פיצה גלידה: אוכלים עם הילדים בטוני וספה ובארלקינו
אם יש משהו שתמלמל ילדה בדרך לאכול בחוץ, זה "פיצה גלידה" - הזיווג הפנטזיונרי הקדוש, שיכול לנחם כל ילד אחרי יום ארוך בגן. בצפון דיזנגוף יש מקום מושלם לעשות את זה
"אני רוצה טוני וספה ואחר כך גלידה", עכשיו היא כבר לא ממלמלת. זה יותר ציוץ עם ניגון של בכי מרומז. ואני כבר ידעתי. סלט אני כבר לא אוכל היום.
את עגלת התינוק מחנים בחוץ. אם אין המון אנשים, אפשר להעלות אותה ולשבת על הכסאות הגבוהים ליד הדלפקים וליד המזגן. יש שיפוע עלייה מיוחד לעגלות ולנכים. בימים שמלא, זה לא מומלץ כי ממש צפוף שם. בכל מקרה, אפשר להשגיח עליה מלמעלה.
הילדה רוצה שירימו אותה לבחור פיצה וזה לא משנה שהיא אוכלת תמיד את אותו הסוג: מרגריטה. "פיצה בלי כלום" היא מבקשת מהבחורים שמאחורי הדלפקים והם חותכים לה בדיוק את הגודל שאבא שלה יודע שהיא תצליח לגמור, וזה אחד היתרונות בפיצריה הזאת, שאפשר לבקש בדיוק את הגודל המתאים והתשלום הוא על פי המשקל (88 שקל לקילו, שזה 11-17 שקל לחתיכה סבירה).
עוד יתרון של המקום, הוא פתיחת חשבון - רושמים את מה שלוקחים ובכל פעם שמזמינים עוד משהו, מוסיפים לחשבון ובסוף מסכמים ומשלמים. מאוד נוח, במיוחד כשלא יודעים אם הילדים ירצו עוד פיצה או עוד שתיה.
ילדת המסעדות בת השלוש גוררת כסא גבוה ויושבת על אבא שלה, ואת הפיצה שלה היא אוכלת כשהפרצוף שלה דבוק לזכוכית והיא צופה בעובדים העומלים, בוחנת כל תנועה שלהם. ככה היא מרותקת - אנחנו אוכלים בשקט ולצוות זה ממש לא מזיז. טוב, אולי הם קצת מודעים לפיקוח עליהם וזורקים לעברה חיוך של "איזה חמודה ואיזה מסכנים ההורים שלך".
עוד הוזמנו: פיצה פרימוורה עם פטריות, קישואים, רוקט ופרמזן; פפרוני; פיצה עם פטריות ובצל; ופיצה זיתים ובצל. היה טעים. הבצק מעולה, פריך ואוורירי, חומרים טריים והפיצות גולשות ישר מהתנורים אל הדלפקים.
רק הערה אחת: הפיצות מאוד טעימות, אבל דחילק, תחדשו! שנו קצת, תוסיפו כמה טעמים או שילובים חדשים. הילדה גוררת אותנו אליכם לפחות פעמיים בשבוע וזה אומר כל פעם אותו הדבר. מצ'עמם לנו.
כשנמאס לילדה ללמוד את אומנות הכנת הפיצה, עוברים לספסלים בחוץ. לנו זה יותר נוח בגלל הקרבה לעגלת התינוק והבחורים העמלים נושמים לרווחה כי המפקחת על הפיצות נוטשת. אין במקום שולחנות וכסאות, רק שני דלפקים בפנים וספסלים בחוץ. שיטת הגומרים הולכים. אנחנו, מצדנו, תמיד גומרים והולכים מטר דרומה, לקנח בגלידה של ארלקינו.
טעמי הגלידות בארלקינו מגוונים, לא מתוקים מדי כמו במקומות אחרים ואין להם טעמי לוואי בכלל. יש טעמים פשוטים וקלאסיים ויש טעמים קצת יותר מתוחכמים, אבל לא מדי. יש מנת ילדים עם הפתעה קטנה בגביע פלסטיק מיוחד (12 שקל), אבל חבל שאין סוכריות צבעוניות כמו שהילדה אוהבת. הכי טעים הוא ופל בלגי עם טעמי שוקו וניל, רוטב שוקולד וקצפת (29 שקל). כמה פשוט ככה טעים.
נדגמו: סורבה מנגו ושוקולד ולרונה שיש בו כדורי שוקולד קטנים (לילדה), סורבה מלון, וגלידת שוקולד (לאבא של הילדה), ומילקשייק שוקולד חלומי, אם לא אכפת לכם לבלוע חצי חבילת גלידה בכמה שלוקים. אני לא אגיד מי גמע אותו, אבל ארמוז: אכלתי סלייס פיצה מאוד קטן.
גם בארלקינו נקבעים המחירים על פי המשקל. מחיר כדור יוצא משהו כמו 10-12 שקלים, כמו במקומות אחרים. יש שולחנות וכסאות בחוץ, נוח, רחב ובערב מאוד נעים. בפנים, איפה שיש
הצוות מורכב מנערים תל אביביים, ותמיד אלה מביניהם שלא במשמרת, באים לבקר את אלה שכן. אז החבר'ה שבמשמרת מסיימים מהר לשרת אותנו ויוצאים ללקק גלידה עם אלו שמבקרים. ככה יוצא שאנחנו אוכלים גלידה עם הצוות, ממש כמו בקלאב מד ועל הדרך גם שומעים את השיחות שלהם ונזכרים בנעורים האבודים. ולא. ממש לא אכפת להם שהילדה מתרוצצת ושהעולל בוכה כי הוא התעורר. לזה, יש להם עוד זמן.
דבר ילדת המסעדות: "כיף להסתכל על העובדים מכינים פיצה ולהלחיץ אותם קצת. הפיצה טעימה וגם הבחור חתך לי אותה לכמה חתיכות שיהיה לי נוח. רק שם אני מוכנה לאכול פיצה, ונדמה לי שאמא ואבא מרוצים".
דבר ההורים: "בטח מרוצים, זאת הדרך היחידה לגרום לה לאכול גבינה ועגבניה. חומרי הגלם משובחים וזה פתרון לא רע לילדה שאוכלת רק חביתה לארוחת ערב ולא מוכנה לגעת בירקות וגבינות".
דבר העולל: "כשאני אתחיל לאכול מוצקים זה יהיה טוני וספה בבלנדר כמו ב'מסודרים'".
אווירה: הכי לא מחייב, מלא ילדים, הורים וצעירים. גם בארלקינו.
עוד אוכל לילדים: הלו! מדובר בפיצה וגלידה!
כתובת: דיזינגוף 267, תל אביב. טוני וספה 03-5460000 ארלקינו 077-9400083.
נא להמתין לטעינת התגובות
