אלבומי העשור של nrg וקול הקמפוס
רגע לפני שאנחנו נכנסים לעשור השני של שנות האלפיים, בחרו עבורכם שדרני קול הקמפוס 106 FM את האלבומים האהובים והחשובים שיצאו לאור בעשר השנים האחרונות. במהלך החודש הקרוב, נפרסם את הבחירות, והיום: תמי ביברינג עם MGMT, הוט צ'יפ ו-LCD סאונדסיסטם
אני בניו יורק, נכנסת למועדון אנדרגראונד מפוצץ באנשים. אין תפאורה, אין תאורה (חוץ מאורות פליקר מהבהבים), אין הבחנה בין נשים לגברים ואין דלתות
האזינו לשיר Frank Sinatra
נסו גם את
Ladytron - 604
Tiga - American Gigolo
Royksopp - Melody AM
למחרת קמתי עדיין מסוחררת, וידעתי שאני צריכה למצוא עוד מוזיקה כזאת ולהביא אותה לארץ. מיהרתי לחנות התקליטים האהובה עליי ברחוב 4 וניסיתי לתאר למוכר מה אני מחפשת. בסוף הוא פלט: "אה, את מחפשת אלקטרו, טוב שנזכרת" והוביל אותי למדף קסום שבו התחבאו אלבומים שחלקם מלווים אותי אפילו עד ימים אלו.
אחת הפנינים שדליתי משם היא אלבומי המיקסים והמאש-אפים של 2Many Dj's, שם הבמה של האחים דיוול, המכונים גם Soulwax. האלבום "As Heard on Radio Soulwax, Pt. 2" הכיל בתוכו להיטים כמו "ג'ו לה טקסי", "אנדרוג'יני" ועוד מבחר מרשים של רמיקסים, כמו גם קטעים שלא הכרתי, כמו "Fuck the Pain Away" ועוד להיטי אלקטרו שהביאו אותי לרכוש גם את הדיסקים הבאים ברשימה.
להאזנה לשיר Fuck the Pain Away
Pאנק-רוק-אלקטרו-טראש בועט לפנים, מילים חצופות וגסות מפיה של היהודיה הקנדית מריל ניסקר, שנותנת הוכחה ניצחת לכך שגם פמינסטיות יכולות להיות סקסיות ולעשות לנו את זה, בגדול.
להאזנה לשיר Rock Show
אבן דרך נוספת בהשתלטות האלקטרו והאלקטרו האוס על חיי. דיסק ובו להיטים ענקיים כמו "Madame Hollywood" ,"Happy Hour" "Silver Screen Shower Scene" והטראק האהוב עליי לתקופה ההיא, טראק שאותו ניגנתי כשיר סיום במסיבות במשך לפחות חצי שנה - "Harlot". עד היום מעורר בי נוסטלגיה.
להאזנה לשיר Silver Screen Shower Scene
נסו גם את:
Daft Punk - Discovery
Timo Maas - Loud
השנים חולפות, הליינים והמסיבות בעיצומן והאלקטרו מתמסחר. מהצד הקשה יותר של הביט, חודר לאט לאט לתודעה הקולקטיבית הטכנו והמינימל טכנו. הנציגה הבולטת של ז'אנר זה היא Ellen Allien הברלינאית, שהתחילה את הקריירה המוזיקלית שלה בשנות ה-90 כתקליטנית ומאז הספיקה להקים את הלייבל B-Pitch Control, שהפך עם השנים לאחד החשובים והמעניינים בז'אנר.
האלבום השני של אלן, "Berlinette", הוא אחד מהאלבומים שפשוט אי אפשר להפסיק לשמוע. טכנו גרמני במיטבו.
להאזנה לשיר She is with me
נסו גם את:
The Rapture - Echoes
Air - Talkie Walkie
אחד השירים האלקטרוניים המרגשים של העשור, שעדיין רלוונטי ושתמיד יעביר בי צמרמורת, שייך ללא ספק לאחים קארין ואולאף דרייר: "You Take My Breath Away", שיר מספר 8 באלבום ומספר 1 אצלי.
The Knife מביאים את הטכנו לגבהים חדשים, תוך כדי משחקים עם הסאונד והביטים, בשילוב קולה המצמרר של קארין ובעטיפה של מלודיות עתידניות ומלנכוליות. מושלם.
להאזנה לשיר You Take My Breath Away
נסו גם את:
Roisin Murphy - Ruby Blue
Bloc Party - Silent Alarm
Alan Braxe & Friends - The Upper Cuts Vitalic - OK Cowboy
The Juan Maclean - Less Than Human
Deep Dish - George is On
Richie Hawtin - DE9: Transitions
אלבום השנה שלי לשנת 2006. הוט צ'יפ, שני חנונים מלונדון שהתחילו לשחק עם מוזיקה מגיל צעיר, משלבים בין טכנו, דאנס, פופ, פאנק, Pאנק, רגאיי והאוס וחתומים בלייבל הסופר נחשב DFA. מה עוד אפשר לבקש?
להאזנה לשיר Over And Over
נסו גם את:
Booka Shade - Movements
The Knife - Silent Shout
ואם כבר הזכרנו את לייבל העל הזה (DFA), אי אפשר שלא לציין את האיש שעומד מאחוריו, שאף הוגדר כ"איש הכי מגניב על הפלנטה" - ג'יימס מרפי (שבא לביקור בארץ בקיץ האחרון ונתן סט בלתי נשכח אחרי ההופעה של MGMT).
מרפי הוא איש אשכולות: בעל לייבל, מפיק, אמרגן, סוכן, תקליטן, מלחין וכותב. תחת שם הבמה LCD Soundsystem הוציא בשנת 2005 את אלבומו הראשון, שזיכה אותו בשני פרסי גראמי וב-2007 הוציא אלבום נוסף, שביסס את מעמדו סופית כאחד האנשים המוכשרים והמשפיעים בסצינה האלקטרונית.
מדובר באלבום מעולה, קצבי, סוחף, עם טקסטים מושחזים, ציניים במידה ולקראת סוף האלבום גם מהורהרים. השיר האחרון, "(New York I Love You (But You're Bringing Me Down", שיר אהבה/שנאה לעיר המטורפת הזאת, לא יכול שלא לצבוט בלב לכל מי שגר או ביקר שם אי פעם והוא ללא ספק אחד הטובים של מרפי (וחובה לצפות גם בקליפ!)
לצפייה בקרמיט הצפרדע שר את (New York I Love You (But You're Bringing Me Down
נסו גם את:
Justice - Cross
Calvin Harris - I Created Disco
אפילו ההופעה הגרועה בקיץ לא הצליחה לקחת מהם את מקומם ברשימת האלבומים הטובים של העשור. MGMT, שני חברים מברוקלין, הוא צמד שרוכב על גל הצלחת הלהקות הצעירות והמיוחדות שמשלבות עדכניות עם אמירה אישית, טרנדיות עם חוסר התפשרות וללא ניסיון להתחנף בכל מחיר לקהל הרחב (מי אמר "בלק קידס"?), שלוקח את עצמו ספק ברצינות ספק בצחוק.
הם מרשים לעצמם לערבב סגנונות מוזיקליים שונים (פסיכדיליה, ניו רייב, פופ, רוק, השפעות מהאייטיז, אלקטרו ושלל צפצופים אלקטרוניים), לצחוק על קלישאות חיי כוכבי הרוק (בסינגל הראשון מתוך הדיסק, "Time to Pretend" שיצא כבר כ-E.P בשנת 2005, הם מספרים על העתיד שבו הם חפצים: לנסוע לפריז, להזריק הרואין, להתחתן עם דוגמנית, להרוויח המון המון, להתגרש ולהתחתן עם דוגמנית אחרת), להיות ציניים אך גם רגישים ולעטוף את הכול באריזה קולית ונונשלנטית.
MGMT פוגעים במדויק לאורך כל האלבום וראויים לכל הסופרלטיבים שהרעיפו עליהם.
להאזנה לשיר Time to Pretend
נסו גם את:
השלישי של פורטיסהד
Cut Copy - In Ghosts Colours
TV on the Radio
The Black Kids - Partie Traumatic
The Ting Things - We Started Nothing
Plastic People - Kraak and Smaak
Santagold - Santagold
Lindstrom - Where You Go I Go Too
כפי שכבר כתבתי, היה זה עשור של התבגרות בחיים האישיים כמו גם בטעם המוזיקלי. לכן, לא מפתיעה אותי העובדה ששני האלבומים שהכי ריגשו אותי השנה הם דווקא פחות בועטים ורקידים במובן המסיבתי של המילה ולשניהם ניחוח אייטיזי נעים וקליל. Hercules and Love Affair הם הרכב ניו-יורקי בהנהגתם של ה-DJ והמפיק אנדרו באטלר ושל אנתוני האגרטי (סולן "אנתוני והג'ונסונס").
באטלר איגד סביבו חבורה הכוללת בנוסף להאגרטי, גם את נומי (שמופיעה באירופה ובארצות הברית עם ההרכב האמריקאי "קוקורוזי") ואת קים אן פוקסמן, אשר יחדיו רקחו ממתק דיסקו אינטלגנטי, סקסי, חלקלק ונעים. קולו המחשמל בעוצמתו והניחוח הההומו-אירוטי סביב אנתוני האגרטי, הזכירו לי מיד את קולו הענוג של ניל טננט (סולן ה P.S.B) והסינגל עורר בי תחושת נוסטלגיה מתקתקה.
עוד אלבום מצליח מבית היוצר של DFA. תקראו לזה דיסקו-האוס, פופ, פוסט-דיסקו, האוס או אלקטרוניקה - הרקולס שיחקו אותה ובגדול. האלבום מקפיץ, סוחף, עושה נעים בגוף ובלב (עם קטעים שמזכירים להיטי רחבות קלאסיים כמו "גוד לייף" של "אינר סיטי") ואפילו מרגש לפרקים (כמו בקטעים "Blind", "Athena"). אלבום שמשלב בין מקצבים האוסיים אולד סקול ואלקטרוניקה מעודנת לבין פאנק וגרוב, וממלא באיזשהי תחושת אופטימיות.
להאזנה לשיר Blind
סימיאן מובייל דיסקו מגיעים בכלל מרקע של גיטרות: צמד המפיקים/דיג'יים/רמיקסרים ג'יימס פורד וג'ס שאו, התחילו את דרכם המוזיקלית כחלק מלהקת סימיאן - להקת אלקטרו-רוק אינדית ואקספרימנטלית - ובשנת 2005 פרשו ממנה והקימו את סימיאן מובייל דיסקו (ס.מ.ד). באלבומם השני, הצליחו לגייס כוכבים רבים לקבוצת האינדיטרוניקה שלהם: בקטע שפותח את האלבום מתארח גריף רייס מהסופר פארי אנימלס ובהמשך האלבום מצטרפים למסיבה גם בת' דיטו מהגוסיפ, אלקסיס טיילור מהוט צ'יפ (שמתארח בשיר האהוב עליי "Bad Blood", שיר שגם זכה לרמיקס חללי ומהפנט מידיו של גאי בוראטו), ג'יימי לידל וכריס קיטינג שמבצע את הלהיט שיסחוב על גבו את כל האלבום - "Audacity of Huge".
בראיון שנתן הצמד הם מספרים כי העבודה על האלבום החדש נעשתה בכלים אנאלוגיים בלבד, ללא התערבות מחשב, מה שאולי מסביר את הסאונד האייטיזי ששולט באלבום ביד רמה ושכולל, כמובן, גם צפצופי אסיד מתבקשים ובלתי מזיקים ושירי פופ לכל דבר.
להאזנה לשיר Bad Blood
נסו גם את:
Royksopp - Junior
Deadmaus - For Lack of A Better Name
אני בטוחה שיש עוד אלבומים רבים וטובים שלא כלולים כאן. כפי שכתבתי בהתחלה, קצרה היריעה וגם הזיכרון לא משהו... אני רק מקווה שבעשור הבא עלינו לטובה לא משנה איפה נהיה ומה נעשה, תמיד נמשיך לאהוב ולהתרגש ממוזיקה, כזו שתמשיך ללוות אותנו כל חיינו.
תמי ביברינג עורכת את "פיוז'ן" בימי שני ב-20:00. סטודנטים כותבים ומשדרים מבית הספר לתקשורת במסלול האקדמי של המכללה למנהל.
נא להמתין לטעינת התגובות
