הזוהר הצפוני: קדושים מעונים וארוחות חג
דצמבר בשבדיה הוא חודש שלם של חגיגות וארוחות חג. השבדים לא מסתפקים בארוחת חג המולד המסורתית, ומוסיפים לה שלל חגיגות ומסורות שונות ומשונות, העיקר לאכול טוב בחודש הקר והחשוך. לירן לוטקר על דצמבר השבדי
עוגיות ג'ינג'ר לחג המולד צילום: לירן לוטקר
דצמבר גם ידוע בשלל חגיו ומאורעותיו, חלקם מוכרים בעולם כולו, כחג המולד, שנחגג בשבדיה ב-24 לדצמבר, יום לפני רוב העולם הנוצרי, וראש השנה האזרחית ב-31. לחגים הללו, כמו גם ל-Advent, השם הניתן לארבעה ימי א' האחרונים לפני חג המולד, מתווספים עוד שני ימים מיוחדים במהלך דצמבר.
הראשון הוא העשירי בדצמבר, היום בו מחלקים כבר 107 שנים את פרס נובל היוקרתי. ארבעה מחמשת הפרסים – רפואה, כלכלה, ספרות ופיזיקה/כימיה, מחולקים ב"בית התרבות" של שטוקהולם, בחגיגה שמתסיימת בארוחת ערב מלכותית, תרתי משמע, בבניין העיריה המפואר. הטקס גורם לא רק לנוכחות משטרתית מאסיבית בכל רחבי העיר, אלא גם לשידורים ישירים מהאירועים בכל ערוצי הטלוויזיה במשך שעות ארוכות.
טקס חג לוצ'יה צילום: לירן לוטקר
שלושה ימים לאחר מכן, ב-13 בדצמבר, מתרחש "סנטה לוסיה" (Santa Lucia), חג סיציליאני במקורו, שהוא אולי החג הביזארי ביותר בו בסקנדינביה. הסיפור של לוסיה, או לוצ'יה, כפי שנהגה שמה במקור, אינו ידוע במדוייק. התיאוריות הפופולריות מדברות על קדושה סיציליאנית שהוצאה להורג בדרך כזו או אחרת בזמן האימפריה הרומית.
לא מעט גרסאות מספרות על עיניה היפות וקולה הערב של לוצ'יה, והגרוטסקית מביניהן אף מספרת כי נכבד מקומי, שהתאהב בלוצ'יה ובעיניה המדהימות, דרש ממנה לקבלן. היא, בטוב ליבה, עקרה את עיניה והעניקה לו אותן במתנה. בתמורה לנדיבותה קרה נס פלאי, והיא צימחה לה זוג עיניים נוספות, יפות עוד יותר מהקודמות.
אותו נכבד מקומי דרש לקבל גם את זוג העינים הנוסף. משסירבה הנערה דקר אותה בצווארה, והשאיר אותה לדמם למוות. בשעות שלקח לה למות דיקלמה לוצ'יה, כך האגדה, שלל פיוטים מרטיטים ומרגשים. מאז חוגגים את "יום לוצ'יה הקדושה" ברחבי סיציליה.
שולחן חג המולד צילום: לירן לוטקר
הדרך בה החג הגיע לשבדיה לא ממש ברורה, אך כנראה מדובר בשילוב של מיסיונרים קתוליים שהגיעו למדינה הפרוטסטנטית בשלהי המאה ה-19, בשילוב עם חג אורות פגאני ישן, שהוחזר לשימוש במטרה לעזור קצת במלחמה נגד החושך הכבד השורר במדינה בדצמבר.
וכך, בכל 13 בדצמבר, לובשים ילדי שבדיה בגדים המזכירים יותר מכל את הקו קלוקס קלאן, כולל כובעים משולשים גבוהים ולבנים המכסים את הפנים, ומחזיקים נרות גדולים או לפידים בידיהם. ילדה או בחורה אחת נבחרת כל שנה לגלם את לוצ'יה. הנבחרת לובשת גם היא שמלה לבנה, מחזיקה בידיה נר, ולראשה כתר עשוי ברזל שעליו דולקים נרות בוערים.
ביום הזה נהוג לפקוד את הכנסיות, לצפות בתפילות מיוחדות ומחרוזות א-קפלה, ולאכול מטעמים מויחדים כמאפי זעפרן הנקראים חתולי לוסיה (Luccekatter) וגלוג (Glögg), יין חם מתובל עם שקדים וצימוקים.
אוכלים טוב
כולם יודעים כי ארוחת ערב חג המולד, כמו החגים הגדולים ביהדות, מהווים את נקודת השיא השנתית בכל הקשור לכמות האוכל ומספר המאכלים המוגשים לשולחן. אך בשבדיה לא הסתפקו בארוחת אחת, ולכן הפכו את שולחן חג המולד, ה-Julbord, למסורת שנמשכת על פני חודש שלם.
הצורה המסורתית בשבדיה לחגוג את סוף השנה בעבודה, או בכל ארגון חברתי שמכבד את עצמו, היא באמצעות Julbord שכזה. מסעדות, ספינות, טירות, וכל מקום שמגיש אוכל, הופכים בארבעת השבועות שלפני חג המולד למקומות בהם אי אפשר כמעט ולהשיג בערבים אוכל אחר, מלבד בופה המלא בכל טוב.
ומה מגישים לאורחים? הרינג מבושל, מעושן ומטוגן בשלל רטבים, נקניקים מבשר אייל צפון,
נקניקיות חזיר, כדורי בשר, תפוחי אדמה מבושלים, שלל סלטים עם סלק, תפוחים ואגוזים, גבינות מסוגים שונים, לחמים קשים ורכים, ואינספור קינוחים: מקרמל, פרלינים ומוס שוקולד ועד פירות, סוכריות ושלל מאפים מתוקים.
את כל הסיפור מתחילים באכילת עוגיות ג'ינג'ר, שהמהדרין מוסיפים להן גבינת שמנת, ושתיית הגלוג, אותו יין מתובל. כך יוצא שכל שבדי אוכל לפחות ארוחת חג מולד אחת אם לא יותר, הרבה לפני חג המולד עצמו, ודצמבר נראה כנקודת השיא בלוח השנה השבדי בכל הקשור למפגשים חברתיים.
אם אתם מגיעים לשבדיה בדצמבר, מומלץ בחום לנסות ולהזמין מקום באחת המסעדות המגישות את ה-julbord. החוויה הקולינרית מובטחת.
נא להמתין לטעינת התגובות
