אמריקן איידול 8: הטוב, הרע והנערה
שבוע הרוק בעונה השמינית של אמריקן איידול התברר כמוצלח במיוחד, למרות זעקות האימה של דני והפרידה העצובה של אליסון. כל זה היה שווה בגלל הופעה היסטורית אחת, וחיבוק אחד של אושר
בקלילות בלתי נסבלת (עבור שאר המתמודדים) אדם נתן הופעה שבכל קנה מידה היתה מעמידה אצטדיון שלם על הרגליים, שנתנה חותמת סופית להיותו המתמודד הטוב ביותר העונה – ואחד הגדולים (אם לא הגדול) ביותר בכל הזמנים.
ואם נדמה לכם שאני מגזימה, זה רק בגלל שאני כותבת את הטור הזה אחרי שראיתי (בפעם המי יודע כמה) את ההופעה הזו שלו, ועדיין בבאזז מטורף – כמו אותו באזז שמרגישים כשיוצאים מהופעה מוצלחת במיוחד בפארק הירקון, והאדרנלין עדיין זורם בכל הגוף.
1. אדם למברט
אם היה לי ספק כלשהו מי זה אדם בנטורל; אם שאלתי בשבועות קודמים איזה תקליט אדם יעשה אחרי אמריקן איידול, ומה הוא בעצם הסגנון הטבעי שלו – השבוע אדם נתן את התשובה האולטימטיבית, ולטעמי, זה היה השבוע הטוב ביותר של אדם מתחילת התוכנית. ואם לוקחים בחשבון שכל שבוע עד כה אדם היה מצויין, להצטיין אפילו יותר, זה הישג חסר תקדים בפני עצמו.
לא חשבתי שאני אי פעם אראה מישהו שר לד זפלין באמריקן איידול, ולו הייתי חושבת על זה בעבר, סביר להניח שהייתי מתכווצת בזעזוע מהמחשבה. Whole
אדם לא שינה את העיבוד של השיר – זו הפעם הראשונה, נדמה לי, שהוא לקח את השיר כמו שהוא, ועשה לו כבוד. הוא נתן את השואו של העונה, והוכיח שוב שהוא חסר מעצורים וחסר פחד.
מעולם לא התלבש מועמד באופן כל כך פרובוקטיבי באיידול; מעולם לא נטף כל כך הרבה סקס ממועמד באמריקן איידול. הוא הוכיח שוב למה הוא המתמודד הטוב ביותר העונה (ואולי גם בכל הזמנים): יש לו את הקול הטוב ביותר מכולם, יש לו את הנסיון העשיר ביותר מכולם, יש לו את ההכרה העצמית (והשלמות העצמית) המלאה ביותר מכולם, ובעיקר: יש לו את הביטחון על הבמה המוחלט ביותר מכולם.
ההופעה של אדם היתה כל כך מלאת אדרנלין, שרציתי לעצור את התוכנית בסיום ולראות אותה שוב ושוב, לפני שממשיכים הלאה. סיימון צדק: שום דבר לא יכול היה להתעלות על ההופעה של אדם, וזה מצחיק שהמפיקים שמו אותו ראשון, ללא ספק כמענה לביקורת שנשמעה שוב ושוב בשבוע שעבר בעיתונות האמריקאית על זה שאדם מקבל את הספוט האחרון יותר מדי פעמים. נו, ביקשתם אותו ראשון וקיבלתם (יחד עם האורגזמה בשידור חי של קארה). מתחרטים?
ככל שנוקפים הימים לסיום העונה, אני מעכלת שנותרו רק כמה הופעות ספורות לפני שאדם ייעלם לי מהמסך, לפחות לכמה חודשים טובים. לא נותר לי אלא להתנחם בכך שאת ההופעה שנתן השבוע אני ללא ספק אראה עוד עשרות פעמים – ובכל פעם שאני אתגעגע.
2. אליסון אירהיטה
אני ממש מתקשה לקבל את הביקורת של השופטים כלפיי אליסון אירהיטה השבוע. לא רק שזה היה השבוע הטוב ביותר שלה בתחרות, היא עצמה היתה הזמרת הטובה ביותר בערב – אחרי אדם, כמובן, אבל לא הרחק אחריו.
לטעמי, אליסון בחרה את השיר הנכון לגמריי, נתנה הופעה מעולה, ובדואט שלה עם אדם הצליחה להישאר באותה רמה איתו, להנות מכל רגע, ולספק לעונה הזו את הרגע המקסים ביותר שלה – כשרצה לעברו של אדם וחיבקה אותו בסוף השיר. זה היה רגע גדול של אושר – אני בטוחה שגם עבורה, אבל בעיקר עבור הצופים.
בשלב זה, היא סחבה את עצמה משבוע לשבוע עד הטופ 4 בלי הרבה בטחון עצמי, אבל עם כישרון ענק ואישיות (כן סיימון, אישיות) כובשת. וכן, צריך להזכיר את העובדה שרק לפני שבועיים חגגה יום הולדת 17. הייתי רוצה לקפוץ 10 שנים קדימה ולהציץ לקריירה של אליסון אז. עם חברת תקליטים תומכת ומפיק טוב, אליסון תהיה ענקית.
כשהודחה השבוע, אני מודה שעלו לי דמעות לעיניים. חבל שלא הצליחה במשך כל העונה לבנות לעצמה קהל מעריצים גדול מספיק כדי להמשיך הלאה לגמר. הגיע לה – בוודאי השבוע – יותר משמגיע לדני גוקי, למשל. אבל אליסון הרוקיסטית היא לא הטיפוס שבנות הטיפש-עשרה שמסמסות לתוכנית יאהבו, ורוקרים שדווקא יאהבו אותה לא ידועים כקהל שמסמס בכמויות, אם בכלל.
מצד שני, ההופעה האחרונה שלה באמריקן איידול - בסיום תוכנית ההדחה - רק הוכיחה, למי שהיה לו ספק, עד כמה אליסון מצויינת. יש לה את הכישרון לבנות קריירה ארוכת שנים, ואני מחכה בכליון עיניים לתקליט הראשון שלה. לפי כל הסימנים, אפשר לנחש שיהיה בתקליט שלה דואט עם אדם למברט.
3. כריס אלן
ראיתם איך כריס אלן נראה עצבני השבוע? הכימיה בינו לבין דני בדואט שלהם היתה טבעית כמו השיזוף הכתום של ריאן סיקרסט, ובהופעת הסולו שלו כריס נראה חסר אנרגיות יותר מהרגיל. השיר לא היה הבחירה הראשונה שלו, סיימון עיצבן אותו אחרי הדואט עם דני – כשאמר שדווקא דני נשמע טוב יותר מכריס - והוא עלה לבמה בלי פוקוס ובלי מוטיבציה.
רוק זה הרבה דברים – אבל השבוע, באמריקן איידול, עם הבחירה בסלאש כמנטור ועם הגיטרות החשמליות על הבמה מכל עבר – זה היה רוק איצטדיונים, ואם אין לך את הקול והנוכחות הבימתית לעמוד על הבמה ולשפוך את כל מה שיש לך מול הקהל, אתה מראש יוצא מופסד. ולכריס, כמו שכבר הבנו העונה, אין את היכולת הזו. הוא זמר פולק-פופ והוא יצליח בתעשייה. אבל די ברור שהוא לא יופיע בריוניון של וודסטוק ולא יעשה ג'אמינג עם דייב נבארו.
ולמרות כל זה, צריך לומר שכשם שהשופטים עשו הכל כדי לשמור על דני השבוע, הם גם עשו הכל כדי לזרוק את כריס מתחת לאוטובוס. ההופעה שלו לא היתה גרועה כפי שתארו, בחירת השיר דווקא היתה טובה, ובשמיעה שניה ושלישית, כריס דווקא נתן ל-Come Together של הביטלס אינטרפטציה רעננה. בשבוע הבא, אני מקווה שהשופטים – שבוחרים שיר עבור כל מתמודד – יהיו הוגנים יותר ויתנו לכריס לזרוח, גם (ובעיקר) אם זו תהיה ההופעה האחרונה שלו בתוכנית.
4. דני גוקי
לראשונה מאז תחילת העונה, מצאתי משהו משותף עם דני גוקי: שנינו צחקנו כל הלילה אחרי שראינו אותו שר את Dream On של אירוסמית'.
לא היה דבר בהופעה של דני השבוע שהצדיק את היותו ברביעייה הסופית של אחת העונות החזקות ביותר של אמריקן איידול, ובוודאי לא ניתן להבין איך, אחרי אחת ההופעות הגרועות בתולדות איידול – בוודאי ההופעה הגרועה ביותר בשלב זה - השופטים התאמצו כל כך להתחמק מלבקר את דני (רנדי: "אני נותן לך ציון A+ על מאמץ"). מזל שסיימון היה שם לקרוא לילד בשמו.
התירוץ של דני (ושל השופטים), ששבוע רוק זה לא השבוע של דני נשמע קלוש בעיניי. דווקא מבין כל המתמודדים, לדני יש את הקול הטבעי והוורסטילי ביותר – ורוק זה לא רק שירי איצטדיונים. אלביס זה גם רוק. ג'ו קוקר זה גם רוק. ומה עם ברוס ספרינגסטין? תארו לכם אם דני שר את Born In The USA של הבוס השבוע – הקהל היה משתגע.
במקום זה, הוא בחר את אחד השירים הקשים שכבר הפיל מועמד בעבר (מייקל ג'ונס בשנה שעברה עף באותו שבוע ששר את השיר הזה), ולא הבין – גם לא אחרי שההופעה נגמרה – למה אף אחד לא אהב את זה. ואגב, זה לא היה רק סיום השיר שגרם לי למחות דמעות של צחוק מהפנים. בעיקר אהבתי את ה"דו דו דו" שעשה באמצע השיר, כאילו מדובר בשיר פופ. דני באמת לא מבין מה זה רוק.
◄ קארה העירה לדני, על בחירת השיר Dream On של אירוסמית', שהוא היה צריך לבחור "דווקא שיר מתקופות מוקדמות יותר של אירוסמית', כמו Cryin’ או Crazy". הערה למוזיקאית המהוללת: Dream On זה מאמצע שנות השבעים – עשרים שנה לפני Cryin’ ו-Crazy!
◄ נכון שברגע שסלאש ציין במיוחד את התו האחרון בהופעה של דני, עם חיוך ממזרי, כבר היה ברור לכולם מה הולך לקרות שם?
◄ פאולה יקרה, אני מתה עלייך. אבל את באמת לא צריכה לשיר יותר. שופטת באמריקן איידול שעושה ליפ-סינק, גם אם היא יודעת לרקוד, לא מוסיפה לעצמה ולתוכנית שום כבוד.
◄ לפעמים חלומות מתגשמים: בשאלון האישי שכל מתמודד מילא עבור האתר הרשמי של אמריקן איידול כשנסגרה נבחרת ה-13, היתה גם השאלה "עם איזה שיר היית רוצה להופיע באמריקן איידול?". התשובה של אדם היתה Whole Lotta Love של לד זפלין.
◄ סיימון קאוול בבליץ ראיונות בתקשורת האמריקאית בימים האחרונים. השבוע הופיע בתוכנית האירוח של אלן דג'נרס ואמר שם שאדם יזכה ("הוא פשוט חסר פחד"), ושכל השופטים – כולל קארה – יחזרו בעונה הבאה. איזה באסה.
שלב חצי הגמר באמריקן איידול הוא החביב עליי, גם בגלל שהמתמודדים חוזרים הביתה לביקור ונחשפים לראשונה להערצה הגורפת מסביבם (הקטע של אליוט ימין עם אמו ז"ל מוחה דמעות בהלם, הוא עדיין אחד הטובים ביותר שזכורים לי בתוכנית).
אבל אני בעיקר אוהבת את התוכנית, כי זו הפעם הראשונה שבה מישהו אחר (בדרך כלל השופטים) בוחרים שירים עבור המתמודדים. אז ברוח זו, הנה כמה הצעות לשלישייה העונה (עם לינקים למקור, למקרה שאתם לא מזהים):
כריס אלן
הכי מתבקש: Chasing Cars של Snow Patrol
אפשר גם: Angel of Harlem של U2
אבל הכי הייתי רוצה: Hit Me Baby של בריטני ספירס, בגירסת Travis
דני גוקי
הכי מתבקש: Try a Little Tenderness של אוטיס רדינג, בגירסת ה-Commitments
אפשר גם: You Are So Beautiful של ג'ו קוקר
אבל הכי הייתי רוצה: Hurt של כריסטינה אגילרה
אדם למברט
הכי מתבקש: Don’t Stop Me Now של קווין
אפשר גם: Sweet Dreams של Eurythmics
אבל הכי הייתי רוצה: Wicked Games של כריס אייזק
מה אתם חושבים על הבחירות האלה? ומה אתם הייתם בוחרים למתמודדים? ספרו לנו כאן, בתגובות לכתבה.
נא להמתין לטעינת התגובות
