לאכול כאן: לבחור, להתענג, לבשל עם דלעת
בגלל שהחורף לא בא, התייאשה מיכל דיין מהירקות שאמורים להיות בשיאם עכשיו, אבל בפועל מאכזבים בבינוניותם, והתחברה לירק שהמזג הסתווי דווקא ממש מתאים לו. איך תגיב הדלעת כשתגעו בה, איזה צבע מזמין אתכם לקחת אותה, ואיך תשמרו על טעמה התמים
דלעת צילום: צילה זלט
אז מה כן יושב לנו עכשיו במדויק? הדלעת: ירק סתיו אולטימטיבי, כתום ומחמם וגם קל ולא מעיק. ואילו יצורים מדהימים הם הדלעות: ענקיות, כתומות ומתוקות; ללא היסוס הן תופסות את מקומן במרחב, מכריזות: הנני. כבר מזמן אני מרגישה שכל כך הרבה אפשר ללמוד מירקות.
הדלעת מחזיקה מעמד הרבה זמן כשהיא שלמה מעכשיו ובהמשך השנה, אבל ברגע שפתחתם אותה – אתם על זמן שאול, מיד מתחיל לתקתק שעון הריקבון שלה. בגלל זה הכי מרגש לקנות דלעת, זה כשפותחים אותה ממש מול עינכם: הביטו על בשרה, כמה יותר כתום כהה, ככה יותר מתוק. אנחנו מחפשים דלעת כתומה עם מרקם דחוס, בו יהיו פחות סיבים.
מיכל והדלעת צילום: צילה זלט
טעמה של הדלעת מתון ומרקמה מימי. בבואנו לטפל בה, צריך לבחור אחת משתי אסטרטגיות: לקבל את עדינותה, ולהיות נכונים לאכול אותה ללא פיצוצי התרגשות בפה, או לחילופין, לחזק את טעמה על ידי הוספת טעמים או שילובים מחזקים. בכל מקרה היא מקסימה ונפלאה בעדינותה הכתומה.
אז מכיוון שאני לא אוהבת לאכול ירק כשטעמו הוא בעצם טעם התבלינים או ממסכים אחרים, הנה שתי הצעות ביניים, שמשאירות את הדלעת דלעת, אבל תומכות בטעמה.
תבשיל קוביות דלעת עם מנגולד
תבשיל דלעת ומנגולד צילום: צילה זלט
200 גרם דלעת (כתומה מאד, מהצד של הפרח)
1 חבילת מנגולד גדולה ויפה
1 בצל יבש קצוץ
1 שן שום קצוצה
4 כפות שמן זית מעולה
מלח ופלפל
אופן ההכנה:
1) חותכים את הדלעת לקוביות של כ2X2 סנטימטר ומקפיצים במחבת על אש לא גבוהה, עם חצי משמן הזית. כדאי להוסיף קצת מלח, פלפל שחור גרוס ואפשר גם כפית סוכר או דבש. היא צריכה להיות על האש לפחות 10 דקות כי לוקח לה זמן (אפשר להוסיף, תוך כדי ההקפצה, חצי כוס מים כדי להבטיח שתתרכך). כדאי לנעוץ מזלג ולראות שהיא מוכנה, אך לא מתפרקת.
2) בינתיים שוטפים את עלי המנגולד
וקורעים את החלק הירוק מהעלים. במחבת נפרדת מטגנים עם החצי הנותר של השמן את הבצל עד שיזהיב. מוסיפים את השום לכמה שניות ואת החלק הירוק של המנגולד. (ניתן להשתמש גם בלבן, הוא מאד טעים אבל קצת פחות יפה ולקח לו קצת יותר זמן בישול).
3) מוסיפים מלח ומקפיצים כ2-4 דקות עד שהמנגולד מקבל צבע ירוק עז, כהה ומבהיק. מוסיפים את הדלעת ומקפיצים יחד בעדינות.
אורז עגול עם דלעת ועדשים שחורות
כולם יודעים כמה אורז (ושאר דגנים) אוהבים עדשים, ובמיוחד עדשים שחורות, המלכות של העדשים. אז הנה תוספת צבע ומתיקות, וגם איזה ארומה מזרחית הנלווית תמיד לדלעת, עם טעמים עדינים של קינמון ואגוז מוסקט (גם אם אלה אף פעם לא התקרבו לסיר...).
הרעיון דומה מאד למקלובה הערבית, ומבוסס על אורז עגול פשוט שנפתח בבישול וסופח אליו את טעמי שכניו. המתכון הזה לוקח בחשבון שזמן הבישול של העדשים ושל האורז דומה, ולכן לא חייבים להשרות את העדשים לפני כן.
דלעת צילום: צילה זלט
2 כוסות אורז עגול (מסוג פשוט, הכי אני אוהבת את התוצרת שנמצאת בכל החנויות הערביות: sunrise).
2 בצלים חתוכים קטן
1/2 כוס עדשים שחורות (או אחרות אבל לא כתומות)
2 עגבניות בשלות ואדומות חתוכות לרבעים
כ-400 גרם דלעת כתומה קלופה וחתוכה לקוביות בגודל 2X3 בערך
2 שיני שום חתוכות (לא מעוך)
5 כפות שמן זית מעולה
6 כוסות מים רותחים
מלח, פלפל
צ'ילי גרוס (כאופציה).
אופן ההכנה:
1) מטגנים את הבצל הקצוץ עד הזהבה עדינה, מוסיפים את השום, העגבניות פלפל שחור והצ'ילי. על זה מוסיפים את העדשים, הדלעת והאורז, ממשיכים לטגן תוך בחישה עדינה עוד כדקה. מוסיפים מים רותחים עד גובה האורז ועוד 2 סנטימטר מביאים לרתיחה, מנמיכים אז נותנים לרתוח בעדינות.
2) מוסיפים מלח, טועמים את המים, הם צריכים להיות די מלוחים. כשהמים יורדים, מוסיפים עוד קצת עד שמרגישים שהאורז כבר כמעט מוכן. התהליך נמשך כחצי שעה עד שהאורז והעדשים מוכנים (בערך אחרי 6 כוסות מים).
3) משאירים את הסיר על האש ומכסים לעוד 2 דקות. מכבים את האש ומשאירים את הסיר סגור לפחות 15 דקות, עדיף חצי שעה. זה הזמן שהאורז נפתח וסופג סופית את כל הטעמים.
טיפים עונתיים
כבר תחיל דצמבר. אפשר להתחיל לאכול אבוקדו ראוי. כן, בכל שנה מתחילים לשווק כל מיני יצורים ירוקים כבר בספטמבר, אבל הכל בוסר, גם אם הוא רך. זן האבוקדו שאני הכי אוהבת נקטף עכשיו: האטינגר. זהו הזן הגדול עם הקליפה החלקה. הוא נקטף ראשון והמרקם שלו מציע שילוב מדויק של שומן וטעמים. כדאי תמיד לבחור אבוקדו גדול יחסית ועם צוואר עבה. הצוואר הדק יכול להעיד שהפרי נקטף בטרם עת ולכן בוסר.
מיכל דיין היא מבעלות מיכל ויעל - אוכל ברוח בריאה, קייטרינג טבעי וסדנאות אוכל.
נא להמתין לטעינת התגובות
