למה הוא ולא אני: איך מרסנים קנאת אחים
מהו מקור הקנאה, מדוע קנאתם של ילדים עזה יותר ואיך ניתן למנוע קנאת אחים? ד"ר נאדר בוטו על משל הסוס, הנשמה החייתית והדרכים לעידון הרגש העתיק ביותר שמאפיין את המין האנושי
הקנאה היא אולי אחד הרגשות העתיקים והמתועדים ביותר שמאפיינים את המין האנושי מרגע שנזרק מגן העדן. עזה כמוות הייתה קנאתו של קין בהבל, של בני יעקב באחיהם יוסף, של שרה בהגר, של לאה ברחל ועוד ועוד.
מהי אותה קנאה? בעברית מדובר ברגש הכולל פחד מיתרונו של הזולת: חומרי, גופני, שכלי, חברתי, נפשי או רוחני - כל מה שיכול לגרום לאחרים להעדיף את האחר על פני.
ואילו באנגלית למילה קנאה יש שתי משמעויות שונות Envy - (לקנא באדם אחר) וJealousy- (לקנא למישהו אחר).
הקנאה במשמעות Envy היא תחושה המתעוררת כאשר אדם חש שאין לו את היתרון שיש לזולתו ולמעשה מדובר בצרות עין - רגש הנובע מתחושת נחיתות ותשוקה לגזול את מה שיש לזולת, המלווה באי רצון שלזולת יהיה יותר ממה שיש לך או שיהיה לו יתרון יחסי כלשהו עליך. הצלחתו ועליונותו של הזולת נתפסות כאיום על מעמדך החברתי.
הקנאה במשמעות Jealousy היא רגש המופיע כתוצאה מפחד לאבד אובייקט, דבר או אדם אהוב לטובת גורם שלישי. צרות העין היא הרצון לגזול דבר שאין לך ואילו הקנאה מבטאת פחד לאבד מה שיש לך.
הסיבה לכך שבעברית משתמשים באותה מילה ממש היא שלעתים קרובות שני סוגי הרגשות קיימים בו זמנית.
הנשמה כוללת שלושה חלקים: נשמה חייתית, נשמה אנושית ורוח מדריך. הנשמה החייתית קיימת אצל כל בעלי החיים והיא מכילה בתוכה את כל האינסטינקטים החייתיים שמטרתם להבטיח המשך קיום והישרדות. הנשמה החייתית מבוססת על עיקרון התענוג, שמושג בעקבות השגת דברים הנחוצים להמשך הקיום. כל דבר שעלול לאיים על המשך קיומה יוצר פחד שמטרתו לדחוף את ה"חיה" לפעול כדי להרחיק את האיום.
הנשמה האנושית קיימת אך ורק אצל בני האדם. היא המקנה הכרה ומודעות ומאפשרת לאדם לחשוב על מחשבותיו.
רוח המדריך מצטרף לנשמה החייתית והאנושית לאחר נתינת השם. זהו מקור האינטואיציה, החידוש והיצירה שמקנה מקור נוסף להתפתחות רוחנית.
מקור הקנאה, אם כן, נעוץ בנשמה החייתית, שחפצה להשיג מקסימום הנאה ותענוג המקנות תחושת יציבות וביטחון קיומי.
לא בכדי סיפורי הקנאה התנ"כיים הדרמטיים ביותר התרחשו בתוך המשפחה. קנאת אחים כוללת בתוכה את שני סוגי הרגש - קנאה מתוך פחד לאבד את מקור האהבה והביטחון של ההורים וקנאה שמקורה ברצון להשיג יותר ממה שיש לאחיך/אחותך ברגע נתון.
ויעידו על כך ילדים צעירים שמתמודדים עם הולדת אח. הופעתו של המתחרה החדש יוצרת תחושה מדומה של חלוקת האהבה של ההורים. מאחר שהביטחון הקיומי של הפעוט קשור ישירות באהבה שהוא מקבל מהוריו, והאח גוזל ממנו חלק מתשומת הלב שהתרגל לקבל - חש הפעוט סכנה לאבד את מקור ההזנה והאהבה, את מקור החיים.
לפיכך הוא מפתח אסטרטגיה להגנה על הטריטוריה שלו, ומתחיל למדוד ולהשוות את כל מה שהוא מקבל ביחס לאחיו הצעיר - כמות האוכל, סוג הצעצועים, איכות וכמות תשומת הלב. כל אלה נמדדים תחת זכוכית מגדלת.
האח הקטן, לעומת זאת, מפתח אסטרטגיה הגנתית שמטרתה לשמר את מה שהוא מקבל מהוריו, מתוך פחד שאחיו הבכור "יתקוף" ויגזול ממנו את הדברים הכי חשובים עבורו. כך ניתן להבין את הצורך המנוגד של שני האחים. האח הגדול מבקש יותר תשומת לב ואהבה, שיבטיחו את המשך תחושת התענוג המקנה ביטחון קיומי, והקטן, לעומתו, חושש שמא יגזלו ממנו את מקור התענוג והביטחון להם הוא זוכה.
אצל ילדים צעירים הנשמה החייתית היא הדומיננטית (ועיקר קיומם של התינוק והילד הוא לספק את צורכיהם החייתיים והבסיסיים, כמו אוכל, מחיה, צעצועים ומשחק).
אצל ילדים בוגרים יותר נובעת לעתים הקנאה מתחושת העדר תענוג ממקור אחר. כך, למשל, נפוצות תלונות נוסח: "למה אתם מרשים לאח שלי להישאר מאוחר בלילה עם החברים שלו, ולי לא?". "למה החברים שלי יכולים לקנות משהו ואנחנו לא?".
תחושות אלה מאפיינות גם יחסים בין בני זוג (קנאה מינית). הפחד לאבד את בן הזוג או בת הזוג לטובת אדם אחר נובע מתחושת נחיתות יחסית בפני היריב, שגורמת לחוסר ביטחון ולחולשה שמקורם בדאגה שבן/בת הזוג עלולים לנטוש. הקנאה יוצרת פחד, ביקורתיות יתר ורצון להגביל את בן/בת הזוג וכל אלה גורמים לאפקט הפוך מהרצוי. שכן ככל שתגביל את בן הזוג שלך ותגרום לו לחוש כלוא בכלוב, כך תתעצם אצלו תחושה של חוסר סיפוק ויישום עצמי, כך יתגבר בו הצורך לברוח למקום אחר ולחפש את החופש, שיקנה לו יכולת הגשמה עצמית והתפתחות רוחנית.
לכן לפני שנפתור את בעיית הקנאה אצל ילדינו עלינו לפתור אותה אצלנו. עלינו לפתח מודעות עמוקה למהות החיים ולשנות את הגישה אליהם - מגישה חומרית אגואיסטית שמטרתה להשיג מקורות לתענוגות החיים, לגישה אלטרואיסטית המבוססת על עקרון האהבה והנתינה אשר מקנה תחושת התעלות ואושר אמיתיים.
עלינו לחשוב במונחים יותר רוחניים מבלי להזניח את המימדים החומריים הנחוצים לקיומנו. עצם ההבנה של התפקיד של שלושת חלקי הנשמה, תהווה בסיס איתן להתנהלות מאוזנת.
ניתן לדמות התנהלות זו לסוס ורוכבו. הנשמה החייתית היא הסוס עליו אנו רוכבים, אשר מסייע לנו להתקדם ולהתפתח. הנשמה האנושית היא הרוכב אשר מכוון את הסוס לכיוון הרצוי. אם יאפשר לסוס לנוע בצורה חופשית הוא עלול לסטות מהשביל המיועד ולגרום לסבל. רוח המדריך הוא מעין GPS אשר מסייע לרוכב למצוא את הדרך בקלות באמצעות האינטואיציה וכך חוסך בזבוז זמן ואנרגיה.
אלא שלסוס קיימות דרישות בסיסיות כדי שיוכל להמשיך ולהוביל אותנו בדרך הנכונה. עלינו לספק את צרכיו הקיומים והבסיסיים כדי שיהיה חופשי ומשוחרר מטרדות ולא יגרום לנו לסטיות בלתי רצויות מהדרך. הסוס אינו אלא כלי - הוא אינו מטרה העומדת בפני עצמה ולכן אין לאפשר לו לשאוב את כל המשאבים הרגשיים והשכליים שלנו.
וכאן אנו חוזרים לעניין הקנאה. גם אם לשכן שלך יש אריה ולא סוס, שהוא חזק יותר, מרשים יותר וניזון מבשר, אין בזה משום פחיתות ערך לסוס שלך. עליך לאפשר לו להמשיך ולהוביל אותך למקומות הרצויים, גם אם הוא ניזון רק מעשב. עליך לספק לו רק את הדברים שהוא זקוק להם ולהימנע מלהשוות אותו לבעלי חיים אחרים.
אם נאמץ את משל הסוס והאריה כדרך חיים, נבין שהגעתנו לעולם הזה היא זמנית וכל אחד מאיתנו מקבל את ה"עשב" לו הוא זקוק כדי להתקדם ולהתפתח באופן רוחני. לכן אם כהורים נספק לילדנו את תחושת הביטחון הבסיסית - הוא לא יחשוש שמא אחיו/אחותו קיבלו יותר ממנו והוא לא יפתח קנאה כלפיהם.
אם נקדיש לכל אחד מילדינו תשומת לב והתבוננות מעמיקה, נוכל לסייע בידם לזהות את היכולות והכישרונות הייחודיים להם ונספק להם את כל הצרכים הנחוצים ליישום השאיפות הרוחניות שלהם. כך הם גם יבינו שמה שיש לאחיהם/שכן/חבר אינו בהכרח נחוץ להם, כיוון שמטרות החיים שלהם שונות. כך נבין כולנו שאין טעם לערוך השוואות ואין צורך לחשוק בדברים שלא יוסיפו לנו אושר.
חשוב עם זאת להנמיך ציפיות ולהבין שאין לצפות מילדים צעירים להפנים את הגישה הזו - רמת המודעות ורמת ההבנה שלהם נמוכות יותר מאלה של המבוגרים, כיוון שהנשמה החייתית שלהם עדיין דומיננטית יותר ודורשת תשומת לב, אהבה ותענוג.
כדי למתן את רגש הקנאה שלהם עלינו לזהות את הנטיות הטבעיות של כל אחד מילדינו, להדגיש את ה"טבעיות" שבשוני וכך ניתן יהיה להימנע מהשוואות. כל אחד הוא יחיד ומיוחד וניחן ביכולות ובכישורים משלו.
ילד שאוהב מוזיקה יקבל כלי נגינה וילד שמעדיף משחקי מחשב יקבל תוכנה חדישה יותר. אין צורך לקנות לשניהם את אותם דברים, אלא להשקיע בכל אחד בהתאם לצרכים האישיים שלו. כך תיעלם תחושת ההעדר או הפחד מאי הקבלה.
גם בהפגנת חיבה כלפי ילדינו עלינו לנהוג בהתאם לצורכיהם: ילד שזקוק למגע, לחיבוקים וחיזוקים - נרבה להרעיף עליו את החיבה שלנו, ואילו ילד עצמאי, שלא אוהב שכל הזמן מחבקים ומנשקים אותו - יקבל את המרחב להתנהל באופן חופשי.
חשוב מאוד ליצור בבית אווירה של שיתוף ויצירת גוף משפחתי אחד, המבוסס על עקרון הנתינה ואהבה ולשמש דוגמה להתנהגות נטולת קנאה.
נא להמתין לטעינת התגובות
