ראשי » סגנון » תיירות » מדריכי יעדים » הודו

מנהרת הזמן של ניו-דלהי: מהפכת הרכבת התחתית

התיירים שהגיעו לניו דלהי בעבר יכלו לבחור: אוטובוס שעליו נתלים מהצד או ריקשה מקרטעת ומעשנת. הרכבת התחתית שינתה את התמונה - שכונות מצוקה נולדו מחדש והגאווה המקומית בשמיים

אם ניסיתם לטייל בעבר בבירת הודו, ניו-דלהי, עד כה היו עומדות בפניכם אפשרויות לא נעימות במיוחד - נסיעה במונית בין הפקקים, שכירת ריקשה מעשנת בה נושמים את זיהום האוויר או הצטרפות לרבבות ההודים באוטובוסים הדחוסים  עד כדי כך, שנוסעים רבים תלויים על דלתותיהם. ואז באה הרכבת התחתית, המטרו, והכל השתנה.

רבים בניו-דלהי התביישו בהיעדר מערכת תחבורה ציבורית בטוחה ונקייה בעירם, בייחוד לנוכח הפריחה הכלכלית של הודו בשנים האחרונות. עכשיו שהפרויקט כמעט הושלם, התושבים אומרים שעירם סוף סוף נמצאת על המסלול להפוך לעיר מודרנית.

החלק הראשון במטרו החדש של ניו-דלהי נפתח כבר ב-2002, ועד ספטמבר, עם השלמת הקווים האחרים, יובילו הרכבות מדי יום שני מיליוני נוסעים לאורך 190 ק"מ של המסילות - בדיוק בזמן לתחילת משחקי חבר העמים הבריטי שאותם מארחת השנה הודו. "עם הגעת המטרו, אנשים רבים בדלהי אומרים עכשיו שאנחנו כמו ערים גדולות אחרות בעולם. יש לנו מטרו מתקדם והיי-טקי", אומר רשמי סדאנה, אנתרופולוג תרבותי שמלמד במכון הטכנולוגי של דלהי. 

אבל מערכת המסילות מסייעת גם לאנשים להתעלות על פני החלוקות המסורתיות בארץ שבה מערכת מעמדות (קאסטות) כל כך מושרשרת. "אין עוד מקום בעיר שבו מוצאים ערבוב כל כל גדול של מעמדות" מוסיף סדאנה, "אנשים יוצאים מהקהילות שלהם ומגיעים למקומות שמעולם לא ביקרו בהם. הם מסתכלים במפת המטרו והיא משנה את הדרך שבה הם רואים את עירם".

בניגוד לעיר שבה מקובל לירוק ברחובות ולהשליך אשפה בכל מקום, תחנות המטרו נקיות - מה שמלמד על כך שהן משנות את התנהגות הציבור, לפחות במהלך הנסיעה. "זה כמו עולם אחר לגמרי בתוך המטרו", אומר אנג'ול דאייל, דובר החברה המפעילה את המטרו. "ישנם מקומות שבהם הניגוד עצום. אתה יוצא מהמטרו, מסביבה של עולם ראשון, לרחוב כאוטי, צפוף, רועש ומטונף... זה כמו לצאת ממכונת זמן".

בנסיעה באמצע השבוע אפשר היה להבחין בנשים עוטות סארי מסורתי, ולצדן מנהלים צעירים שמתעסקים במכשירי הבלקברי המשוכללים שלהם. גברים שלועסים בטל

(פלפל הודי) ומדברים בטלפון, ולצדם קבוצת תושבים שנוסעים בפעם הראשונה במטרו ומנסים לפענח את מפת הקווים. לפני המדרגות הנעות ניצבת נוסעת מבוגרת על סף דמעות שחוששת לעלות עליהן ומעכבת את התנועה.

כשהרכבת מגיעה לשכונות עניות יותר, בני נוער מעלים הצגות קצרות המסבירות לתושבים האנאלפביתים כיצד עולים על מדרגות נעות, מדוע חשוב לשמור על הניקיון ומדוע אין להשליך אבנים על הרכבות. "המטרו יביא לך כבוד, הוא גאוות העיר שלך", שרה קבוצה אחת ברחוב עמוס, כשברקע נשמעות צפירות הקטנועים וגעיות הפרות והעזים.

"המטרו יפיפה! הוא נקי וממוזג, ואף אחד לא דוחף אותך", אומר בהתפעלות סורנדרה ג'ה, כהן דת הינדי בן 65, שעומד מחוץ לתחנה ביום אביב חם. "והדלתות נפתחות באופן אוטומטי, כמו שערי גן עדן!", הוא מוסיף. "זה בטוח לנשים, אפילו בשעות הלילה", מוסיפה בהומיקה פתק, סטודנטית בת 18, "אני כבר לא הולכת למקומות שלא מחוברים למטרו".

מומחים מדווחים ששכונות מצוקה רבות ממש נולדו מחדש בעקבות הגעת המטרו. רחובות הורחבו, ומזללות, קיוסקים וחנויות של טלפונים סלולריים צצו כמו פטריות אחרי הגשם. מחוץ לחתנה באחד האזורים המוזנחים, הוחלפו צריפים ושוק הירקות הסמוך בקניון חדש, מרכז משרדים ובבית קפה.

"המקום הזה השתנה ללא היכר, הבלגאן נעלם וכך גם העניים", אומר סוניל קומאר שעובד בבית ספר סמוך. אבל לא כולם רואים בכך התפתחות חיובית. "רואים בעלייה במחיר הקרקע כהישג, אבל רק בעלי הקרקעות מרוויחים מכך, לא החברה בכללותה, אומר פעיל חברתי מקומי. "רק בעלי האמצעים יכולים להרשות לעצמם לגור באזורים שאליהם מגיע המטרו.

ברחבי העיר יש שישה מיליוני כלי רכב ובכל יום נוספים לכבישים עוד 1,000. המבחן הגדול יהיה בקיץ, כשהקווים יגיעו לאזורים הדרומיים והמבוססים יותר של העיר, שבהם קיימת תלות רבה בכלי רכב - וגם צפיפות רבה בכבישים. "אני לא מתכוונת לוותר על הרכב שלי", אומרת גיטה אנאנד, מעצבת תכשיטים מדרום העיר. "המטרו לא יגיע לכל מקום, ובמקומות מסוימים אני לא יכולה להיראות נוסעת בריקשה".

נא להמתין לטעינת התגובות

מעדכן תגובות...