ההישג העצום של ליברמן: גבון (כנראה) אתנו!

עד היום לא ידענו שהיא נוסדה או קיימת, ופתאום היא משלנו! אולי אם לא יצליח כל המיזם הזה של שתי מדינות, גבון גם תפתח לנו את שעריה?

גיא מרוז | 23/9/2011 6:19 הוסף תגובה הדפס כתבה כתוב לעורך שלח לחבר
תגיות: גיא מרוז,
המדור מוקדש השבוע לכל החגים שבאים עלינו כסערה מטורפת. מי ייתן שגם אחרי הצונאמי שלהם, של אבו מאזן ושל ליברמן, השמש עדיין תזרח בבוקר ובערב תשקע לה בצד השני, בלי שהכול ידמם מסביב. יהי זכר הימים שלפני ספטמבר ברוכים.
 
נשיא גבון הנבחר, עלי בונגו
נשיא גבון הנבחר, עלי בונגו צילום: אי-אף-פי

והנה חידה: אתם זוכרים את התקופה של המשבר עם טורקיה שבה ליברמן נעלם לאיזה שבוע? לא היה כיף? לא היה מקסים נורא? האם אפשר לסדר שזה יקרה שוב לאיזה תקופה קצרה של שבוע, שבועיים, עשור, יובל או משהו כזה? התשובה בסוף המאמר.
הדורס הצרפתי

סליחה שאני מקלקל את מצב הרוח עם הזוועות האלה, אבל תאונת הפגע-רצח-הפקיר-נמלט כמו שפן וברח הטריפה אותי לגמרי. בהתחלה הוא הסביר שכיהודי נורא קשה לו עם זה שפגע ביהודייה, אחר כך אמר שכצרפתי הוא היה חייב לברוח כי פחד מהחוק הישראלי, ואני רוצה לסכם

שלא מדובר לא בצרפתי ולא ביהודי, אלא בחלאה מהסוג הגרוע ביותר, חלאה עם המון כסף ואוטו ב-מ-וו קטלני, שפל וחסר מצפון (גם מכוער אם יורשה לי להוסיף לפי התמונות שהתפרסמו לאחרונה), ואני מאחל לו שיוסגר במהרה ויחמם את בתי הכלא למשך כל חייו העלובים.

מדינה פלסטינית

בזמן כתיבת שורות אלה אין לי מושג כמה מדהים היה נאומו של ביבי, איך בסוף יצביעו הניגרים ומה לחש אובמה לאבו מאזן דקות לפני ההצבעה. אני כן מבין שמדינת גבון כנראה אתנו וזה כל כך משמח!
גבון אתנו! עד היום לא כל כך התייחסנו לגבון והנה פתאום היא כנראה שלנו!

נכון, רובנו לא ידענו שגבון הומצאה, נוסדה, חיה ובועטת אבל עדיין, זה הישג עצום של משרד החוץ וליברמן בראשו. יש לי רק שאלה קטנה - אם לא יצליח כל המיזם הזה של שתי מדינות, האם הגבונים מקבלים ישראלים שנהיה להם קצת קשה במידל איסט והם גם קצת מפחדים בחושך?

ליברמן

ליברמן רוצה להעניש את הפלסטינים. צודק. רוצה לבטל את הסכמי אוסלו. צודק מאוד! רוצה לספח את השטחים. אין מוצדק מזה!

רוצה עוד דברים שכרגע הוא לא רוצה לדבר עליהם. ה"עוד דברים" מאוד מדאיג אותי, אני מודה. מה, יכול להיות שליברמן רוצה עוד ועדיין לא פורסם? כי עד כאן אני יכול לחיות עם זה. השאלה מה הוא רוצה עוד? אולי שכל פלסטיני שיישאר חי יצטרך לעמוד על רגל אחת ואם נשאר לו רק אחת, גם לא משנה?

יכול להיות שכל פלסטיני בן ארבע יצטרך לדקלם את שירת דבורה ושניים-שלושה שירים של דוד ד'אור? יכול להיות שכל פלסטיני שנולד יצטרך להצטער על הרגע שנולד? אולי אנחנו ניאלץ להצטער? מאוד מדאיג מה שטרם פורסם. אבל הוא איש נהדר, ליברמן.

שיחות עם כלב

בימים האחרונים שמתי לב שכלב מסתובב בחוסר שקט מוגזם אפילו לנוירוטיות המוכרת שלו. חשבתי לעצמי שלמען הימים הנוראים אני אעשה אתו שיחה מלב לכלב.

אני: אתה רוצה לספר לי מה מטריד אותך?
כלב: טוב, אם כבר שאלת, אני אהיה ישיר. אנחנו מתקרבים לראש השנה ולא יכולתי שלא לשים לב שלא קנית לי שי לחג.
אני: ממתי כלבים מקבלים שי לראש השנה? אתה בכלל חוגג את ראש השנה? אתה יהודי?
כלב: ברור! והיא שעמדה? תהיה לנו לראש ולא לזנב? גפילטע פיש אני לא בולע אם אין בררה? לא יהודי?

אני: יהודי זה יותר מאשר לאכול שאריות של דגים.
כלב: יהודי זה לא חיים, אני יודע, אבל תדע לך שאני מאוד מאמין במגזר שלכם. אבל אתה עושה ספין. מה עם המתנה שלי?
אני: טוב, על מה חשבת?
כלב: משהו צנוע, סוף שבוע בוורנה.
אני: אתה קצת מתבלבל, אני לא יצחק תשובה.

כלב: אתה מתבלבל. הכלבה שממול שמגדלת את מנהל תחנת הדלק של תשובה קיבלה סוף שבוע בלונדון. אני הלכתי על משהו צנוע. אבל אם אתה לא רוצה, לא צריך. אני בטוח ששרון גל ישמח לדעת שאורלי ואתה, שני לוחמי הצדק הגדולים, לא נותנים לכלב שלהם כלום לחג וגם מקיימים יחסי מין ביום כיפור למרות שלא היו בחיל קרבי בצבא.
אני: טוב, תקבל סוף שבוע בוורנה.
כלב: יש

אני: אם אפשר שלא תחזור, אני אבין.

איש השבוע

סאיב עריקאת. שנאתי את ערפאת, אבו מאזן הוא חסר כריזמה ובלתי מתפתח. יש משהו בעריקאת מחמם לב, אינטליגנטי וכן עד למאוד. אולי הם יסכימו לקחת את ליברמן ולתת לנו את עריקאת?

בשורה משמחת

השבוע התחילו לחפור את הרכבת הקלה בתל אביב.

בשורה פחות משמחת

הייתה ידיעה כזו גם בסוף העשור הקודם, בסוף שנות ה-90, ה-80 וה-70. הדבר היחיד ששרד מכל הידיעות הקודמות הוא רוני מילוא שממשיך לפרוח בכל אירוע של בעלי הון כחתן השמחה.

אנשים שעשו לי את השנה

אני עושה את זה מדי שנה, מנסה לספר לכם מי הנעים לי את השנה הזו ולהודות לו על כך. השנה הזו הייתה נראית הרבה פחות טוב בלי כתבת הצרכנות החרוצה של ערוץ 10 נגה ניר נאמן, שהביאה תחקירים ששינו מציאות בפריפריה הישראלית וכל הפרטים בהמשך.

אני לא חושב שיכולנו לקבל שנה כל כך מתוקה בלי דפני ליף, רגב קונטס, סתיו שפיר, איציק שמולי ויסלחו לי שאר מנהיגי המחאה ששכחתי את שמם. מהצד הפחות חשוב אבל משמח קיבלנו את העונה המשובחת של "רמזור" בזכות אדיר מילר ורן שריג, ומי שראה את אחינועם ניני עם הפילהרמונית הבין מה זו שנה טובה באמת. יש עוד המונים שייכנסו כנראה לרשימה של יום כיפור (ברשימת סליחה את אלה ששכחתי).

ויש מעבר לכל זה את אשתי, שכל שנה נוספת אתה היא אושר לא ברור. שנה טובה גם לכם.

התשובה: לא זאת השאלה. השאלה היא תמיד מה יעשה ליברמן כשיחזור מהכפור ובמי ינקום ראשון. שנה טובה ושבת שלום!

meroz.guy@gmail.com

בלוגים של גיא מרוז
כל המבזקים של nrgמעריב לסלולרי שלך

תגובות

טוען תגובות... נא להמתין לטעינת התגובות
מעדכן תגובות...

גיא מרוז

צילום: דעות

גיא מרוז, עיתונאי, זוכה פרס אומץ אבל מפחד מהחושך ומיהודים גדולים וצודקים. חושש גם מפלסטינים מוצקים שצודקים יותר מהיהודים הגדולים ומכור אנונימי לטוקבקיסטים מהימין הקיצוני. יהי זכרו ברוך

לכל הטורים של גיא מרוז

מדורים

  

פורומים

כותרות קודמות
כותרות נוספות
;
תפוז אנשים