הזוהר הצפוני: וחושך על פני שטוקהולם
בחצי הכדור הצפוני רגילים התושבים לחצי שנה של חושך וחצי שנה של אור, ולמרות מה שחושבים עליהם, הם לא מתאבדים בהמוניהם בגלל זה. לירן לוטקר בודק מה ההבדל בין וילון לחורף ווילון לקיץ
הגיע הזמן להסביר את העניין, אחת ולתמיד. ראשית, שבדיה יושבת בקצה הצפוני של אירופה, קרוב יחסית לקוטב הצפוני, וחלק מצפון שבדיה אף נמצא בתוך החוג הארקטי. בגלל הזווית בה נמצא כדור הארץ מול השמש ותנועתו מסביב לה, הימים בשבדיה ארוכים מאוד בקיץ וקצרים מאוד בחורף, כפי שאפשר לקרוא כאן.
יום חורף. מצויין לטיולים בחוץ צילום: לירן לוטקר
כמה הימים ארוכים וקצרים? תלוי היכן נמצאים. במאלמו בדרום שבדיה היום הארוך ביותר נמשך כ-18 שעות, והיום הקצר ביותר כשש בלבד, ובקירונה בקצה הצפוני של שבדיה ישנם שלושה וחצי שבועות של חושך מוחלט בחורף, וכשלושה שבועות של "שמש חצות", הכינוי לשמש שלעולם אינה שוקעת, בקיץ.
שטוקהולם נמצאת במקום טוב יחסית באמצע. ביום הארוך של השנה זורחת השמש בשתיים וחצי בבוקר, ושוקעת כמעט עשרים ואחת שעות לאחר מכן, קצת לפני אחת עשרה וחצי בלילה. בין לבין אין חושך מוחלט, כי אם שמיים כחולים כהים, עם מספיק אור בכדי שאפשר יהיה להסתובב בחוץ ללא תאורה.
התשלום על כך מגיע בחורף. ביום הקצר של השנה זורחת השמש בתשע וחצי בבוקר, מציצה קצת מעל האופק (בהנחה שלא מעונן, מה שקורה לעיתים קרובות למדי) ונעלמת שוב חמש שעות מאוחר יותר, בשתיים וחצי אחר הצהריים.
יום קיץ בצפון שבדיה. בשיא הקיץ שוקעת כאן השמש רק לקראת חצות צילום: לירן לוטקר
כישראלי שרגיל לימים קצרים בהרבה בקיץ וארוכים בהרבה בחורף, תקופת ההסתגלות לתופעה היתה מעניינת למדי. לשבדיה הגעתי בשיא הקיץ, ואת הימים הארוכים קיבלתי בברכה.
הבתים בשבדיה מותאמים למזג האוויר. תריסים הם לא משהו שנכלל בעיצוב הבית, חוץ מאשר תריסים ונציאניים שניתלים על חלק מהחלונות, כך שהאור נכנס כמעט בכל שעות היממה.
אלו שאינם מסוגלים ללכת לישון בשתיים עשרה בלילה בגלל שבחוץ יש אור תולים וילונות כבדים וחוסמי אור על החלונות. לכן אפשר לראות דווקא בקיץ בשבדיה את מרבית חלונות הבתים מכוסים בווילונות.
החורף, והחושך שבא עמו, הגיעו מספר חודשים מאוחר יותר. החיים בחושך הם חוויה מעניינת למדי ומהווה קוריוז משעשע, לפחות בחורף הראשון אותו מבלים כאן. קמים בחושך, אוכלים ארוחת בוקר כשחושך בחוץ, יוצאים לעבודה בחושך, וחוזרים הביתה בחושך. יום אחרי יום.
אבל כשמגיע החורף השני ומבינים כי לא מדובר בקוריוז כי אם בתופעה שחוזרת על עצמה מדי שנה בשנה, מגיע הרגע בו מתחילים לחשוב על אלטרנטיבות ראויות למגורים בין אוקטובר לאפריל. איפשהו בקריביים, לדוגמא.
חשוך בחוץ, חשוך בפנים
זו גם ההזדמנות לנפץ מיתוס שמאוד מקובל במחוזותינו - שיעור המתאבדים באוכלוסיה. הרי זוהי עובדה ידועה כי "בסקנדינביה מתאבדים יותר מבכל מקום אחר, בגלל החושך". נכון?
לא, לא נכון. לפי סקירת ארגון הבריאות העולמי, שבדיה לא נמצאת בשום צורה מעל הממוצע האירופי. למעשה, מדינות לא מעטות במזרח אירופה ובגוש הסובייטי לשעבר הן "שיאניות ההתאבדות העולמיות", כפי שאפשר לראות כאן
שטוקהולם בצהרי יום חורפי טיפוסי. השמש בקושי מציצה מעל האופק צילום: לירן לוטקר
מה שכן נכון, ומדוייק למדי, הוא שחודשי החושך הארוכים גורמים לשיעור גבוה יחסית של דכאונות באוכלוסיה. אני גיליתי את הדכאון הזה באמצע החורף השני שלי בשבדיה. ההבנה כי מחכים לנו עוד חודשים ארוכים בהם השמש היא משהו בין זכרון עמום לבדיחה עצובה, יכולה להכביד מאוד על החיים היום יומיים.
אבל לא הכל שחור, תרתי משמע. בימי החורף המושלמים (כן, יש כאלה), בהן זורחת השמש, הטמפרטורה בחוץ היא קצת מתחת לאפס והארץ מכוסה כולה בשכבה טרייה ולבנה של שלג, היציאה החוצה לטיול בטבע היא חוויה מתקנת לחושך ולדיכאון. מומלץ ביותר.
אז איך מתמודדים עם החושך? דואגים לקבל הרבה ויטמין D - אם לא מהשמש, אז מתחליפים (טיפות במקרה הגרוע, נסיעות למקומות עם שמש במקרה הטוב יותר), פעילות ספורטיבית, וכמה שיותר פעילויות מעבירות זמן. השבדים גם חובבים גדולים של פעילויות חוץ ביתיות, כך שתראו רבים מהם עושים סקי, מחליקים על הקרח או סתם מטיילים להם על האגמים הקפואים וביערות המושלגים.
באופן מפתיע למדי, השבדים דווקא לא אוהבים תאורה חזקה בביתם. תופעה
זו נראית כמנוגדת לשכל הישר בתחילה ("הרי הם עם חושך בחוץ, הם לא רוצים אור בפנים?") עד שמבינים כי בדיוק כמו הישראלים, הרגילים לאור שמש חזק ויוקד, גם השבדים אוהבים את הסביבה המוכרת בביתם.
לכן אפשר למצוא בבתים ישראליים רבים מנורות הלוגן 500 וואט המציפות אור בכל חדר, בעוד שכמעט ולא ניתן למצוא כאלו בשבדיה. השבדים אוהבים את מה שהם רגילים לו – אור מועט וחלש.
תאורת האווירה פופולרית מאוד כאן, מבתי קפה ומסעדות, ועד המטבח והסלון של החברים שהלכתם לבקר. בחורף נהוג לתלות וילונות חורף. שהם דקים יותר מווילונות הקיץ, בכדי לאפשר למעט האור שנמצא בחוץ לחדור פנימה. רבים אף לא משתמשים בווילונות, כך שכאשר מטיילים ברחובות ערים בשבדיה בערב אפשר לראות את חיי המשפחות שבפנים.
ולסיום, המלצה - למי שכן רוצה ליהנות מחורף שבדי משובח, כדאי להגיע בסביבות אמצע פברואר עד סוף מרץ. אז הימים כבר מתארכים וארוכים במידה סבירה, אך החורף עדיין שולט והסיכוי ליהנות משפע של שלג, קרח ופעילויות חורף שונות הוא הגדול ביותר. כמו למשל מלון הקרח שבצפון המדינה
ולסיום סיומת, שיעור שבדית קצר:
Vinter – חורף
Sommar – קיץ
ומשפט שאהוב במיוחד על אמא שלי: Varför är det så kallt här? (בצורה פונטית – Varfoer aer det so kallt haer?) – "למה כל כך קר כאן?".
נא להמתין לטעינת התגובות
