אלבומי העשור של קול הקמפוס
רגע לפני שאנחנו נכנסים לעשור השני של שנות האלפיים, בחרו עבורכם שדרני קול הקמפוס 106 FM את האלבומים האהובים והחשובים שיצאו לאור בעשר השנים האחרונות. במהלך החודש הקרוב, נפרסם את הבחירות, והיום: שרין לוי עם MGMT, סופיאן סטיבנס ודייב מתיוס בנד
היות ומדובר באחד האלבומים הפסטורליים והנאיביים שזכיתי להכיר במהלך השנים האחרונות, אין מנוס מלשמור לו מקום מיוחד בעשירייה הפותחת. כבר משמיעה ראשונה נדמה שהאלבום הרביעי של החבורה הסקוטית טבע את המושג ביטר-סוויט סימפוני: מצד אחד תודו לאלוהים על הנעימות שיחדדו לכם את חוש השמיעה ומצד שני הגעגועים למקומות רחוקים, לילדות
אלבום צ'יימבר-פופ עם השפעות משנות ה-60, שמדגים יפה יפה מה קורה כשמוזיקה קלאסית פוגשת רוק'נרול בשנת אלפיים. על עטיפת האלבום מככבות התאומות ואלטיסדוטיר המזוהות עם ההרכב האיסלנדי מום, ושם האלבום לקוח מהמחזה דה דווילס מאת ג'ון וויטינג.
להאזנה לשיר I Fought in a War
להאזנה לשיר Waiting for the Moon to Rise

דייב מת'יוס בנד הם סופר-גרופ אמריקאי שלוקח את עצמו ברצינות: 18 שנות פעילות פוריות ולמעלה מ-20 אלבומים, לרבות אלבומי הופעות ג'אם-בנד. עם פרוץ המילניום השלישי, הגיח מתנשם וסמוק "Everyday".
אלבום האולפן הרביעי של הלהקה בא לכאן בצניחה חופשית, כדי לבשר למאזינים שזה הזמן לעשות יותר אהבה ואולי להפוך את העולם הזה שלנו למוזר קצת פחות. הטקסטים של הסינגר-סונגרייטר זוקקו לתמצית של תשוקה, שתפיל גם רווק תל-אביבי סורר להתנהלות רומנטית חסרת תקנה.
ההגשה יוצאת מגדרה, בטוחה בעצמה ובשלה. והקול, הקול שלו שמדמם עם כל הברה, עם כל הגבהת טון, עם כל אנחה, כל זעקה. תוסיפו לזה וואחד סופר-בנד ושביל החלב הוא הגבול.
להאזנה לשיר If I Had It All
להאזנה לשיר Space Between

אחת הסצנות הבולטות בסרט "גארדן סטייט" מתארת את המפגש הראשון בין נטלי פורטמן לזאק בראף (שגם ביים את הסרט), בתור לרופא. פורטמן, חמושה באוזניות ראש ובמוזיקה טובה, משתעשעת מניסיונותיו הכושלים של בראף להדוף כלב זר שבא להתחכך בו.
בתחילה, נותר בראף נבוך וקצת אדיש לבחורה היפה והנמרצת שפוצחת איתו בשיחה ככה סתם. אבל מתוך נימוס וקורטוב התעניינות הוא שואל אותה מה היא שומעת. היא עונה לו "דה שינז" בעיניים נוצצות, כשהיא מתקינה את האוזניות על ראשו ומוסיפה בקריצה: "הם יישנו את חייך".
דה שינז השפיעו גם על עוד מישהי, באלבום אינדי רוק, סאנשיין-פופ, שיגרום לכם להתרועע בחוץ עם חברים, לרכוב על האופניים לאורך הפארק, כששמש סתווית וטיפות קטנות של גשם ושמחה צובעות קשת גדולה בשמיים ומורחות חיוך ענק על השפתיים.
להאזנה לשיר Caring Is Creeping
להאזנה לשיר New Slang

בחור אחד מוכשר בשם ג'יימס טמבורלו ישב בבית וחיבר קטעים אינסטרומנטליים. הוא שלח אותם באמצעות רשות הדואר בארה"ב לחבר שלו, בן גיבארד, שעל הדרך הדביק עליהם גיטרות, מילים ושירה. שם נארז האלבום ומכאן גם שמם.
דה פוסטל סרוויס מדגימים אינדיטרוניקה במיטבה. בעזרת לואו-טייק סינט-פופ, הדואו מוושינגטון נותן שיעור מעלף באלקטרוניקה גליצ'ית אינטליגנטית ודחוסת רגש. מסתבר שזה לא כזה פשוט: הם הגיעו לפורמולה שמורכבת רק מצלילים, כזו שיכולה להביס מכאובי לב, להחלים מצבי רוח שפופים ולהחזיר אהבות קודמות. סתם נו, רק את הנשמה אל מחוזות החופש המובטחים לה. באחריות.
להאזנה לשיר Such Great Heights
להאזנה לשיר Nothing Better
להאזנה לשיר Brand New Colony

האקר האלקטרוניקה יונתן דגן הוא אחד המפיקים הישראליים הכי עסוקים בניו-יורק נכון להיום. תנו לו גם חבורה של פנטומימאים והוא יחלץ מהם קול ויהנדס לכם כאלה ביטים מעוצבים ורעננים שיופרחו לאוויר ויתפוצצו בפנים כמו בועות סבון.
אלבום הבכורה של ג'יי וויוז הוא קרקס של פעלולים: כן, הוא עד כדי כך אוורירי ובכל זאת סמיך במקומות הנכונים, הסאונד שלו עשיר ובסטייל וההפקה בוהקת וחלקה. השילובים המדודים של מגוון סגנונות בתוך סגנונות פוערים אוזניים, והקול של נועה למברסקי מפלח לבבות, אפילו ברגעים אלו ממש ב"בלו נואוט". אמריקה אמריקה, אבל מייד אין איזראל.
למייספייס של J.Viewz

אלבום הקונספט השלישי של סופיאן סטיבנס, "אילינויז", יצא במסגרת הפרויקט החלוצי הנקרא "חמישים המדינות", בו הוא יוצא לדרכים, נודד ממדינה למדינה בארה"ב ומתעד את מסעותיו - לא רק על המפה אלא גם כיצירות מוזיקליות יפהפיות.
סופיאן שותל ב-22 הקטעים שבאלבום פוליטיקה, אמונה, דת ומשפחה וקושר אותם באנושיות. לצורך זה הוא נעזר בכלי נשיפה, באנג'ו, רימבות, פסנתר ומקהלות גוספל כנסייתיות. סופיאן נוסך באורח פלא סגסוגת של אינדי פופ-רוק אמריקנה, פרוג פולק, קלאסי, ג'אז, נעימות דרכים ולחני עמים. והתוצאה: אלבום שופע קסם וחיות שאפילו אושיה כמו דילן למשל, היתה גאה להתהדר בו.
להאזנה לשיר Come On! Feel The Illinoise

פנינה מוזיקלית של עשר חתיכות מאסטרפיס, שחוברות למה שאנחנו קוראים לו אלבום מאסט. על השטיח האלקטרוני תשמעו אסיד ג'אז על גבי דאון טמפו, על גבי דאון ביט. תזהו שם רגש שמגיע לעומקים של מצולות הים, וצלילים שילוו באלגנטיות ערב אינטימי לאור נרות עם פוטנציאל להתפתחות סוערת.
בנוסף לחברי ההרכב של האורקסטרה, משתתפים באלבום הזה עוד יוצרים משובחים כמו הסינגר-סונגרייטר הקנדי פטריק ווטסון, זמרת הסול האמריקאית פונטלה באס והזמר הבריטי לו רהודס.
אלבום מינימליסטי עם קווים מאוד נקיים, שחופן את המאזין דווקא בשעות הקטנות, כשהעיניים מבקשות להיעצם והאוזניים רק להתכרבל. ולא משנה מה, הוא תמיד שם, מפתה אותך להירדם איתו, בשקט בלילה במיטה.
להאזנה לשיר Familiar Ground
להאזנה לשיר That Home

"אינטרנט בטלוויזיה" - אופס, "טלוויזיה ברדיו" הרימו בשנה שעברה אלבום שלישי, שנחת בפסגות סיכומי השנה בכל מגזין תרבות ששווה משהו ותחנת רדיו שמכבדת את עצמה. החבר'ה מברוקלין משתחלים אצלי בקלות לרגעים היפים של העשור, בעיקר כי הם מהווים דוגמה מעולה למגמה האחרונה: ערבוב ז'אנרים וכמה שיותר, ואז יצירה של תהלוכה מלודית המולידה תתי ז'אנרים חדשים, שגם הם נשזרים אלה באלה.
אני מדברת על אלבום חדשני, מתלהם, מחוספס ועדיין עדין, מלוכלך אבל סקסי בטירוף, תוקפני ואינטנסיבי אבל מתוחכם וסוחף, היפנוטי, מורכב ורב שכבתי, שחור על גבי לבן וכל מה שביניהם.
מנהיג הלהקה דייב סיטק הפיק אלבום בומבסטי, שנתפר מפוסט-רוק ונאו-פאנק, נויז, אלקטרו, דיסקו והשפעות של: דיוויד בואי, פיטר גבריאל, דה פאול, ג'וי דוויז'ן והפיקסיז. מישהו אמר אלבום השנה של שנה שעברה? ועוד איך!
להאזנה לשיר Dancing Choose
להאזנה לשיר Lover's Day
להאזנה לרמיקס של Stork And Owl

כל מה שהילדים של היום אוהבים זה להיות ילדים. הם אשכרה עובדים בזה. קחו לדוגמא את צמד המנג'מנטים מברוקלין: אנדרו ויינגרדן ובן גולדוואסר. תפתו אותם עם קצת סקס, סמים, בקטנה, לא משהו רציני, ורוק'נרול מצופה באלקטרו-פופ, ואם אפשר אז גם פצפוצי פסיכדליה טבולים באייטיז - שיהיה.
תצמידו להם מבוגר אחראי בדמות מפיק כמו דייב פרידמן, שכבר עשה איזה גיג או שניים עם הפליימינג ליפס ומרקורי רייב ותקבלו אלבום שגם אנשים שתקועים על התחנה ברדיו, ההיא עם הפלייליסט, לא יניחו לו במנוחה. כלומר כולם, חוץ מההורים שלכם אולי.
בניגוד להיעדר הניסיון של השניים ולהופעה חסרת הביטחון שהם נתנו בארץ בקיץ האחרון, "אורקולר ספקטקיולר" לא משחק משחקים ועושה בצפר לכל מי שמתקשה לעכל סאונד חדש. דה יות' איז דפנטלי סטארטינג טו צ'יינג'.
להאזנה לשיר The Youth
להאזנה לשיר The Handshake
להאזנה לשיר Kids

זה לא לגמרי קשור לסיכום שנה לועזי, אבל לא יכולתי להתאפק. סיגריות וקפה, כחול וירוק, ילדים וכלבים אבודים - אלה דברים שהולכים יחד. גם הדיסק של עמיר לב וערב ראש השנה הולכים טוב יחד ומתיישבים אצלי במערכת. אולי זה הסתיו, או הקול המחוספס והמחמם של לב, הדיסטורשן, או המילים שצדות רגעים ומתוזמרות ברגישות אינסופית - כדי שכל העולם ישמע.
יכול להיות שזה בכלל הבחור שפתח לי את הלב והכניס לשם את לב. אבל אחרי הכל, זה אלבום שמחבק אותך חזק ומזכיר שלהיות עם עצמך זה אף פעם לא לבד. ששמיכה חמה, כורסא נוחה, הסוודר השחור והמאפרה מעץ שאני אוהבת, אלה דברים שהולכים איתי יחד, עם לב ועם הגיטרה ועם אריה ורותי, ואיכשהו מנצחים את מבחן הזמן - לפחות בעשר השנים האחרונות.
למייספייס של עמיר לב
שרין לוי היא כתבת באתר קול הקמפוס








נא להמתין לטעינת התגובות








