פסח גראנג': הבן הרשע
ארבעה בנים היו לה, לתורת הגראנג'. לאחד מהם, קורט קוביין, או לחלופין – זה שאינו יודע לשאול - התייחסנו בהרחבה כשציינו השבוע 15 שנים למותו. כעת זו הזדמנות טובה לעצור ולהיזכר כיצד שלושת הבנים הנותרים פירשו את התורה. רשע, מה הוא אומר?
זוהי כמובן תורת הגראנג', היא לא מחוכמת מדי וודאי לא מהפכנית מבחינה מוזיקלית, אבל עושה רושם שמאז שימי הזוהר שלה חלפו, מוזיקת רוק כבר לא תיתפש באותה הרצינות והחשיבות.
עוד בנים:
- חכם (אדי וודר, פרל ג'אם)
- תם (כריס קורנל, סאונדגרדן)
- שאינו יודע לשאול (קורט קוביין, נירוונה)
רשע
הכל יכל להיות אחרת. אליס אין צ'יינס רשמי
בניגוד לאירוניה בכך שמת בתאריך שכבר "נתפס", יש בעובדה זאת משהו עצוב נוסף. סטיילי לא השכיל להפנים את האמרה שהתזמון הוא הכל ומת שנים אחרי שלהקתו הפסיקה לפעול. בכך ריכך את הזעזוע ממותו ומנע ממנו להפוך לטראומתי באמת עבור מעריציו.
יותר מכך, אחת הסיבות כנראה שתאריך מותו לא נתפש כמשמעותי היא העובדה שגופתו נמצאה רק ב-19 לאפריל, שבועיים לאחר מותו. זה כנראה הסיום הסמלי ביותר למותו של גיבור שהיה הכול חוץ מסמלי.
בתחילת
הדרך הכל היה כמובן, שונה, ואין לי כוונה לסקור את הקריירה של הלהקה שהכי הפחידה אותי בתור ילד והכי משכה אותי בתור מבוגר. ליין סטיילי תמיד שם את הקלפים שלו על השולחן בכנות מדהימה. הסמים וההתמכרויות הפכו לתמה חוזרת בשיריו, כאשר השיא היה ביצירת המופת הקונספטואלית "Dirt" שהצטיירה כעדות בגוף ראשון של סטיילי כמכור, מעין יומן אישי המפרט את הצדדים היפים והמכוערים של השימוש בסמים. אבל סקירה של כל מה שהיה היא פחות רלוונטית. מה שמעניין יותר הוא לסקור את כל מה שלא היה.
Would? באנפלאגד
ב-1999 הצטרף לסופרגרופ של חברים בשם "Class of '99" להקליט קאבר ל- "Another Brick in the Wall" של פינק פלויד לאיזה סרט נעורים מטופש. לקליפ הנלווה הצטלמו כל חברי הלהקה מלבד סטיילי. הוא נראה כל כך רע שהעדיפו להשתמש בצילומים שלו מלפני ארבע שנים. עם הזמן חבריו ומשפחתו איבדו איתו קשר והסוף כאמור הגיע מבלי שיהיה אדם אחד לידו.
נכון, שבע שנים עברו מאז, תאריך לא עגול ולא סמלי ובניגוד לפרל ג'אם אנחנו לא חוגגים שום הוצאה חדשה או מחודשת מבית פועלו. אבל אם אתם רוצים זריקת רלוונטיות להווה, כנסו למייספייס של אליס אין צ'יינס ותבדקו תאריכים להופעות. כן, כן, אליס עדיין פעילה ומופיעה. לא מתרגשים הא? חבל, כי כלהקה היא הייתה מימיה הראשונים מפלצת בעלת שני ראשים.
סטיילי וג'רי קנטרל, גיטריסט הלהקה, היו מוכשרים ומוצלחים באותה מידה. למעשה קנטרל היה היוצר העיקרי של הלהקה. אבל ישנו חוק ברזל בספר הגדול של הרוקנ'רול והוא שאת הסולן לא מחליפים. בחייו מנע סטיילי מקנטרל לממש את פועלו המוזיקלי במלואו, ובמותו השאיר אותו עם קריירה מדשדשת ואת להקתו כצל חיוור של עצמה. רק על זה מגיע לו להיקרא רשע מרושע.
נא להמתין לטעינת התגובות
