ז'אן רנו.
לאורך הדפלק בפנים צילום: יהונתן שאול
אז אחרי התארגנות מהירה אנחנו פוסעים עם העגלה לקפה. המקום קטן, די צפוף אפילו. שישה שולחנות בחוץ, דלפק ארוך וכהה עם חמישה כסאות גבוהים בפנים. אנחנו מתיישבים בפנים על הכסאות הגבוהים כי יש מזגן ונחמד לנו שם.
צפוף צפוף, אבל העגלה נכנסת (וגם עגלה נוספת). על המדפים הצמודים לקיר ערימות קרואסונים ומאפי דניש: שוקולד, חמאה, שקדים, פיסטוק, ריקוטה, תפוחים, קינמון, בריושים ועוד (9-12 שקל). הבנות המתוקות, על אף שהן עסוקות נורא, באות לעשות קצת פוצי מוצי בצרפתית לעולל, ואומרות לנו ש"או-לה-לה, הוא גדל". הן עוקבות אחרי כל הילדים בשכונה.
הן מתייחסות לקטנה ברצינות. היא מזמינה קרואסון שקדים. עוד הוזמנו: הפוך גדול, הפוך קטן, קרואסון פיסטוק, דניש וניל וצימוקים (קפה וקרואסון לקחת ולשבת: 20 שקל).
הקרואסונים מעולים, בדיוק כמו שקרואסונים צריכים להיות - פריכים מבחוץ, לא שמנוניים, לא גדולים מדי ולא קטנים מדי. הקפה טוב ועדין (Diemme), הקרמה הסמיכה מתמזגת עם המשקה ולא צפה מעליו.
הילדה, שנזכרה למה היא באה לפה, זונחת את הקרואסון ומבקשת עוגיות חום וורוד שזה עוגיות מקרון בטעמי תות ושוקולד. אלא שאז נכנסת לקפה אישה ומבקשת שוקט עם הקפה, כשהיא מדווחת שנחתה מפריז אך אתמול. לורה המלצרית מסבירה לנו ששוקט הן פחזניות קטנטנות (12 בעשרה שקלים) שבפריז מוצאים אותם בכל בולונז'רי. אוכלים אותן בעיקר
ילדים, בדרך כלל אחרי בית ספר, לארוחת ארבע. גם אנחנו מיהרנו להזמין. הן מעולות לא מתוקות מדי, קטנות וטריות.
הקוקטית בת השלוש מתלהבת ונוטשת את המקרונים, לא לפני שלורה שמה לה אותן בשקית קטנה ל"אחר כך". בפעמים קודמות שביקרנו פה טעמנו מהעוגות האישיות. הן קטנות ומדויקות בטעמן וניכר שחומרי הגלם משובחים ושכל עוגה נאפתה ביד אוהבת. לא להאמין שאלו ידי האיש הגדול הזה (תואם ז'אן רנו) שהוציאו עוגות מקסימות ועדינות כאלה. המלוחים, אגב, לא זכו אצלנו לטעימות, כי מבחינתנו הם לא העניין כאן.
הקוד: חום ורוד. מקרונים צילום: יהונתן שאול
הרבה ילדים, עם ובלי עגלות, מצטרפים לאמהות ולאבות במקום, למרות שהוא קטן ("זה מה שהעירייה הקציבה לנו", אומרים הצרפתים). בקיץ קצת חם לשבת בחוץ ובחורף מאוד קר, כי המקום לא מקורה מספיק טוב. אולי בחורף הקרוב יקרו היטב ויהיה חמים ונעים לשבת.
דבר ילדת המסעדות: אצל הצרפתים הקרואסון הכי טעים. כשאבא של עומר (חבר בן 6) הולך איתו לשתות קפה הם באים לקחת מפה את הקרואסון שוקולד, כי רק כאן הוא אוהב (אה וגם את מבחן המזלגון צלחו פה).
דבר ההורים: הקפה והקרואסון פה הם ההיי לייט של היום. אחר כך אפשר להתחיל להתמודד עם החיים. למרות שצפוף פה, אפילו להניק את העולל אמא מצליחה על הכסאות הגבוהים.
דבר העולל: מלצריות מתוקות עם מבטא מצחיק. הכי כיף לעשות להן חנדל'ך כי הן נמסות.
עוד אוכל לילדים: עוגיות פיננסייר לקטנטנים בכמה טעמים, עוגת שוקולד עם הרבה שוקולד לקחת הביתה.
אווירה: פריז באמצע מתחם בזל.
בון פטיסרי, בזל 40 תל אביב, טל': 077-5506010 (עושים גם קייטרינג לארועים).
נא להמתין לטעינת התגובות
