רצים מהבית: חילופי זוגות
אלן וענבל כבר לא רבים, יעל תופסת את מקומה של מרגלית בתחום הזימרה ושי-גיא עצבניים על כל העולם. סוף השבוע האחרון במירוץ למיליון טרף את הקלפים בכל הנוגע לאופי הזוגות, כפי שהכרנו עד עתה. לפחות עמיחי ורן ממשיכים בשלהם
הסתלקותם הפתאומית של מאור ואשר, הזוג הצבעוני והמשעשע עד כה במירוץ, השאירה אותנו פעורי פה והמומים. אך בדיוק כמו בחיים, מסתבר שגם במירוץ למיליון הזמן עושה את שלו ואין ברירה אלא להמשיך הלאה. והאמת? זה עבד. מהר מאד הזוג האשדודי נשכח כלא היה ואנחנו, הזוג שרץ מהבית, נשאבנו אחרי 2 פרקים בכלל לא רעים.
מסתבר שהמעבר מפרק אחד לשניים בשבוע מכניס לחיינו עוד נקודת אור, בצורת דייט קבוע נוסף עם יקירינו הרצים. בסוף השבוע האחרון הייתה לנו פגישה לוהטת, סוחפת ומלאת הומור שגרמה לנו להתאהב מחדש בכמה מהזוגות ודייט שני קצת פחות רגוע, שסיפק הרבה פחות צחוק, אבל הרבה יותר תאונות דרכים.
כן, כן. מסתבר שבווייטנאם לא שומעים גלגל"צ. בואו נודה שניתן היה לצפות כי התוצאה הישירה של שימוש בכל כלי רכב ווייטנאמי אפשרי יוביל להתהפכות אחת או שתיים. השילוב בין זוגות שממהרים לנקודת הסיום והסיקלוס המהולל היה הרסני, כשרן, בנהיגתו הפרועה (ויאמר החצי הנשי שלנו - הטיפוסית לגבר הישראלי המצוי) הצליח להפוך את מיכל ולגרום לה לפגיעה בגב, וגם חנה השכילה להפוך את מרגלית על המדרכה ודפקה נפילה לא קטנה בעצמה.
אך בסופו של דבר, גם אם הן יצטרכו עכשיו להיות צמודות למכונת הנשמה (אולי מספיק כבר עם אלפי המדרגות בסוף כל יום תחרות?), הסתבר שצמד הקיבוצניקיות עדיין במירוץ. וכדי לחגוג את המאורע בחרה מרגלית לשטוח גם בפניו של רז מאירמן, כפי שכבר עשתה זאת עבורנו הצופים בבית, את כל רשימת הצחנות שדבקה בה היום.
מרגלית יקירה, זה לא היה לנו נעים בפעם הראשונה ובטח שלא בפעם השנייה. אולי עכשיו לפחות היא תחליף את החולצה שלה.
ובניגוד לחנה
מתוחכמת במיוחד הייתה הדרך בה שכנע את מיכל לקום וללכת, בעזרת הטיעון המנצח- "אם תלכי זה יעביר לך את הכאב". שהרי ידוע כי הליכה זריזה במיוחד לעבר נקודת הסיום היא תרופת סבתא המעבירה כל כאב בגב התחתון.
גם ידיה של מיכל אינן נקיות. הצד הנשי בזוג ניסתה לשכנע אותנו שרן דווקא היה מאד תומך ודואג. לנו דווקא נראה שהיא מנסה לשכנע את עצמה בכך. לפחות דבר אחד חיובי יצא מכל האפיזודה הזו, כשעכשיו לרן אין עוד תירוצים לא לעשות משימות שכרוכות במאמץ לגב (לא רן, לא שכחנו את משימת הבאנג'י).
את פרס הזוג המצטיין של הפרק מקבלים, איך לא, אלן וענבל. נכון שלא פרגנו להם עד עכשיו, אבל זה נבע בעיקר בגלל שהם לא הצליחו להעביר יותר משלוש דקות בלי לספק לנו קללה עסיסית חדשה לאוסף. כמה אירוני שהפרק היחיד בו האקסים של המירוץ הסתדרו אחד עם השנייה ואפילו נגעו לליבנו פה ושם, הוא הפרק בו הם מודחים.
באמת מגיע להם "דוז פואה" על פרק פרידה סובלני במיוחד. אבל אם להיות מציאותיים לרגע, הצגת הזוג המושלם לא ממש עובדת עלינו. הזוז שרץ מהבית מתקשה להאמין שענבל ואלן יגיעו הביתה וימשיכו לחיות באווירת לבבות, מלאכים ופיות, הרי יום אחד מוצלח לא מחפה על מירוץ שלם של ריבים וסכסוכים.
בפינת הזוג המאכזב מככב לו השבוע צמד שלא ציפינו לראות כאן. שי-גיא, שזכו לאחרונה לפירגון ואהדה למרות שחטאו בעבר ביציאות סקסיסטיות כאלה ואחרות, סבלו בשני הפרקים האחרונים מ"יום מנחוס", כהגדרתו של שי.
התעבורה הווייטנאמית לא האירה להם פניה, לא במשימת האופנועים (קבלו ח' ח' על שלא הלכתם אחרי רן ועמיחי בניסיון לשחק אותה הגבר הישראלי הטיפוסי שמסוגל להרכיב טנק משני ברגים וגלגל), לא בניסיון לשלוט באופניים המקרטעות ולא בנהג המונית המחריד שנדמה לרגע כאילו הושתל ע"י אחד הצוותים האחרים (אותנו מעניין איך הם לא הצליחו להגות את הפיתרון המהפכני בצורת החלפת נהג כבר לפני פרק וחצי).
שי, שלקח קשה את כל העניין, קיבל על עצמו את תפקיד יעל השבוע והתעצבן על כל העולם ואישתו- המושב של האופניים זז כל הזמן, הכידון לא נוח לו, האופניים מתפרקים. רק לנו זה נשמע כמו "אוי אוי אוי?".
אגב, גם יעל נכנסה חזק לקטע של חילופי הזוגות ומאחר ששי לקח לה את התפקיד, החליטה לתפוס את דמותה של מרגלית, כשפצחה בשירת "לטיול יצאנו" בניסיון לעודד את זוגתה אליענה. משזה לא עבד עברה ללהיט הידוע: "דוושי, דוושי, דוושי". יעל, מאמי, אנחנו מעדיפים שתמשיכי לקטר.
1. שכל החלטה במירוץ הופכת מיד לאסטרטגיה. אם הוחלט שאחד מבני הזוג מעביר את הדגים מדלי לדלי והשני סופר- זו אסטרטגיה. ואנחנו אומרים: רגע, אז גם החלטה לא לשטוף כלים עד שנגמרים המזלגות זו אסטרטגיה? והחלטה להוציא את הכלב לטיול רק אם הוא מוציא שלט שכתוב עליו- "תוציאו אותי", זו גם אסטרטגיה? כי אם כן, הזוג מהבית עומדים בשורה אחת עם נפוליאון בונפרטה וג'ינג'ס חאן.
2. שמשימת הג'מוס הוציאה מהזוגות את מיטב ההומור. אליענה ויעל הפגינו עצבנות חיננית ושובת לב כשהסתבכו עם ה"פי" ה"הי" וה"הו" עד שרצו להכניס לג'מוס שלהן כזה "הו" אחד רציני. לעומתן, צוות הבלונד, עם הצעקות "את באמצע הדרך, עוד קצת, תדחפי, הי, הי!", נשמע כאילו הוא בעיצומו של קורס הכנה ללידה.
4. שהדס וענבל נראות כאילו הן מפרגנות לעצמן בכמה כדורי מרץ כל בוקר. מילא שהן לא מפסיקות לספר אחת לשנייה כמה היא מאמי ומדהימה, מילא שהן לא רבות והוויכוחים היחידים שלהן מתמצים ב- "את מדהימה", "לא, את יותר מדהימה", אבל איך הן ממשיכות לחייך ולשמוח תוך כדי טיפוס מדרגות בסגנון מירוץ עזריאלי נשגב מבינתנו. ואנחנו אומרים: הפקה יקרה, נא לבדוק מה הן לוקחות עם הקפה לארוחת בוקר.
5. שלראשונה העונה, חנה ומרגלית שרו שיר שאינו קשור לסיטואציה בה הן נמצאו. איך לעזאזל "טנגו כפר סבא" מתקשר לספירת דגים? מצד שני, אולי עדיף שיר על טנגו, מכזה שכולל סירחון של דגים מתים.
בפינת האופנה השבוע מככבת מרגלית, שפשע האופנה הגדול שלה מתחילת המירוץ זכה להתעלמות מצידנו, בניסיון לאפשר לה לכפר על העוולה. אולם השבוע תופעת האיפור בסגנון שנות השמונים בלטה יותר מתמיד.
מילא קופסת הסומק שהתפוצצה על לחייה, אך השפתון האדום בוהק גורם לנו לחשוד שהצ'יקי צ'יק החביבה לא הצטיינה בצביעה בתוך קווים בילדותה. אנחנו מבינים כי מדובר במירוץ, בו אין הרבה זמן להתארגנות והתייפיפות בבוקר, אך מומלץ לזמן איזו מראה לידה של מרגלית בשלב זה או אחר.
ולסיום, אפרופו צילומי הפאפרצי שהוזכרו קודם, לא יכולנו להתעלם מתחפושתו המוצלחת של רז מאירמן. רז, אנחנו מוחמאים שאימצת את הרעיון שלנו ואחזת בשוט של אינדיאנה ג'ונס. פירגון לך וטפיחה על השכם לפינת האופנה שלנו.
1. "אל תגידי עמיחי על הבוקר" – עמיחי מעדיף שבבוקר יקראו לו בשם האלטר-אגו שלו.
3. "אם אני הייתי עושה את המשימה הייתי עושה אותה יותר טוב" – רן ממשיך לפרגן לזוגתו ורומז שאם רק היה רוצה, הוא היה יכול לעבוד בקלות בסוגת.
4. "מעצבן אותי שמגיעים למדינה שכולם בה נראים אותו הדבר" – יעל מפגינה רגישות אתנית.
5. "גם אופניים לא תצליחי" – גיל מראה לתום כמה הוא מאמין בה.
נא להמתין לטעינת התגובות
