גן עדן בגובה 5,000 מטרים
טיול בחבל לאדאק שבצפון הודו מזמן חוויה מיוחדת לכל מי שחפצה ליבו בקסמי המזרח, לחובבי הטרקים והמסעות הרגליים ולשוחרי בעלי החיים
הדרכים המובילות ללאדאק סגורות מרבית חודשי השנה עקב תנאי מזג האוויר הקשים. גושי קרח ושלג נערמים על הכבישים במעברי ההרים הגבוהים, המגיעים לגובה של 5,000 מטרים ואף יותר. לאדאק זכתה לכינויים רבים בקרב המטיילים וחובבי הטרקים. מ"ארץ הירח" ו"טיבט הקטנה" בזכות גובהה, עד ל"ארץ מעברי ההרים הגבוהים" ו"גן העדן האחרון" עקב יופייה ושלמות הטבע שלא נפגע כמעט מקום הבריאה.
מבחינה גיאוגרפית, לאדאק שוכנת על הנקודה בה מתחילה הרמה הטיבטית. בחבל מתרחשת תופעה אקלימית הנקראת "מדבר בצל גשם", כלומר העננים המגיעים מכיוון דרום אינם מצליחים לעבור את רכס ההימלאיה הגדול, ומורידים את כל הגשמים דרומית אליו, דבר היוצר אזור מדברי. עם זאת, שלג יורד בלאדאק, ונופים סוריאליסטיים דוגמת דיונות חול מדבריות על רקע פסגות גבוהות מכוסות שלג הוא דבר שגרתי בנופי החבל.
יש משהו כמעט מיסטי במקום המרוחק והמבודד הזה בקצה תת היבשת ההודית. לאורכה של לאדאק זורם הנהר אינדוס, אחד הנהרות הגדולים באסיה, המתחיל בטיבט וממשיך עד פקיסטן. זהו ערש התרבות הוודית, ובמקומות מסוימים לאורכו נמצאו ציורי קיר של אלים וודים קדמונים המזכירים את האלים ההינדים של ימינו. הכפרים והמנזרים השונים בלאדאק נבנו לאורכו של נהר האינדוס ולצד הנהרות השונים בלאדאק וזאת עקב המחסור במים ותנאי הקרקע הקיצוניים.
תושבי לאדאק מסבירי פנים למעט התיירים המצליחים להגיע לאזור. רוב התושבים בחבל משתייכים לבודהיזם, וכיאה לכך מעטרות את שרשרות ההרים סטופות לבנות. הסטופות הן מבנים לבנים דמוי חרוט, שקבורים בהם כתבי דת קדושים או עצמותיהם של נזירים וקדושים שונים. מעל לכל כפר, על צלעות ההרים, בנויות גומפות (מנזרים בודהיסטיים) בהם מתגוררים נזירים עטופי גלימות אדומות כהות המקדישים את זמנם למדיטציה ולפעילות רוחנית.
מגוון החי במקום הרחוק והמבודד הזה כולל יעלים, אנטילופות טיבטיות, יאקים וצבאים. בעל חיים נוסף המצוי בלאדאק הוא נמר השלג. זהו מין העומד בפני סכנת הכחדה, ועל פי הערכות נותרו בעולם כולו רק כ-6,000 פריטים. נמר השלג חי בגבהים של 3,000 - 6,000 מטר. זהו הטורף השולט בהרי לאדאק, אך עם זאת, מעטים הם אלו שראו אותו בפעולה.
בלאדאק נמצאת אחת מפסגות ההימלאיה שקל יחסית לטפס עליה, סטוק קנגרי. הפסגה מתנשאת לגובה של כ-6,120 מ', ומצריכה ידע בסיסי בלבד בטיפוס הרים. מזג האוויר היבש והנוח יחסית השורר בפסגה הופך אותה לפסגה ראשונה טובה עבור מיטיבי הלכת שממשיכים הלאה.
הטרק אל הפסגה וחזרה נע בין חמישה לשבעה ימים, כאשר ביומיים האחרונים מתרחשת ההעפלה לפסגה. כמו כל נקודה גבוהה שנכבשה בהרי ההימלאיה, גם פסגת סטוק קנגרי מעוטרת בדגלי תפילה בודהיסטים, ונשקף ממנה נוף עוצר נשימה. כדאי לצאת לפסגה בשעת בוקר מוקדמת מאוד עוד לפני הזריחה, וחשוב להצטייד בפנס טוב ובגרזן קרח שניתן להשכיר בחנויות לציוד מטיילים בעיירה לה.
מעוז דור הוא מדריך בחברת עולם אחר
-
צילום: איתי שביט
1 / 7לאדאק: תצפית על לה.
-
צילום: איתי שביט
2 / 7לאדאק: מנוחת צהריים בשוק של לה .
-
צילום: איתי שביט
3 / 7לאדאק: ארמון לה.
-
צילום: איתי שביט
4 / 7לאדאק: נהר האינדוס.
-
צילום: איתי שביט
5 / 7לאדאק: שוק הירקות בלה .
-
צילום: איתי שביט
6 / 7לאדאק: סוס שותה באזור עמק מארקה .
-
צילום: איתי שביט
7 / 7לאדאק: עמק מארקה .