הזוהר הצפוני: דברים שצריך
החורף השבדי עומד להתחיל, ומי שרוצה לנסוע לבקר את לירן לוטקר, צריך לדעת דבר או שניים על כללי הלבוש המקומיים. למה לא כדאי לנקוט ב"שיטת הבצל", ומה קורה לשלג כשהוא נכנס לנעליים. הכינו גופכם לחורף
חורף שבדי אמיתי צילום: לירן לוטקר
לכן החלטתי שהגיעה השעה לתת קצת רקע והסברים על הבגדים הנחוצים למטייל המגיע לשבדיה. בטור הנוכחי אתמקד בחורף, שהיא אולי העונה ממנה חוששים יותר מכל.
דבר אחד שחשוב וכדאי להבין, הוא את היחס השבדי למזג אוויר. את היחס הזה אפשר להבין באמצעות הפתגם השבדי ”Där finns inget dåligt väder, bara dåliga kläder". ובתרגום – "אין כזה דבר מזג אוויר גרוע, יש רק בגדים גרועים". לא נשמע מבטיח לאלו שרואים בכל דבר מתחת לעשרים מעלות צלזיוס "חורף", אבל, ואת זה אני אומר מנסיון, לומדים.
חורף שבדי אמיתי צילום: לירן לוטקר
ההגדרה המדעית של חורף בשבדיה היא "שלושה ימים רצופים בהם הטמפרטורה לא עולה מעל ה-0". בגדול, נהוג לציין את תחילת החורף לקראת סוף אוקטובר ואמצע נובמבר בדרום ומרכז שבדיה, ואילו צפון שבדיה יכולה לזכות בחורף כבר בתחילת אוקטובר. החורף נמשך עד סוף אפריל במקרה הגרוע, או תחילת מרץ במקרה הטוב במיוחד. בצפון הרחוק החורף יכול גם להמשך לתוך מאי וידוע גם על פעמים בהם ירד שם שלג ביוני.
מעיל
אז מה לובשים כשבחוץ עשר מעלות מתחת לאפס, השלג יורד והקרקע מכוסה בשכבה של קרח ואבנים קטנות, שבלעדיהן לא הייתם מצליחים לקחת יותר משני צעדים בלי להחליק? הרבה פחות ממה שאתם חושבים, היא התשובה המפתיעה.
טעות נפוצה שראיתי אצל מבקרים כאן היא הנטייה להתלבש ב"שיטת הבצל" – שכבות על גבי שכבות של גופיות, טריקו, סוודרים ומעל כל זה – מעיל. כל זה טוב ויפה כאשר נמצאים בחוץ, אך מתעלם מהעובדה שבדיוק כמו שבארץ כל חלל סגור שהוא מקורר בקיץ על ידי מזגן, כך מחומם כל חלל סגור שהוא בשבדיה בחורף. אוטובוסים, מרכזי קניות וכל חנות או בית קפה שתכנסו אליהם, יזמין אתכם מיד לטמפרטורה נעימה של עשרים ומשהו מעלות.
כאן מתגלה חסרונה של שיטת הבצל במלא הדרה – הורדת השכבות בכניסה למקום ולבישתן מחדש ביציאה ממנו, מסוגלת לשגע גם את האדם הסבלני ביותר אחרי הפעם השלישית, מה שמביא אותו לוותר ולהישאר עם כל השכבות גם בפנים, תוך הזעה מאסיבית, או לוותר על חלק מהשכבות ביציאה החוצה, ולקפוא מקור.
הפתרון? מעיל חורף טוב. רוב השבדים יילבשו שתי שכבות בחורף, מקסימום שלוש. חולצה, סוודר כלשהו, ומעל כל זה - מעיל חורף. מעילי החורף האמיתיים אינם מה שאנחנו מכירים מהארץ. הבטנה מבודדת ועבה, לרוב עם נוצות אווז. השרוולים כפולים, כאשר השרוול הפנימי נתפס על הזרוע בעוד החיצוני ארוך יותר ומכסה כמעט את כל כף היד, כך שהחיבור בין היד לכפפה לא יהיה חשוף.
הכובע מאסיבי ומאפשר כיסוי הפנים והצוואר, תוך אפשרות תנועה נוחה לראש. המעיל יהיה ארוך מספיק כדי לכסות את איזור האגן ולבסוף – כיסים רבים ממוקמים בנקודות אסטרטגיות, שמאפשרות למשל להחזיק את הידיים בצורה נוחה שלא מאפשרת כניסת גשם או שלג, בזמן שהולכים.
קשה למצוא מעילים כאלו בארץ, אך חנויות המתמחות בטיולים יוכלו להציע כמה דגמים. כמובן, שהצורה למצוא את המבחר הגדול ביות, ולרוב גם זול יותר, במיוחד אם באים בזמן הסיילים, היא לקנות מעיל שכזה בהגיעכם לשבדיה.
מכנסיים
לגבי מכנסיים – הג'ינס שלכם יספיק בהחלט, כל עוד אין בו חורים. עם זאת, געטקס יהיו מומלצים בהחלט בכל זמן שהטמפרטורה על המדחום מראה על אפס ומטה. לאלו שיוצאים לטיולים בטבע או סתם מתכננים מלחמת כדורי שלג, מומלץ בחום ללבוש מכנסי סקי או לפחות מכנסיים עמידים במים.
השלג עצמו אמנם לא ירטיב אתכם, אבל הוא יידבק לבגדים ויהפוך למים קרים בשנייה בה תדרוך כף רגלכם במקום סגור כלשהו, כמו מכונית או בית קפה. המים הללו יהפכו מאוחר יותר לקרח, כאשר תצאו שוב וכאן כבר מדובר בחוויה לא סימפטית במיוחד.
נעליים
כאן מדובר בעוד נקודה חשובה ביותר, שרבים מפספסים. כמעט כולם יודעים שלא ממש כדאי ללבוש את נעלי הג'וגינג שלכם, אלו שנעלתם פעם בחדר כושר, כאשר מבוססים בתוך שלג או מנסים ללכת על אגם קפוא. באותה מידה, אפשר להגיד שרוב הנעליים שיש בארון לא ממש מתאימות לנ"ל. כן, זה כולל את מגפי הבוקרים שלכם, הנעליים הצה"ליות או סתם "נעלי השטח" שנעלתם בטיול השנתי בכיתה י"ב.
העקרון הראשוני, ואולי החשוב ביותר בנעליים, היא היכולת להחזיק אתכם במצב מאונך. הליכה על קרח, גם כאשר מפזרים עליו מלח ואבנים קטנות, היא סיפור לא קל כאשר הסוליות לא מתאימות למשימה. אי לכך ובהתאם לזאת – סוליות
"טרקטור" מסוג כלשהו מומלצות בחום. מומלץ גם שהסולייה תהיה עשויה מגומי טבעי ולא מחומר סינטטי, כי אלו נוטים לקפוא ואז לא ממש מצליחים להחזיק את הרגל בצורה יציבה.
מעבר לכך – בידוד מנוזלים. עיקרון השלג שהופך למים שהופך לקרח תקף גם לנעליים. לכן, חשוב שהן יהיו גבוהות, ואטומות למים לפחות עד הקרסול.
למי שסובל מקור, מומלצות נעליים מרופדות, גם מלמטה בשביל כף הרגל וגם בצדדים בשביל השאר. עם זאת, כאן מדובר בדבר קריטי פחות כי אפשר גם לקנות גרביים תרמיות, שמספיקות בהחלט לכל אלו שלא מתכננים ללכת ולבלות כמה שעות באיזור הטונדרה בצפון הרחוק של שבדיה.
כפפות
אני אפילו לא אנסה להסביר למה לא כדאי להביא את הכפפות שלא מכסות את קצות האצבעות. עם זאת, אני כן אגיד כי כל כפפה שעשויה מבד כלשהו ואינה מבודדת לא ממש תעזור ברגע שתגיע קצת רוח, או אחרי שתרימו את ערימת השלג הראשונה שלכם.
אם אינכם מתכננים ללכת ולעשות סקי, אין שום צורך ב"כפפות סקי" מאסיביות. אלו מקשות מאוד על תפעול דברים כמו טלפונים סלולריים או סתם להוציא משהו מהכיס, ולא ממש נחוצות בחיי היום יום.
האידאל יהיה כפפות שהן מבודדות ועבות מספיק בשביל לשמור אתכם מקור, אך עדיין דקות מספיק בכדי לאפשר שימוש ביד בצורה סבירה.
כובע וצעיף
הכובע, בניגוד לשאר, דווקא אינו מצריך בידוד מיוחד, אלא אם כן מתכננים מסע ארקטי כלשהו. כובע הצמר עם סמל הניו יורק ניקס שקניתם בתאילנד יספיק בהחלט. ובמקרה של סערת שלגים, הכובע המאסיבי של המעיל אמור להוות את שכבת ההגנה הראשונית והמשמעותית. כובע הצמר פשוט משמש לחימום האוזניים והראש.
הצעיף, כמו הכובע, גם הוא יכול לבוא בכל צורה וצבע. רק חשוב לבדוק שהבד לא מגרה את העור. את הצעיף כורכים כאן לעיתים קרובות מסביב לצוואר ואת "האוזניים" שנשארות מכניסים לתוך המעיל. בצורה כזו, קל מאוד להזיע והדבר יותר הרגשה מאוד לא נוחה עם הבד ממנו עשוי הצעיף לא "נושם". בד בעיתי מהבחינה הזו במיוחד הוא צמר סינטטי, ממנו עשויים רוב הצעיפים אותם מוכרים בחנויות בארץ.
ועכשיו, כשאתם מוכנים לצאת החוצה ולהתמודד עם הקור של צפון שבדיה, הגיע הזמן לדעת מה בעצם אפשר לעשות בחוץ כאשר השלג נערם והאגמים קופאים, ועל כך בטור הבא.
Hej då!
וכמו תמיד, שיעור השבדית השבועי:
Snö – מבוטא סנואֶה – שלג
Regn – מבוטא רֶן – גשם
Is – מבוטא אִיס – קרח
Aldelles för många klader – בפונטית Aldelles foer monga klaeder – הרבה יותר מדי בגדים
נא להמתין לטעינת התגובות
