חיבוק דב (חנין): ככה לא נראית בועה שהתנפצה
"עיר לכולנו" לא נקייה מטעויות, אבל להאשים אותה במה שקורה לתל אביב זו דמגוגיה
כותרת השער המוצלחת כשלעצמה - "לא דב ולא יער" - גרמה לי למהר אל הכתבה על "עיר לכולנו" בחשש מהול בתקווה. חשש - כי חשבתי, ואני עדיין חושב, שעיר לכולנו היא דבר טוב מאוד שקרה לתל אביב; ותקווה, כי הרי אני עיתונאי, ועיתונאים בדרך כלל יודעים ליהנות מסיפור טוב - כלומר רע - גם אם במרכזו עומד מישהו שהם נתנו בו את אמונם בקלפי.
בעודי מדפדף אל הכתבה ניסיתי לשער מה אגלה בפנים על דב חנין ואנשי עיר לכולנו. אחרי הכול, כל מה שהם טענו בקמפיין הבחירות התוסס שהתנהל פה בתחילת השנה התגשם במלואו: המחירים השערורייתיים של הדירות הפכו עוד יותר שערורייתיים, ולראשונה זה שנים תל אביב סיימה את השנה עם מאזן הגירה שלילי; תכנית התחבורה של חולדאי, ממש כמו התחבורה עצמה, תקועה במבוי סתום; חניונים נחפרים בכל פינה, חגיגות המאה היו מופת של הוצאת תקציבים ענקיים על ריגוש בר חלוף במקום להעניק לעיר מתנות שיישארו אתנו עד חגיגות המאתיים.
אז קראתי את הכתבה וקראתי, פעם אחת ואפילו שנייה ושלישית, ומה מתברר? שאשמתה הגדולה של עיר לכולנו היא שכל תחזיותיה התממשו או בציטוט מתוך הכתבה: "דווקא בשנת המאה לתל אביב העירייה מציגה את דמותה החולדאיסטית יותר מאי-פעם". מי אשם בכל אלה, מי אחראי לכך ששבילי האופניים הם בדיחה מסוכנת, שפרויקטים למגורי עשירים צצים כמו פטריות? חולדאי, אולי? מה פתאום: דב חנין. הגיוני, לא?
לא, שום דבר לא מושלם בעיר לכולנו: עוד לפני יום הבחירות היה ברור שמבחנה הגדול של התנועה יהיה ביכולתה לשמר פעילות ואנרגיות גם אחרי שהמפץ הגדול ישלח אותה לאופוזיציה העירונית המקפיאה לחמש שנים ארוכות. שום תנועה בעולם - קל וחומר כזו שמבוססת על מתנדבים ועל מה שנהוג לכנות "השטח" - לא יכולה לפעול במשך שנים על היפר כמו בחודשיים של קמפיין מטורף, שהרי השטח צריך גם להתפרנס ולעשות תארים ולגדל ילדים, ובאופן כללי לחיות את חייו.
עיר לכולנו, מלבד הכול, היא ניסוי מרתק בבניית גוף פוליטי מסוג אחר, וכמו כל
אופוזיציה עירונית בישראל - קל וחומר סיעה שיושבת בדד מחוץ לגדר - יכולה להשפיע רק בשוליים, וגם זה בדוחק. הבחירות לעירייה הן אישיות, וראש עירייה שלרשותו קואליציה עם רוב של אסד יכול לעשות כמעט ככל העולה על רוחו. האם עיר לכולנו הייתה צריכה להיכנס לקואליציה של חולדאי? בוודאי, אם חולדאי היה מוכן לאמץ לפחות חלק מתפיסת עולמה בנוגע לניהול העיר. אבל הוא לא מוכן. זכותו, אגב.
במצב כזה, אני ממש מעדיף שהנבחרים שלי ינדנדו מהאופוזיציה וישמרו על היושרה הפוליטית שלהם ועל הכבוד של מצביעיהם, ולא ישבו בקואליציה, יקבלו משכורת סגן ראש עירייה שמנמנה על חשבוני וימכרו לי את הלוקש כאילו הם "משפיעים מבפנים".
נכון , כדי להפיק את מקסימום האפקטיביות מהישיבה באופוזיציה צריך להכיר את נבכי ההתנהלות העירונית. פוליטיקה עירונית היא עולם ומלואו, ואת העולם הזה גם אנשים מוכשרים ומלאי רצון לא לומדים ביום אחד. אבל הטענה שמרשימת עיר לכולנו לא צמח שום "כוכב" היא מעבר לגבול הגיחוך.
"האם תדעו לומר מה שמות חמשת החברים האלה?" שואל הדמגוג הירוד רון לוינטל, שמנסה שוב להטיל עלינו אימה עם השמאלנות של דב חנין, הקומוניסט הנורא שאיים להלאים את תל אביב, ואגב כך ממחזר את השקרים על ההמנון וכל הממבו ג'מבו הפשיסטי הזה. התשובה היא: כמה מהקוראים מכירים בשמותיהם את חברי המועצה מהסיעה של חולדאי, מצעירי תל אביב, מכל רשימה אחרת?
מועצת העירייה היא לא מקום לכוכבים, אלא לאנשים איכותיים כמו ד"ר נח עפרון, מרצה בבר אילן ואדם עם ידע והשקפת עולם מענגת שעלה לפני עשרים שנה מארצות הברית. איך לומר, יבוא קצת יותר מוצלח מיעקב טייטל, אפילו שכשהוא הולך ברחוב לא נח עליו אבק כוכבים. כן, כולנו מכירים את פאר ויסנר מהירוקים, אבל האם זה אומר עליו משהו טוב?
עיר לכולנו עשתה הרבה טעויות ביום שאחרי, כמה מהן כמעט מתבקשות, אבל מי שעוקב אחרי הפורומים של התנועה, השאילתות בישיבות המועצה והפעילות השוטפת יודע שיש אמנם הרבה מקום לשיפור, אבל גם יודע שככה לא נראית בועה שהתנפצה. הימור שלי: אחרי עוד חמש שנים עם חולדאי, לבועה הזאת יש סיכוי לא רע להשתלט על העיר, ואו אז, אם לא תקיים, תהיה לנו הצדקה מלאה לכתוש אותה בביקורת.
נא להמתין לטעינת התגובות
