ראשי » מקומי » מרכז » תל אביב-יפו

במלאת שנתיים לבחירות לעיריית ת"א: מה הובטח, מי קיים ומי לא?

מסלולי האופניים של חולדאי, תכנית התחבורה של עיר לכולנו, הקיפאון של הירוקים, הרעיונות של בנימין בביוף וההרשעה של וולוך. אלה נבחרייך, תל אביב, וזה מה שהם עשו מאז ה-11 בנובמבר 2008

א. תחבורה: קידום הרכבת הקלה, המשך קידום שבילים לאופניים ופרויקט השכרת אופניים, שיפור מערך האוטובוסים, המשך העדפת תושבי העיר בחניה (מתן חניה חינם ליד הבית לתושבי העיר).

ב. דיור: שימור במסגרת תכנית "העיר הלבנה", מימוש הבנייה בשוק הסיטונאי, הקריה והתחנה המרכזית. קידום דיור לכל סוגי התושבים, יישום תכנית לדיור בר השגה.

ג. איכות הסביבה: שיפור איכות האוויר, הרחבת השטחים הירוקים, פיתוח אמצעי מיחזור, טיהור הירקון, רצף טיילות לאורך החוף מהרצליה לבת ים ולאורך הירקון, שיפור הביוב, הטמנת קווי חשמל והפרדת הביוב מהתיעול.

ד. חינוך: שיפור איכות בתי הספר, בניית חדשים ופתיחת גני ילדים. חיזוק בתי הספר העיוניים, בדגש על דרום העיר ויפו.

ה. תרבות: השלמת חידוש מוסדות תרבות כמו תאטראות הקאמרי, גשר והבימה. אגף חדש במוזיאון תל אביב לאמנות. בית העירייה הישן יהפוך ל"בית העיר".

א. אחד מהדברים שבהם מתפארים חולדאי ואנשיו הוא פרויקט שבילי האופניים. "תל אביב עשתה מהפכה בעניין האופניים, זה עולם אחר לעומת מה שהיה. מספר נוסעי האופניים גדל פי שבעה מאז 2004 ועד היום, אנשים רואים את האופניים ככלי תחבורה לגיטימי", אומר עוזרו של ראש העיר, מאור בנימיני.

כיום ישנם כמעט 120 קילומטר של שבילי אופניים בעיר (ובכך השלימה העירייה את היעד של 100 ק"מ שבילי אופניים עד שנת ה-100) ולפי נתוני העירייה - מעל 11,800 תושבים משתמשים באופניים ככלי תחבורה לגיטימי.

בעוד כארבעה חודשים ייחנך פרויקט השכרת האופניים, שיהפוך את תל אביב לעיר הראשונה בישראל עם מערך ציבורי, שיוקם בפריסה כלל-עירונית, הכולל 1,500 זוגות אופניים ב-150 תחנות עגינה.

עם זאת, רוכבים רבים, בעיקר במרכז העיר ובדרומה, אינם שותפים לחגיגות העירייה. ביקורתם היא על כך שהשבילים בתל אביב לא מתחברים זה לזה, ולמעשה לא נוצרה רשת שבילים רציפה. כמו כן הם מלינים על תכנון לא נכון של חלק מהשבילים, כמו שבילים שעוברים על המדרכה (אבן גבירול), חוסר באכיפת ההפרדה (שדרות רוטשילד, שדרות בני ציון, שדרות ח"ן ועוד) ומחסור בשבילים המחברים בין מזרח למערב. "העירייה הייתה כל כך עסוקה בלספור קילומטרז' ולהגיע ל-100 קילומטר שלא עניין אותה איפה היא משקיעה בשבילים וכיצד", אומרים המבקרים.

יותם אביזוהר מעמותת "ישראל בשביל אופניים" מציין כי בשנתיים האחרונות חל שיפור במערך שבילי האופניים בעיר, אך החזון רחוק מהשלמה: "אכן נוצרו פתרונות חדשים לנושא האופניים כמו במשה דיין, בגאולה, בריינס, שאנחנו מאוד תומכים בהם. מדובר בפתרונות שהם במפלס הכביש ולא על חשבון הולכי הרגל.

"עם זאת, אנחנו פונים ומציעים לעירייה שורת הצעות במטרה שיחוברו מזרח ומערב ברשת השבילים ובמטרה שיסדירו את החיבורים בין השבילים הקיימים. אנחנו מקווים שהשינויים יבוצעו בשנתיים הקרובות".

"אנחנו לומדים מהביקורת כל הזמן. למשל ברחובות משה דיין ויצחק שדה עושים שבילי אופניים מופרדים מהמדרכה", מודה בנימיני בטעויות העירייה, "אבל צריך להבין שאי אפשר לעשות את זה בכל מקום, אנחנו לא באמסטרדם. יש תשתית קיימת וצריך לדעת לעבוד אתה".

אשר לחיבור בין מזרח ומערב, מספר בנימיני על תכנית חומש עתידית שתחבר את העיר לכל אורכה ורוחבה בשבילי אופניים. "כיום עובדים על רחוב פנקס, ארלוזורוב ובלוך, וזו רק ההתחלה", לדבריו.

ב. במסגרת פרויקט "העיר הלבנה" ממשיכה העירייה לעסוק בשימור מאות מבנים ברחבי העיר, וניתן לראות תנופה בנושא בשנתיים האחרונות. בהקשר זה ראוי לציין את מתחם ביאליק, אחד הפרויקטים החשובים לשימור, הכולל חמישה מוזאונים ומרכזי תרבות ששוקמו וחודשו בקדנציה הנוכחית ובקדנציה הקודמת של חולדאי.

אחד המבנים הוא בית העירייה הישן שנפתח לציבור כמוזאון. גם בניין התאומים ההיסטורי ברחוב מזא"ה 7-9 שוקם ונפתח לציבור כגלריה וחנות ספרים בחלקו האחד וכמרכז לצעירים, שעתיד להיפתח בחלקו השני.

צעדים משמעותיים נרשמו בתחום זה בשנתיים האחרונות בנוגע למימוש בנייה באתרים כמו השוק הסיטונאי, התחנה המרכזית ומתחם הקריה. מיזם דרום הקריה (שרונה) אמור להפוך את המתחם לאחד ממוקדי העסקים המרכזיים של העיר. רוב הבנייה תהיה מיועדת למסחר ומשרדים. המיזם נמצא כיום בבנייה, שטחו עומד על 190 דונם, ועלותו כ-400 מיליון דולר.

מהמתחם יפונו המתקנים הממשלתיים והצבאיים, ייהרסו הצריפים וישומרו 37 מבני הטמפלרים העתיקים - ששימורם כבר החל. כל המבנים במתחם דרום הקריה יהיו מגדלים, ובמקום יוקמו פארק, מוזאונים, גלריות, מסעדות ובתי קפה.
 

אשר לשוק הסיטונאי, כמעט בכל פינה אפשר למצוא שלט חוצות המבשר על בואם של הדחפורים והמנופים של חברת "גינדי", שתהפוך את מתחם השוק הסיטונאי לפרויקט יוקרתי. חולדאי ספג קיתונות של ביקורת על הפרויקט ועל כך שהשוק הסיטונאי אמנם יקום לתחייה - אבל לעשירים בלבד.

התחנה המרכזית הישנה פונתה והועברה לעירייה על ידי חברת אגד בקדנציה הנוכחית. בימים אלה הורסים את המבנים הישנים במתחם ואז יתקיים מכרז במטרה להקים במקום פרויקט מגורים. על מנת לשקם את האזור ולהציב עוגן תרבותי, הקצתה העירייה שטח במקום למכללת מנשר לאמנות.
במקום גם צפויות להיפתח במהלך שנת 2011 שתי כיתות גן ברחוב ראש פינה.

דיור בר השגה בתל אביב? נשמע כמו פיקציה. המסנגרים יטענו כי העירייה הקימה ועדת היגוי לקידום דיור בר השגה (סמוך לבחירות, ותרומתה והמלצותיה לא ברורות כיום), ומקדמת שילוב פרויקטים ברי השגה בקרקעות עירוניות, כגון שוק העלייה וגני שפירא.

לדברי בנימיני, העירייה גם מנסה להטמיע את הנושא בתב"עות המאושרות בוועדה המקומית, כמו בגוש הגדול בצפון מערב העיר ובמגדלי ארלוזורוב. בנוסף לכך, ובעידודם של חברי מועצה מטעם מרצ ורוב העיר, אושר בחודש שעבר פרויקט שוק בצלאל, ובו הוכנסה התניה כי שני שלישים מן הדירות יהיו בגודל שלא יעלה על 70 מ"ר.

ג. אחד הדברים הבולטים בתחום איכות הסביבה במצעה של תל אביב 1, שנחשב להצלחה, הוא יצירת רצף טיילות מהרצליה עד בת ים. בקדנציה הנוכחית הושלמו טיילת תל ברוך ופרויקט מדרון יפו ונחנך גשר רידינג - צעדים חשובים בדרך ליצירת רצף הטיילות.

כיום הליכה או רכיבה רציפה לאורך קו החוף מתאפשרת מחוף הצוק עד יפו, לא כולל שני מכשולים קטנים בדרך: בריכת גורדון, שאחרי מאבק התושבים נשארה במקומה, והדולפינריום, שבימים אלה חוזר למתווה הראשוני. בעל הקרקע ייתן את השטח לעירייה ויקבל את השטח ממול בתמורה, והעירייה תשטח את המקום ותפתח אותו כהמשך רציף לטיילת.

עוד בסביבה - שיקום נחל הירקון נמצא באחריות מספר רשויות, כיוון שהנחל מתחיל בראש העין ומגיע עד תל אביב. ועדיין, מדובר בנושא שחולדאי מעורב בו מתוקף היותו יו"ר רשות נחל הירקון. לדברי בנימיני, איכות המים בירקון כיום גבוהה בהרבה מאשר לפני מספר שנים: "היום המים שזורמים בירקון הם באיכות שמאפשרת השקיית צמחים. בשנתיים האחרונות חיות כמו דגים וצבים חזרו לחלק של הירקון שנחשב פעם מלוכלך מאוד, וכיום הוא נקי יותר".

ד. בתחום החינוך, עיריית תל אביב קיבלה את פרס החינוך הארצי בשנה שעברה. בשנתיים האחרונות נפתחו 50 גני ילדים ברחבי העיר ונפתח בית ספר על-יסודי ערבי מודרני במיוחד ביפו (אג'יאל). אושרה גם בנייתו של תיכון גדול בצפון מערב העיר, שעל פי הצפי ייפתח בעוד כשנתיים.

שני אשכולי גנים חדשים נחנכו בקדנציה הנוכחית, האחד בפינת הרחובות רמז-ארלוזורוב והשני בדיזנגוף. מוסדות חינוך רבים שופצו ושודרגו כחלק מתכנית שיפוץ מוסדות חינוך. עיקר העשייה בחינוך מיוחס לחברי המועצה מטעם מרצ - מיטל להבי בתחום גני הילדים ואחמד משהראוי בתחום החינוך ביפו.

ה. בתחום התרבות, שיפוץ הבימה הוא סאגה מתמשכת, שספק אם תגיע אל סיומה בקרוב (ע"ע "מה לא נעשה"). עשייה שניתן לזקוף לזכות העירייה בתחום התרבות, וכזו שגם נמצאת לקראת השלמה, היא האגף החדש לאמנות ישראלית במוזאון תל אביב שנבנה כעת במרץ. "האגף נמצא בשלבי סיום וייפתח השנה", מבטיח בנימיני. נפתח אגף נוסף במוזאון גוטמן וכאמור, בית ביאליק שופץ ונפתח לציבור.

א. הרכבת הקלה - חולדאי חוזר ואומר שפרויקט הרכבת הקלה קשור למשרד התחבורה וכי אין לו שליטה בהוצאתו אל הפועל, אף שהנושא מוזכר במצע שלו, ואף שהפרויקט הוא אחד היסודות בדרך לפתרון בעיית התחבורה של תל אביב. לפני מספר חודשים הפרויקט הולאם ועבר מהזכיינית למדינה.
 

הממשלה הייתה אמורה לאשר בסוף החודש שעבר את התכנית בתקציב של 10.7 מיליארד שקל, אך היועץ המשפטי לממשלה, יהודה וינשטיין, הורה שלא לאשר את הלאמת הפרויקט עד בירור טענותיה של הזכיינית MTS, שרישיונה בוטל. כך שכעת אין למעשה התפתחויות חדשות בפרויקט.

"חולדאי טוען שבעיית התחבורה העיקרית היא לא בתוך העיר אלא בכניסות לעיר. הוא אינו אחראי על כביש שמגיע מירושלים או מנתניה, ואלה הבעיות האמיתיות", אומר בנימיני, וממשיך בהתייחסות תמוהה למדי: "הפקקים בעיר לא כל כך נוראים, אבל אנחנו מנסים להפחית אותם על ידי שבילי אופניים, שיפוץ המדרכות במטרה לעודד הליכה ברגל. קווי האוטובוס לא באמת יפתרו את בעיית התחבורה".

אשר לתכנית "מהיר בעיר", שהוצעה על ידי סיעת עיר לכולנו, מתייחס בנימיני, כמו ראש העיר, די בביטול.

ב . דיור בר השגה - תל אביב, זה ידוע, הפכה לעיר לעשירים ולתושבי חוץ, ולצעירים כמעט בלתי אפשרי לרכוש פה דירה שתתאים לצורכיהם. ישנן תכניות שעדיין לא קרמו עור וגידים, כמו עידוד אוכלוסייה צעירה וסטודנטים על ידי תמיכה ישירה באמצעות מלגות, השתתפות בשכר דירה ועוד, אבל בסיכומו של יום - גם אנשים מהמעמד הבינוני-גבוה לא יכולים לקנות דירה ראויה בעיר בימים אלה.

מעניין שמיזמי נדל"ן מקודמים פה במהירות שיא, ודווקא ההגעה למטרה של דיור בר השגה מתנהלת לאטו. רשימה חלקית של פרויקטים יוקרתיים שכבר נבנו או נמצאים בשלבי בנייה - מגדלי YOO, מגדלי אקירוב, מגדל נחושתן בנווה צדק, מגדל אסותא, מגדל G באבן גבירול, וכמובן המגדלים הצפויים לקום בשוק הסיטונאי.

גם דירות רגילות בעיר נמצאות במגמת עלייה: דירת שלושה חדרים לא משופצת במרכז העיר מגיעה למחירים של כשני מיליון שקל, פי שניים ממחירה לפני כחמש שנים. פרויקטים ברי השגה שהעירייה מקדמת נמצאים בעיקר באזור התחנה המרכזית ושכונת שפירא, מקומות שכרגע משופעים באוכלוסיות חלשות כמו פליטים ועובדים זרים.

"כשאנחנו מגיעים לוועדה המחוזית לאשר פרויקטים ברי השגה, הוועדה אומרת שאין לה כלים לאשר אותם. היוזמות העירוניות נתקלות בבירוקרטיה של משרדי ממשלה", אומר בנימיני ומנסה להרגיע: "אנחנו פועלים מול משרד הפנים והוועדה המחוזית במטרה שיאפשרו לנו לשלוט בחלק מההחלטות בכוחות עצמנו דרך שינוי חקיקה". נרגעתם? אנחנו לא.

ג. חינוך - בדרום העיר נרשמה בשנים האחרונות סגירה של בתי ספר וגני ילדים בלי לפתוח חדשים. קיימות תכניות להקמת בתי ספר וגנים בכל העיר, בין היתר בדרום וביפו, אך בינתיים מדובר רק בתכניות: הכשרת בית ספר לחינוך מיוחד ביפו, שמנסה לקדם אחמד משהראוי; כוונה להקים בית ספר נוסף בשכונת צמרות בצפון העיר; אשכול גנים במתחם אנטיגונוס ועוד.

ד. הערה: הסקירה התמקדה בפועלו של רון חולדאי, אולם היא לא התמקדה בחברי סיעתו. שולה אגמי האנונימית, למשל, שמוקמה במקום השלישי ברשימה היא חברת מועצה נפקדת-נוכחת למדי, שאינה פעילה דומיננטית בוועדות וממעטת לפקוד את בניין העירייה.

עיר לכולנו נוסדה לפני הבחירות האחרונות כתנועה חברתית שביקשה לייצר אלטרנטיבה לסדר העירוני הקיים ולמדיניותו הקפיטליסטית ונעדרת השקיפות של ראש העיר חולדאי. המועמד מטעמה לראשות העיר היה חבר הכנסת דב חנין, מי שעדיין מכהן כיו"ר הסיעה המורחבת של התנועה.

ההבטחות העיקריות של הסיעה שהתבססה על מצע חברתי-סביבתי היו:
א. רפורמה יסודית בתחום התחבורה הציבורית.
ב. דיור בר השגה.
ג. שקיפות מידע ושיתוף תושבים.
ד. איכות סביבה ופיתוח סביבתי.
ה. קידום החינוך והשוויון בין הצפון לדרום על ידי פיתוח דרום העיר.

במלאות שנה לבחירות פורסמה ב-nrg מקומי וב"זמן תל אביב" כתבה מקיפה על חוסר יכולתה של עיר לכולנו לממש את הבטחותיה השאפתניות לקהל הבוחרים, בעיקר בשל בחירתה לשבת באופוזיציה ובשל חוסר ניסיונם של נציגיה.
 

עם זאת, בשנה שחלפה מאז התחושה היא שחברי המועצה התרגלו יותר לתפקידם, ואת המהומות המתריסות בישיבות מועצה החליפו צעדים אופרטיביים שגרמו לא מעט מבוכה לחולדאי, כפי שיפורט להלן. גם השנה, אגב, לא הגיע היו"ר דב חנין לישיבות מועצה, אף שהבטיח זאת בקמפיין הבחירות.

א. פורסמה תכניתה של עיר לכולנו "מהיר בעיר", תכנית להסעת המונים המבוססת על שני קווי אוטובוס מהירים המגיעים כמעט לכל נקודה מרכזית בעיר, יוצאים מדי שלוש דקות, נהנים מנתיבים בלעדיים, בעלי כרטוס חכם ולוחות מידע דיגיטליים. חלק מצומצם מהשינויים עליהם מדובר בתכנית יושם באוגוסט האחרון על ידי משרד התחבורה.

"'מהיר בעיר' זו קונספציה שאומרת שלא נמשיך להמתין לרכבת קלה, אלא נייצר מערכת שמתפקדת בדיוק כמו רכבת כזו", מסביר חנין. ועדיין, התכנית רחוקה ממימוש (ראו "מה לא נעשה). 

ב . בנושא השקיפות גורפת התנועה את מרב ההצלחה. אנשי עיר לכולנו, נועם הופשטטר ואלון פדן, מאסו בספר התקציב העירוני המסורבל ופיתחו תוכנה בשם "תקציבולטור", המאפשרת עיון קל בו (וכן עריכת חיתוכים, השוואה לפי נושאים וכדומה) לנוחותם של התושבים.

אבל זה לא הלך קל: רק באמצעות פנייה לערכאות, הצליחו אנשי התנועה להביא את העירייה העקשנית להעביר להם את התקציב בצורת קובץ פתוח. כמו כן, הבטחתה של העירייה, לפיה משנת 2011 התקציב העירוני יועמד לרשות הציבור והאופוזיציה, קיבלה תוקף של פסק דין. במקביל, מתפעלת עיר לכולנו אתר אינטרנט דינמי ומתעדכן, שבו מועלים דיווחים מהנעשה בישיבות מועצה וממאבקי התנועה במוקדים בעיר.

ג. בהצעה משותפת של אהרון מדואל וארנון גלעדי מהליכוד, הסכימה המועצה להקפיא את הגשת התביעות לפינוי במתחם כפר שלם עד שהדבר יידון בכנסת. כרגע אין פינויים בכפר שלם, בניגוד למצב שהיה לפני הבחירות.

ד. בתחום איכות הסביבה והפיתוח הסביבתי עיר לכולנו נחלה הצלחה, בשיתוף עם מרצ, במאבק להקמת פארק בקריית ספר במקום חניון. לאחרונה נאבקה התנועה נגד מסחור המרחב הציבורי דרך ארגון מירוץ "לילה פתוח", שהיווה חלופה למירוץ "נייקי" הממותג והממוסחר, שיזמה העירייה.

רוחיק גלעד-וולנר הייתה אחת המתנגדות הבולטות להשכרת היכל התרבות לחברת גינדי, מהלך שבסופו הודתה העירייה כי הפעילה שיקול דעת מוטעה. לצד זה, מנהל יו"ר ועדת הביקורת יואב גולדרינג קמפיין נגד הצורך בתשלום להפגנות שנערכות בכיכר רבין. הנושא הובא לפתחו של בית המשפט העליון.

ה. באופן כללי יש לציין את פעילותם הענפה והעקבית של חברי המועצה מטעם התנועה ואת נוכחותם בישיבות מועצת העיר ובדיוני הוועדות השונות (העומדת בניגוד גמור, לדוגמה, לזו של חנה תמיר מהירוקים או שולה אגמי מתל אביב 1).

א. לגבי "מהיר בעיר" מתפתח בזירה העירונית דיון אקדמי כמעט. חולדאי ואנשיו טוענים כי יש פער גדול בין התכנית המושקעת לבין אפשרות מימושה. "הסיפור של 'מהיר בעיר' הוא פלופ אחד גדול", אומר מאור בנימיני, עוזר ראש העיר.
 

"הסמכויות בכל נושא התחבורה כמעט לא עומדות לעירייה. לכן ההצעה של עיר לכולנו, שלקחו תכנית שהייתה קיימת במתכונת כזו או אחרת, שיפרו אותה ונתנו לה שם יפה - לא באמת יכולה להציל את התחבורה בעיר כי אף אחד לא רואה מזה תוצאה, וכנראה גם לא יראה".

בתשובה לשאלה מדוע חולדאי לא מנסה לקדם את התכנית מול משרד התחבורה מתוקף היותו ראש העיר, משיב בנימיני: "חולדאי אמר לעיר לכולנו שהוא יתמוך וישתף פעולה. הוא הציע להם להיכנס לקואליציה ולקבל את התיק הזה וכך לפעול מבפנים, אבל הם מעדיפים לעשות רעש. רעש לא מביא לתוצאות, ובשורה התחתונה משרד התחבורה לא מממש את התכנית".

מנגד, מסביר חנין כי הטענה שהעירייה לא מוסמכת להוציא לפועל את התכנית "מהיר בעיר" עומדת בסתירה לתיקון 84 לפקודת התעבורה, שנכנס לתוקפו בשנת 2008. התיקון נועד לאפשר לרשות מקומית להכין תכנית רב-שנתית לניהול ולהסדרה של התחבורה בתחומה, במטרה לצמצם את זיהום האוויר הנובע מתחבורה.

על מנת שרשות תוכל ליישם בכוחות עצמה תכניות תעבורתיות, היא רשאית להגביל או לאסור את התנועה בתחומה, להציב תמרורים ללא אישור משרד התחבורה, לחוקק חוקי עזר עירוניים לשם אכיפת הסדרי תנועה הנחוצים להפעלת התכנית.

"לצערי הרב, אף שחולדאי אכן הביע תמיכה הצהרתית ברעיון, הוא לא עושה אף צעד בפועל. אני קורא לחולדאי ליצור מהפכה בתחום התחבורה הציבורית ולהירשם בדפי ההיסטוריה", אומר דב חנין. בתגובה לטענות אנשי חולדאי כי בעיית התחבורה היא ראשית כול בעיה ארצית ולא מקומית, אומר חנין: "הבעיה בצירי ההגעה לתל אביב גם קשורה בכך שאין מערך תחבורה ציבורית ראוי בתוך העיר. הרכבות טובות ויעילות, אבל אנשים עדיין מגיעים ברכב כי פעמים רבות אין להם איך להגיע ישירות מתחנת הרכבת לתוככי העיר".

ב . כיום ראש העיר מזלזל באופן מופגן בהצעות רבות (וטובות) של עיר לכולנו, גם בגלל אופיו המתנשא וחסר הסבלנות וגם בגלל האנטגוניזם שיצרה התנועה בשל מחאותיה הבלתי פוסקות. יש שיטענו כי השפעתה של עיר לכולנו הייתה גדולה יותר אם הייתה נכנסת לקואליציה.

חבר המועצה נח עפרון אינו מכחיש כי הישיבה באופוזיציה מקשה על העשייה. "מהרגע בו שקע אבק הבחירות, חולדאי, מנכ?ל העירייה מנחם לייבה וכל השדרה הניהולית של עיריית תל אביב-יפו עבדו לילות כימים על מנת להצר את צעדינו כחברי סיעת אופוזיציה. הנסיבות הללו הביאו לכך שניסיוננו לשיפור איכות החיים, את הדמוקרטיה ואת איכות הסביבה בעיר הפכו לתהליך ארוך ומסורבל", אומר עפרון.

תנועת רוב העיר קמה על בסיס ההנחה כי רוב תושבי תל אביב הם צעירים בני 20 עד 35, והאינטרסים של אלה אינם מיוצגים במועצת העיר. במסגרת זו הבטיחה הסיעה לדאוג ל:
א. דיור לצעירים.
ב. תחבורה ציבורית לצעירים.
ג. חינוך. ד. תנועות נוער.
ה. חיי לילה.
ו. עסקים קטנים.
ז. הקהילה הגאה.
ח. תיירות.

א. דיור: לסיעה היה חלק בהעברת החלטות בוועדה לתכנון ובנייה, לפיהן בשוק העלייה ובשוק בצלאל ייבנו דירות לצעירים. כמו כן הציעה הסיעה להקצות 20 אחוז מהדירות בשכונות צפון-מערב העיר כדירות קטנות - הצעה אשר אושרה ועתידה להניב כ-4,000 דירות קטנות (5 מ"ר) של שני חדרים.
 

ב. תחבורה: הופעל שירות אוטובוסים חדש לצעירים בלילות ובסופי שבוע מנמל תל אביב לפלורנטין ובחזרה דרך מוקדי הבילוי של העיר (קו 405).

ג . חינוך: בעזרתו של יו"ר הסיעה וסגן ראש העיר אסף זמיר הוקמו השנה שתי סיירות הורים כחלק מתכנית עבודה לצמצום שתיית אלכוהול בקרב מתבגרים - האחת בצפון העיר והשנייה בכפר שלם. ביוזמת ויצמן, אושרה הצעה לסדר בדבר שילוב תכני ארגון חוש"ן, הפועל למען בני נוער הומואים ולסביות, לחינוך לשוויון וסובלנות במערך הפדגוגי בבתי הספר.

ד. נוער: הסיעה מייחסת לעצמה את הגדלת תקציב תנועות הנוער בעיר בעשרות אחוזים. כמו כן מקדמת הסיעה הקמת שבט צופים חדש בתל ברוך צפון, הקמת מבנה חדש לשבט צהלה, והיא פעלה להקמת מרכזי למידה וחוגי העשרה בדרום העיר ויפו במטרה להביא לעלייה במספר בני הנוער שלוקחים חלק בפעילות הצופים ובמסגרות חינוכיות.

מלבד אלה, קודמו על ידי הסיעה הפרויקטים הבאים: אושרה הקמתו של מרכז צעירים ברחוב מזא"ה 9; הוקמו שלושה מרכזי נוער שכונתיים (מנ"ש) צמוד למרכזים קהילתיים בשכונות דרום העיר: בלב יפו, בנווה עופר ובבית דני; עד סוף השנה צפויים להיפתח מרכזים נוספים ברמת ישראל וביפו ג; הוקם תאטרון "הצעקה" - תאטרון קהילתי יהודי-ערבי לבני נוער; נמנעה סגירת מרפאת המתבגרים, המספקת שירות חינם לבני נוער בגילי 18-12; הושק פרויקט "ציפורי לילה" - פעילויות מרוכזות לנוער בלילות הקיץ בפארק דרום במטרה לספק אלטרנטיבה לבני נוער משוטטים; הושק פרויקט "שגרירים צעירים" ופורטל "הסנטר" לבני הנוער; ויוסד פורום תנועות הנוער וארגוני הנוער של תל אביב יפו.

ה. מסיבות וחיי לילה: מפת המדיניות לפעילות לילה הורחבה באזורים שונים בעיר לשעות 2:00-1:00 בלילה , ובהם: מתחם התעסוקה והמשרדים בקהילת סלוניקי, מתחם בית הדר, מתחם התיירות/שוק הפשפשים ביפו, מרמורק/שדרות רוטשילד, מגדל לוינשטיין/בית מנחם בגין-הרכבת, וחלקים מרחוב לילינבלום.

כן הוקמו ועדות מיוחדות לנציגי בעלי הברים יחד עם פקידי העירייה לצורך ביצוע רפורמות בתחום חיי הלילה, רישוי עסקים ואיכות סביבה. ביוזמת הסיעה הוחזרו מסיבות הרחוב ברוטשילד ופסטיבל "ויגסטוק".

ו. עסקים קטנים: הסיעה ארגנה בחודש אוגוסט האחרון כנס רישוי עסקים ואיכות סביבה בשיתוף עיריית תל אביב ואיגוד המועדונים והברים. בכנס השתתפו כ-200 בעלי עסקים ונציגי עירייה בתחום רישוי עסקים ואיכות סביבה במטרה להגיע לשיתוף פעולה בין העירייה ובעלי עסקים.

כמו כן, בשל שיפוץ רחוב אבן גבירול דרשה העירייה מבעלי העסקים להציב שלטים בחזית העסק בגודל אחיד ובמסגרת אפורה. בהתערבות רוב העיר נחסכה מהם אגרת השילוט השנתית.

ז. קהילה גאה: ארגון חתונת המאה - חתונה ציבורית ופומבית של חמישה זוגות חד-מיניים במעמד ראש העיר ועצרת הזדהות בכיכר רבין לזכר הנרצחים ב"בר נוער".

ח . תיירות: מעורבות בקמפיין נרחב באירופה לעידוד תיירות גאה לישראל.

ט. פרויקט נוסף: אושר פרויקט עירוני שיזמה רוב העיר לרישות שדרות, גינות וחופים באינטרנט אלחוטי.

מספיק מבט ברשימה שלעיל כדי להבין שפעילותה של רוב העיר מגוונת וענפה בהחלט, אך מתאפיינת בעיקר בארגון פסטיבלים, כנסים, ועדות, הקמת חוגים ומרכזי נוער, חשובים ככל שיהיו. כלומר לא מדובר בפעילות שהזיזה הרים וגבעות, נגעה לסוגיות הליבה הבוערות ביותר לצעירים בעיר ושחוללה רפורמות במדיניות העירייה בתחומים כמו דיור, תחבורה וחיי לילה (ושהמצביעים יוקדי העיניים ודאי קיוו כי תעשה).
 

כך לדוגמה בשנתיים שחלפו מאז כניסתה של רוב העיר לעירייה קשה לומר ששונה לבלי הכר מצבם של בעלי ברים ומועדונים בעיר, והם עדיין נתקלים בבעיות הידועות והישנות: הדחיקה למתחמי המועדונים ביד חרוצים ובנמל; הבירוקרטיה הארוכה בהסדרת רישיונות עסק והיתרים שונים; פשיטות המשטרה (כמו הפשיטה הגדולה בסילבסטר) על ברים בשל צפיפות יתר ומטרדי רעש.

ראש הסיעה זמיר ודאי כואב את המצב, אך מתוקף היותו סגן ראש עיר וחבר בקואליציה, גם הוא מתנסח בנושא בצורה פשרנית ומאוזנת שמקבלת את האינטרסים המתנגשים (נוחות השכנים, דרישות המשטרה). כמו כן, רפורמה המתוכננת לנושא רישוי עסקים בעיר טרם יצאה אל הפועל.

בשנתיים האחרונות מדי פעם נפלו חברי הסיעה למלכודת חוסר הניסיון, בעיקר בהתנהלות מול התקשורת וברצון שלא להימצא בניגוד עניינים לכאורה (לדוגמה, ב-nrg מקומי וב"זמן תל אביב" נחשף כי חברת הפרסום בבעלות ויצמן "נשכרה" לשדרג אתר אינטרנט לארגון נוער גאה שבראשו גם עומד ויצמן).

ספק רב אם רוב העיר תשרוד במתכונתה הנוכחית גם בקדנציה הבאה, אז יהיו חברי המועצה מטעמה מבוגרים יותר.

א. חינוך: העדפה מתקנת לתקציב החינוך בשכונות חלשות, ביפו ובמגזר הערבי; הרחבת מערך ההזנה ויום לימודים ארוך בשכונות מוחלשות; בניית כיתות גן נוספות כדי לספק את צורכי החינוך מגיל שלוש; הקמת בתי ספר בשכונות המשתלה, ב"גוש הגדול", בלב העיר ובדרום; הגדלת מספר הגנים והרחבת פעילות המועדוניות.

ב. תחבורה: הקמת "רכבת אוטובוסים" מידית על תוואי הרכבת הקלה, הוספת נתיבי תחבורה ציבורית ורה-ארגון של קווי האוטובוסים; תוספת תחבורה ציבורית בשבתות וחגים מהמרכז לשכונות יפו וצפון העיר.

ג. דיור: שמירת קו החוף והשכונות ההיסטוריות של העיר כנגד בנייה לגובה; קידום פרויקטים של התחדשות עירונית שמתחשבים בתושבים ובמרקם הקיים; קידום תכניות לדיור בר השגה לצעירים ולסטודנטים בקרקעות ציבוריות וכתנאי להשבחת מיזמי נדל"ן.

ד. שטחים ירוקים: קידום גנים ציבוריים מפותחים בקרבת אזורי מגורים; העדפה מתקנת בהקצאת שטחים פתוחים בשכונות חסרות, כגון פלורנטין ולב העיר; שמירה על עתודות הקרקע הציבוריות כנגד הפרטה למטרות רווח כלכלי בלבד.

ה. שוויון חברתי: יצירת מנגנוני הידברות וגישור בין הממסד לתושבים; הסדרת בחירות לוועדי שכונות ותקצוב פעילות החברה האזרחית בעיר; דרישה לשקיפות וניהול עירוני תקין; פעילות למען אוכלוסיית הערבים ביפו, הקהילה הגאה, מהגרי העבודה והפליטים.

ו. סביבה: מיפוי זיהומי קרקע ומניעת בנייה על קרקעות מזוהמות כתנאי לבנייה; הטמעת הפרדה במקור של פסולת והגדלת היקף המיחזור העירוני; מעקב אחרי מוקדי זיהום אוויר; מניעת הקמת אנטנות סלולריות במוסדות חינוך וציבור; דאגה להעברת התקציב המובטח לגאולת הירקון.

א. להבי נושאת את דגל החינוך, והיא זוקפת לזכותה ולזכות הסיעה תכניות רבות ומקיפות בבתי ספר וגני ילדים בעיר. משהראוי לצדה פועל בין היתר בתחום החינוך הערבי ביפו.
 

בין ההישגים: גידול בהיקף הגנים העירוניים בשנתיים האחרונות; הקמת בית ספר לחינוך מיוחד ביפו; שיפוץ מסיבי בבית הספר חסן ערפה ביפו ביוזמתו של משהראוי - הקמת אולם ספורט בעלות 500 אלף שקל ושיפוץ הכיתות; להבי קידמה הסבה של 15 דונם לטובת הגדלת מערך המוסדות הציבוריים לילדים עד גיל שלוש (מעונות יום של ארגונים כמו ויצו, נעמ"ת, בית דניאל, אמונה וכדומה): במסגרת זו נפתחה השנה כיתת מעון חדשה של נעמ"ת בנווה שרת, עתידות להיפתח שלוש כיתות מעון חדשות לקראת ינואר במתחם דיזנגוף 221, ובתכנון הקמת קומפלקס לוויצו במתחם הברושים באוניברסיטת תל אביב.

כמו כן, הסיעה מקדמת מהלכים לקשירת קבלנים למטלות ציבוריות הקשורות לחינוך ילדים. אם קבלן מקבל היתר לבנות מגורים במקום שהיה פעם משרדים (כמו במונטיפיורי 13), הוא מחויב לשלם עבור פעילות ציבורית כלשהי. במונטיפיורי שילם הקבלן 680 אלף שקל לטובת הקמת גני ילדים. בקופת החולים ברחוב זמנהוף השטח הציבורי הומר למגורים והקבלן שילם שני מיליון שקל להשתתפות בהקמת גני ילדים.

דרך נוספת בה מתקבלים ההיטלים מקבלנים היא על ידי בנייה בפועל של כיתות גן בתמורה לאישור הקמת הפרויקט. חיוב שכזה למשל יאפשר פתיחתם של שני גנים בפרויקט "מרכולת" בפלורנטין, ארבעה גנים בפרויקט בשוק בצלאל, ארבעה גנים בשוק הסיטונאי כאשר יתממש וארבעה גנים בפרויקט בשדרות ההשכלה.

ב. בתחום הסביבה מרצ לקחה על עצמה, בשיתוף עם עיר לכולנו, את קידום פארק קריית ספר. להבי מנהלת תהליך שיתוף ציבור, ותכנית מוסכמת עם התושבים תעמוד לדבריה עד תחילת דצמבר. "השלב הראשון בפרויקט בהיקף של שישה דונמים וחצי יתוקצב כבר בתקציב הקרוב, והעבודות יתחילו באפריל השנה", מבטיחה להבי.

ג. דיור - אישור ותקצוב פרויקט "בית אלבר" לדיור בר השגה עבור מטפלות שהתחייבו להפעיל משפחתונים; להבי וזנדברג, כחברות בוועדה לתכנון ובנייה, דאגו לשינוי התכנית בפרויקט שוק העלייה - בנייה נמוכה במקום מגדלים (משותף גם לירוקים ולעיר לכולנו).

הסיעה הצליחה לשנות תכניות בנייה כמו מלון הקישלה ושוק בצלאל. בקישלה הורידו קומה מתכנון הבנייה, ושוק בצלאל הפך מבנייה מגדלית לבנייה מרקמית. דיור בר השגה ביפו - ביוזמת משהראוי, יו"ר הוועדה לדיור בר השגה ביפו, תועבר הכשרה לחברי הוועדה לדיור והשגה, שתיתן כלים משפטיים בנושא העדפה מתקנת בדיור לאוכלוסייה ערבית.

ד. על פיתוח יפו ושוויון חברתי אחראי בעיקר משהראוי, שפועל למספור מחדש של הבתים ברחובות יפו ומנהל מאבק מתוקשר להנצחת שמות של אישים ערבים ברחובות יפו; הוספת תקציב לשלושת מועדוני הצופים הערביים ביפו מ-585 אלף ל-785 אלף ; החזרת יריד התעסוקה ליפו וקיומו במתנ"ס היהודי-ערבי בחודש יולי שעבר; קיום משמרת מחאה מול בית הספר לאמנויות בתל אביב נגד אי קבלתם של תלמידים ערבים לבתי הספר הייחודיים בתל אביב; השגת תקציב לסיוע לתושבי שכונת פרדס דכה ביפו - בין היתר הדבר הביא לפיתוח תשתיות והארת הרחוב, לסלילת כביש חדש בשכונה שחיבר לראשונה בין רחוב יפת לשדרות ירושלים; והוספת כיתוב בערבית לשילוט ביפו.

פרויקט "בית אלבר" תקוע בשל העובדה שההצעה לשיפוצו עומדת על שלושה מיליון וחצי שקל, אך הוא תוקצב במיליון שקל בלבד. "התקציב הוגדל לשני מיליון, זה צריך לעבור את אישור ועדת כספים. אני מקווה שנצליח למצוא ביצוע בסכום זה", מייחלת להבי.

מוסדות חינוך אשר בתכנון וטרם בוצעו: ניסיון להקים בית ספר נוסף בגבול יפו, פלורנטין ונווה צדק - הסבה של בית ספר דרויאנוב (הוקם צוות עבודה בשילוב תושבים ונציגי עירייה אך טרם נעשו צעדים משמעותיים לקידומו); מדיניות שימושים חורגים שתאפשר פתיחת גנים פרטיים ברחבי העיר בהיתר ותשים סוף למצב בו כל גן פרטי שנפתח חרד לגורלו, היא אחד הדברים שמנסה להבי לקדם בקדנציה הנוכחית, עדיין ללא הצלחה. "הדבר מצריך שינוי חקיקה, ואני פועלת במקביל בכנסת", אומרת להבי.
פרויקטים כמו מגדלי אלחנן בנווה צדק עדיין מצויים במאבק.

נושאי סביבה כמעט אינם מטופלים על ידי הסיעה. "יש חלוקה מסוימת בין התיקים ובפועל צריך לבחור איפה אתה נותן את הטון", מסבירה להבי. "אני לא מדלגת על דברים ירוקים שאני פוגשת בפעילות השוטפת שלי. אבל אני לא הולכת לבדוק במיוחד. יש אנשים שאמונים על התחום הירוק והם מפלגת הירוקים".

גם אי ההתקדמות בתחום התחבורה נזקפת לחובתה של מרצ, לאור העובדה שהסיעה הציגה את הנושא במצע שלה. "יש לי ביקורת על הדרך בה התחילו לעשות את הרה-ארגון בתחבורה. צריך להעמיק תהליכי שיתוף ציבור. למשל את קינג ג'ורג' סגרו ונתנו תו מיוחד לתושבים, אבל התושבים לא ידעו על כך", אומרת להבי.

לזכותה של סיעת מרצ יש לזקוף את העבודה המשותפת ואת היעדרם של סכסוכים פנימיים בולטים, לפחות לא כלפי חוץ. זאת בניגוד לנעשה בקדנציה הקודמת, אז התחוללה מלחמת עולם בין יעל דיין ללהבי.

א. להמשיך ולדאוג לקידום ענייני הדת בתחום החינוך והתרבות בעיר.
ב. שיפוץ ובנייה של בתי כנסת ומוסדות דת נוספים.
ג. מאבק באוכלוסייה הגאה.

קודמו הקצאות לבניית שני בתי כנסת, עם זאת, לא ברורה מידת השפעתם של נציגי הסיעה. בביוף הצליח להביא לאישורו של תקציב העומד על 250 אלף שקל לטובת פרויקט משותף למשרד הקליטה והעירייה, שמטרתו לסייע לנערות יהודיות המתחברות עם בני מיעוטים, להגביר את הפעילות בתרבות התורנית ולדאוג לאכיפת חוק החמץ בפסח.

בביוף הוא אחת הדמויות הדומיננטיות במאבק נגד השוהים הבלתי חוקיים בדרום העיר - היה שותף ליוזמות שלא להשכיר דירות לזרים בשכונות הדרומיות.

יוזמה ליישוב משפחות חרדיות בדרום העיר במטרה לייהד את האזור ולצמצם נוכחות של פליטים לא עברה את אישור המועצה, (וטוב שכך).

כמי שחרת על דגלו מאבק באוכלוסייה הגאה, בביוף ניסה למנוע העברת ההצעה לשילוב של תכני הקהילה הגאה (מצד ארגון "חושן"). בתכנית הלימודים בבתי ספר בתל אביב, אך נכשל. ההצעה עברה את אישור המועצה, ותוקצבה ב-100 אלף שקל בשלב ההתחלתי.

בין ראש הסיעה, הרב שלמה זעפרני, לבין נציג העדה הבוכרית בנימין בביוף יש למעשה נתק. השניים כמעט אינם משתפים פעולה, והמאבק על הכוח והשליטה בציבור תומכיהם אף הידרדר לפסים אלימים, כאשר בשנתיים האחרונות סבל חבר המועצה בביוף מהתנכלויות שונות, שכללו בין היתר השחתת רכבו ואיומים טלפוניים.

א. לפעול למען פתרונות דיור לצעירים בעיר.
ב. קידום ופיתוח דרום העיר: שיקום התחנה המרכזית הישנה, פיתוח החינוך בדרום העיר, תכנית אב ליד אליהו, פינוי בינוי בכפר שלם, קידום הנוער בשכונות.
ג. קידום החינוך השוויוני והרווחה בעיר.
ד. פעילות למען אוכלוסיית העולים החדשים והאוכלוסיות הקשות.
ה. טיפול בילדי המהגרים ופעילות נגד העובדים הזרים והמסתננים הבלתי חוקיים.
ו. פעילות למען צעירים בעיר.
ז. עידוד עסקים קטנים והקלה בהליכי רישוי.
ח. פיתוח ריאות ירוקות ופארקים.
ט. הסדרת פתרונות חניה, אכיפה וקנסות.

א. שוויון ורווחה - אושרה הקמת המינהלת החברתית בשכונת התקווה והסביבה בראשותו של חבר המועצה שלמה מסלאוי ובשיתוף אגף שח"ר במשרד החינוך ועמותת "ג'וינט אשלים". המינהלת תשמש גוף שיפעל לפיתוח תכנית מערכתית יציבה וארוכת טווח, המתמחה בקידום אוכלוסיות חלשות, ילדים, בני נוער ותושבי השכונות.
 

ב. עלייה ואוכלוסיות חלשות - ביוזמתו של מסלאוי, המשמש יו"ר ועדת עלייה וקליטה בעירייה, בוצעו כ-15 פרויקטים משותפים עם משרד הקליטה שכללו פעילות לספורטאים עולים, תגבור לימודי לבני נוער אתיופים, פעילות למדענים עולים, מועדוני חברה ותרבות, פעילות עם נוער בסיכון וסיוע לנערות במצוקה; הוקם מוקד קליטה לקהילה האתיופית בסיוע פרטני; נערכות פעילויות ענפות עם ילדים ובני נוער הכוללות תגבור לימודי, סדנאות קיץ ופעילות ספורט; יצא לפועל פרויקט "פלא", שמטרתו חיזוק מיומנות למידה, פעילות ספורט אתגרי לנוער בסיכון, קונצרטים ומופעים.

הסיעה קידמה את נושא פיזור אוכלוסיית מהגרי העבודה בין בתי הספר השונים במטרה לפתור את העומס הקיים היום על מערכת החינוך בדרום העיר. בתכנית העבודה לשנת 2011 של מינהל החינוך אושרה תכנית הסעתם ופיזורם בהדרגה של הילדים במוסדות נוספים בעיר. ביוזמת הסיעה נערכו גם סיורים של שרים וחברי כנסת בדרום העיר בשיתוף המשטרה וגורמי אכיפת החוק, במטרה להביא את העניין למודעות ציבורית רחבה.

בתכנית העבודה לשנת 2011 נכללה יוזמתו של יו"ר הסיעה ארנון גלעדי להקים מרכז צעירים, שבו יהיה ניתן לקבל סיוע והכוונה מקצועית במגוון רחב של נושאים. המרכז יחל את פעילותו במהלך השנה הקרובה.

ג. ועדת הספורט העירונית אישרה את הצעתו של יו"ר סיעת הליכוד להקים אצטדיון המכיל 8,000 מקומות ישיבה וקריית ספורט במתחם פארק שרון. המלצות הוועדה יובאו בחודשים הקרובים לדיון בישיבת הנהלת העיר.

ד. פיתוח פארק דרום - שדרוג ספורטק דרום בהשקעה של עשרות מיליוני שקלים (החל מהקדנציה הקודמת). בתוך כך מתבצע פיתוח מתחמים לנטיעת עצים ומניעת פלישות לשטחים ציבוריים. הוקם מגרש מכוניות מתנגשות, מתחם כושר, ומתוכנן מתחם מקורה ומוצלל נוסף, גן כלבים, גן משחקים גדול, שודרג האגם, שודרג סקי המים בכבלים ומתוכננת פתיחת שתי מסעדות.

ראשית, על אף נוכחות היסטורית של הליכוד במועצת העיר, עדיין יש לתמוה על הקשר בין מפלגה שחרתה על דגלה קודם כול מטרות לאומיות לבין עניינים מקומיים המטרידים את תל אביב.

כמו כן, גלעדי מציין נושאים שכבר קודמו בקדנציה הקודמת כהישגים של הקדנציה הנוכחית, כמו העלאת הצעות לחקיקה ממשלתית בנוגע לחניה, הנמצאות בהליכים שונים בכנסת.

בליכוד אף זוקפים לעצמם פעילויות רבות המהוות החלטות עירוניות של כלל חברי המועצה, ושאינן ייחודיות לסיעה או לפעולותיה. כך למשל עניין שיקום התחנה המרכזית הישנה ודיור בר השגה.

גלעדי, אשר עומד בראש ועדת דיור והשגה שהוקמה על מנת לעודד את הבנייה להשכרה, להקים פרויקטים לזוגות צעירים ולקדם הליכי תכנון להגדלת היצע הדירות הקיים - מדבר הרבה, ובצורה דמגוגית למדי. כך אמר בעבר גלעדי בקשר לפרויקט הבנייה בשוק הסיטונאי: "לא נתיר הקמה של פרויקט סגור ומפלה בלב תל אביב. תנאי מכרז השוק הסיטונאי בתל אביב חייבים לכלול איסור אפליה ולכלול חיוב בבניית דיור בר השגה.

"לא ניתן להקים שכונה לעשירים בלבד בלב תל אביב. לא ייתכן שעל קרקע ציבורית תיבנה שכונה מורמת מעם, סגורה ומגודרת, שיזמיה ישימו עצמם לשפוט מי ראוי ורשאי לגור במרכז תל אביב". פרויקט השוק הסיטונאי, כידוע, יוצא לדרך בימים אלה, והוא יוקרתי ומנקר עיניים.

גם הטיפול במהגרי העבודה לא ממש מתבצע, מלבד הצהרות גדולות (ויש יאמרו, גזעניות) כנגד "כיבוש דרום העיר" על ידי העובדים הזרים. ככל הידוע, טיפול מעשי וממוקד למשל בתלונות תושבי שכונת שפירא על מפגעי רעש או עשיית צרכים בשכונה, אינו מתבצע על ידי נציגי הליכוד.

גלעדי, המכהן כיו"ר איגודן לתשתיות איכות הסביבה, מצהיר כי הארגון פעל רבות בקידום הוצאת בוצת השפד"ן מהים וכן לקידום פתרונות אנרגיה ברי קיימא, כגון שימוש בביו-גז ובאנרגיה סולרית, וכי במהלך כהונתו בוצעה השלמתו של ה"קו המזרחי" לצורך שיפור מערכות הביוב בגוש דן ובתל אביב. עם זאת, פתרון סופי לסוגיית הבוצה טרם נמצא.

א. עידוד תחבורה ציבורית.
ב. מלחמה במזהמי הים, האוויר והקרקע.
ג. עצירת המגדלים ועידוד דיור לצעירים.
ד. סבסוד גני ילדים עד גיל שלוש, הוספת כיתות והקטנת מספר תלמידים בכיתה.
ה. בניית מתקנים חדשים ותמיכה בספורט עממי.
ו. פיתוח גינות כלבים, סירוס ועיקור, חינוך לאהבת בעלי חיים.
ז. שמירה על פארק קריית ספר כפארק לרווחת התושבים.

א. ניקיון הסביבה - הסיעה יזמה שינוי בנוהל ניקוי החופים בקיץ. על פי הנוהל החדש, הניקוי נערך בלילה בסיום יום הרחצה ובבוקר שלמחרת, וכך נמנעת היסחפות זבל שנערם במשך היום לתוך הים עם הגאות. בנוסף, מספר הפחים בחופים הוכפל בעידודה של הסיעה, והוצבו פחים המיועדים למיחזור בקבוקים.
 

ב. דיור - יו"ר הסיעה פאר ויסנר הגיש ערר לוועדה המקומית לתכנון ובנייה בנוגע לתכנית של גינדי בשוק הסיטונאי. הערר מתייחס בעיקר לצורת הבנייה שלא מאפשרת נגישות מספקת לכלל תושבי העיר למתחם, ולתכנית העיצובית של המתחם שאינה משתלבת עם המרקם האורבני של העיר.

כמו כן, תכנית למניעת בנייה בשטח הציבורי ברחוב בן יוסף (רמת אביב ג') בוטלה בוועדה המקומית בשל פעילות הסיעה; אושרה הצעת הסיעה למגורי לופטים בשני אזורים בעיר כחלק מקידום דיור בר השגה; הסיעה יזמה פיילוט של הצבת פאנלים סולריים על גגות שני בתי ספר בעיר, והיא מובילה פרויקט חיסכון באנרגיה בכל מוסדות העירייה, על מנת לעמוד ביעד העירייה להפחית 20 אחוז מגזי החממה בעיר עד שנת 2020.

כמו כן מקדמים הירוקים פרויקטים נוספים: כניסה חינם של ילדים ונוער למוזאונים, קמפיין עירוני לשתיית מי ברז והצבת תאורה לגולשים בחוף הילטון.

יותר מתמיד, נראית הקדנציה הזו של סיעת הירוקים בעירייה כמופע של איש אחד בלבד - מייסד המפלגה וסגן ראש העיר פאר ויסנר. כבר לפני הבחירות המוניציפליות הסיעה והמפלגה סבלו מסכסוכים פנימיים קשים, והתמודדו עם מתנגדיו של ויסנר שהקימו תנועה בשם "התנועה הירוקה".
 

לאחר הבחירות הירוקים הפסידו מכוחם (ויסנר הגיע רביעי ואחרון במירוץ לראשות העיר), ירדו לשלושה מנדטים בלבד, וסבלו מעזיבות פרסונליות נוספות כמו דובר המפלגה עדו טנדובסקי, והמנכ"ל קובי פלקסר. לכך יש להוסיף את מפלת המפלגה בבחירות הארציות בשנת 2009, שבה הסיעה שוב לא הצליחה לעבור את אחוז החסימה.

שנית, שותפיו הנוכחים של ויסנר למועצת העיר, עו"ד דן להט (שהיה שותף לריצה משותפת עם ויסנר לראשות ולסגנות בקמפיין יקר ולא ירוק בעליל) ובמיוחד הרופאה, ד"ר חנה תמיר, לא בדיוק מצטיינים בפעילות ענפה במועצה.

מלבד זאת, ה"מופע" הנוכחי של ויסנר בעירייה הוא קולני הרבה פחות וריק מתוכן הרבה יותר. הארכיון התקשורתי של ירוקי תל אביב דל מאוד בקדנציה הנוכחית, וכן אתר האינטרנט של מפלגת הירוקים מחק את הלינק לפעילות הסניף התל-אביבי. כמו כן סיעות מרצ, עיר לכולנו ולתת לחיות מזוהות הרבה יותר עם מאבקים סביבתיים בעיר. על כל אלה נוסף כתב אישום שאולי יוגש נגד ויסנר באשמת מרמה והפרת אמונים בעקבות זיוף חוזה שכירות.

באופן קונקרטי: הירוקים לא טיפלו כמעט בכלל בנושא תחבורה וחניה בקדנציה הנוכחית - ויסנר מתפאר באישור פרויקט השכרת האופניים, אשר נחשב חלק מהקמפיין של תל אביב 1; חגיגת המגדלים נמשכת ברובה, בניצוחו של ויסנר המכהן כממלא המקום של דורון ספיר בוועדת התכנון והבנייה; ויסנר מדווח על הוספת גינות כלבים בעיר, אך נושא בעלי חיים בכלל וגינות כלבים בפרט מטופל בעיקר על ידי ראובן לדיאנסקי.

חברי הסיעה מציעים לתת שירות לוותיקי העיר וגמלאיה ולהוות כתובת עבורם באופן שוטף, במטרה להיטיב עם איכות החיים שלהם.

שלא במסגרת פעילות בעירייה, מציעים חברי המפלגה מכירת תווי קנייה לגמלאים בהנחה לרשתות סופרמרקטים שונות, סיוע משפטי מוזל וטיולי יום ברחבי הארץ. כן נערך מבצע איסוף תרומות לקשישים נזקקים לקראת חג הפסח בשנה שעברה.

לא ברור מה כן נעשה. השירותים שמציעה המפלגה לתושבי העיר הוותיקים לא קשורים כלל לישיבתם של חברי הסיעה במועצת העיר. במאבק להישרדותה של האוניברסיטה העממית למשל, בה לומדים בעיקר גמלאים וקשישים, לא לקחה הסיעה כלל חלק.

חלק מההאטה, בלשון המעטה, בפעילות הסיעה קשורה להרשעתו של היו"ר נתן וולוך לפני כחצי שנה בבית משפט השלום בביצוע שלוש עבירות של הפרת אמונים ומתן ידיעות כוזבות בעת שכיהן כממלא מקום ראש העיר וסגן ראש העיר. בין היתר, וולוך ניצל את מעמדו הבכיר בעירייה והוציא מכתבים כוזבים על גבי נייר רשמי של העירייה.

וולוך הורשע ונגזרו עליו חמישה חודשי מאסר על תנאי למשך שלוש שנים ו-200 שעות עבודות שירות למען הקהילה. לפני כחודש ערערה פרקליטות המדינה בפני בית המשפט המחוזי על אי הטלת קלון.

כיוון שלא הוטל עליו קלון, שב וולוך לתפקידו כממלא מקום וסגן ראש העירייה, וחבר המועצה לדיאנסקי הגיש עתירה במטרה לבטל את מינויו.

כן יצוין, כי החלטתו של חולדאי למנות גם בקדנציה הזו את משה טיומקין לתפקיד ראש רשות תנועה, תחבורה וחניה בעירייה היא בעייתית, שכן טיומקין הגמלאי אינו "מחובר" לתרבות הנסיעה באופניים ואינו חש מקרוב את מצוקותיהם של רוכבים.

נא להמתין לטעינת התגובות

מעדכן תגובות...