רצים מהבית: הגמר שלא נגמר
פרק הגמר של המירוץ למיליון היה ארוך מדי ועמוס בהמון רגעים מתים ובעיקר בפרסומות, כשלמעשה רק המשימות עמדו במבחן של המעמד המחייב. וכן, היה גם זוג מנצח שעשה מהפך ממש על קו הסיום, הרבה בזכות בחירת משימות שגויה של ההפקה

ואז הבנו שעונה שלמה של ריצות, טיסות, קפיצות מבניינים, התפלשות בבוץ, מכוניות מירוץ, ריבים, התפייסויות, טירוף חושים אחד גדול, כל זה הסתיים לו בהפסקת פרסומות ארוכה אחת.
קשה להאמין כמה קל היה להרוס בפרק אחד את כל מה שנבנה במשך עונה שלמה, שהייתה סוחפת, מרגשת ומצחיקה. האמת היא שלא ממש ידענו למה לצפות, אבל בהחלט ידענו למה לא לצפות- לפרק סיום שנמשך שעתיים ועשרים וחמש דקות, אשר מתוכן פחות מארבעים וחמש דקות היו באמת מירוץ למיליון.
זה התחיל בחצי שעה מיותרת של סדנת משוב דביקה ומאולצת, אשר נקטעה ע"י מספר פרסומות, חסויות ופרומואים שוטפי מוח לריאליטי הבא בתור, והסתייים בסדנת משוב חלק ב', והפעם בתנאי שדה. ובל נשכח את "המשימה הירוקה" שנתקעה לנו באמצע והגדירה מחדש את המושג "פרסומת סמויה" (מישהו אמר הונדה ולא קיבל?)- מה לעזאזל אתם רוצים מאיתנו?
נכון שלא התנדנדו בנדנדה הכי הזויה בעולם, לא טסנו במהירות 300 קמ"ש כשהקיבה יוצאת לנו דרך האף וגם לא שחינו במי שלגים קפואים, אבל גם לנו פרק הסיום של המירוץ היה קשה ובעיקר מתיש.
היה מתיש לשמוע שוב ושוב סיכומי ביניים, לראות שוב את סקירת המדינות בהן עברו המתמודדים והיה מתיש במיוחד לשמוע את מרגלית בתפקיד הגננת במסיבת סיום כיתה מחלקת מחמאות (עיין ערך איילה שלוחה ומתנה לעיר תל אביב). אין ספק, זה היה קשה.

אבל מה ששבר אותנו סופית היה היציאה להפסקת פרסומות כל עשר דקות (בדוק ומדוד), למעט הקטע האחרון של הפרק אשר פגע ברוטינה שהתרגלנו אליה והפתיע בהפסקת פרסומות כל שתי דקות.
אבל אם נתמקד לרגע ברגעים המעטים שהוקדשו למטרה לשמה התכנסנו, הרי שהקטע האחרון של המירוץ סיפק משימות אינטנסיביות
נראה שההפקה חשבה לעצמה שאם כבר נותנים להם מיליון- בואו נגרום להם לסבול באמת בשביל זה. כל אלה בהחלט עשו את מלאכת ההשכמה מההתעפצות על הספה. אין ספק, מהיום קפאין- אאוט, צפייה במשימות אקסטרים- אין.
שי-גיא אומנם עשו את המהפך בפרק הגמר רק במשימה האחרונה, אך במשך כל העונה הם דגדגו את המקום הראשון והראו לכולם שהם שם ושהם רציניים.
הם ניצחו בדרך המיוחדת שלהם, בלי רצינות תהומית, בקלילות המאפיינת אותם, ביחסים הטובים ביניהם וביכולת שלהם לחזק אחד את השני, מה שמאד סייע להם לאחר משימת טיסת הפעלולים שהכניסה את שי לעמדת מקבל ההחלטות/נהג/נווט, ואת גיא לתוך שקית הקאה.
אין ספק שכמו שנהנינו לראות ולצחוק איתם ועליהם במהלך העונה, כך גם שמחנו לראות אותם מנצחים. האמת, התרגשנו.

ובכל זאת אי אפשר להתעלם מהטעם החמוץ המתוק של הזכייה הזו, בעיקר לאחר פרק שלם בו עמיחי ומיה הם שהובילו, ולפעמים אף בפער ניכר. לנו נראה שמשימת הקומבינה בין סיזיפוס לאטלס, רגע לפני קו הסיום, הייתה לא הוגנת משהו.
אף אחד משלושת הזוגות לא הגיע עם יתרון כלשהו למשימת הטיסה, לשחייה במים הקרירים או לקפיצת הנדנדה המבעיתה. לעומת זאת, משימת גלגול הגלובוס הייתה פיזית לגמרי, דרשה יכולות שאין לכל הזוגות והבליטה את היתרון של שי-גיא. כך שעם כל האהבה והפרגון לצמד המיליון, אין ספק שגם לעמיחי ומיה מגיע קצת יותר מחופשת ספא באירופה.
האחרונים החביבים, תום וגיל, בהחלט נתנו את כל מה שהיה להם אבל זה לא הספיק. נראה שכבר במשימת גלגול החציר בפרק הקודם הם איבדו את המומנטום והתקשו לחזור. אמנם לתום היה קשה לגלות מה חושבים עליה שני הזוגות האחרים, אבל בפועל הם צדקו- פיץ ובובון לא היו חלק מהפוטו-פיניש.
למען האמת, לא נראה לנו שתום באמת נעלבה כשגילתה במשימת החווה של דניס ששי-גיא ומיה ועמיחי לא רואים בה איום. כנראה שמה שבאמת עבר עליה היה משבר ההפנמה שהמיליון בורח לה בין הידיים.
ואם כבר מדברים על החווה של דניס, מה לעזאזל חשבו שם בהפקה כשהחליטו לשלב את המשימה הזו בפרק הגמר? רוצים לבחון כמה הזוגות מכירים אחד את השני? אין בעיה. תשאלו מה הצבע האהוב, כמה פעמים ביום הולך בן הזוג לשירותים, איך הוא קורא לבובה שהוא ישן איתה... כל מה שקיבלנו הוא משימה רכילותית שכנראה נועדה למשוך עוד קצת זמן, והכי גרוע- העלבתם את תום! לא יפה!
וכמובן שלא שכחנו את קייטי בת האיכר, שהיא למעשה בחורה תמימה שהולבשה בחולצת פלאנל משובצת ובשתי צמות והושלכה לחווה בתפקיד בת האיכר, שזה אומר בעצם שלא היה לה שום תפקיד. קייטי בהחלט נכנסת לפנתאון הקטעים ההזויים של המירוץ למיליון הישראלי. לפחות היא נתנה לשי-גיא הזדמנות אחרונה להתחיל עם בחורה במהלך המירוץ.

1. שבניגוד לגרסת המקור האמריקאית, אצלנו לא הסתיים המירוץ בישראל אלא בניו זילנד. ואנחנו אומרים: כנראה שלהפקה לא נותר מימון כדי להחזיר את הזוגות המתמודדים הביתה והיא סמכה על טוב ליבם של המנצחים שיטיסו את כולם על חשבון המיליון.
2. שלקייטי בת האיכר היה מבט מאד תמוה על פניה כשהמתינה שהזוגות יסיימו את המשימה. ואנחנו אומרים: מסכנה, גזלו ממנה זמן חליבה יקר.
3. שהניסיון הזול לסחוט מעמיחי הצעת נישואים דביקה בשידור חי לא הצליח. ואנחנו אומרים: כל הכבוד עמיחי, יש דברים שה"פריים טיים" לא יפה להם.
4. שמשימת הנדנדה הייתה משימת הגבהים ההזויה ביותר עד כה (והיו כבר לא מעט כאלה). ואנחנו אומרים: מעניין מה עבר בראשו של מי שהמציא את הנדנדה הזו: "ההממם, ואדי בגובה אלפי מטרים... זה המקום האידיאלי לבנות בו נדנדה".
5. שאם כל מי שצפה בפרק הגמר היה מנצל בצורה יעילה את הזמן שהוקדש לפרסומות, בוודאי כולם כבר היו משלמים חשבונות דחויים, מחליפים את ארון הבגדים מבגדי חורף לקיץ, מסדרים את הבלאגן בבוידם ומסיימים לקרוא את החטא ועונשו- גרסת הבמאי. ואנחנו אומרים: אצלנו הפאנלים סוף סוף נקיים.
1. "תנגבי את זה אחרי זה, עם מאה שקל" - עמיחי מאמץ לעצמו ז'רגון של מיליונר שמפזר שטרות.
2. "בייבי הולכת להקיא" - תום וגיל לא מוותרים על כינויי החיבה גם ברגעים קשים.
3. "עמיחי, תביא לי יד" - לאיזה יד בדיוק את מתכוונת מיה? זו שמחזיקה את הגלשן ומונעת ממנו לטבוע או זו שהוא שוחה איתה ומחזיקה אותו בחיים?
4. "נוכל להזמין יותר אנשים לחתונה" - מיה מסבירה מה תעשה עם המיליון, אבל את עמיחי זה לא מפחיד.
5. "אני לא הולך לעשות את זה. מה אני מזוכיסט?" - עמיחי היה צריך להגיע עד הפרק האחרון כדי להבין שעצם ההשתתפות במירוץ למיליון היא מזוכיזם בהתהוותו.
אז זהו, 4 חודשים של מירוץ סביב העולם חלפו להם ביעף והגיעו לסיומם. אז נכון שקצת "ירדנו" על המתמודדים, ולפעמים גם על ההפקה אבל זה חלק מהכיף. העונה הראשונה של המירוץ למיליון הישראלי סיפקה את כל מה שציפינו לו ואפילו יותר. קיבלנו ריאליטי נקי ואמיתי, נטול התערבויות גסות ובעיקר נטול sms וגלגלי הצלה למיניהם.
נכון, זה עדיין ריאליטי, אותו מוצר פופולארי וידוע לשמצה שרבים בארץ כל כך אוהבים לשנוא אותו, אבל מי אמר שאי אפשר ליהנות מריאליטי שמצליח לשמור על גבולות הטעם הטוב, בעזרתם של עשרה זוגות ישראליים, אותנטיים, משעשעים, מרגשים ואמיצים, כאלה שהיה לנו קל להזדהות איתם, לקוות שייכשלו במשימה ועדיין להתאכזב כשזה באמת קורה להם, להתעצבן עליהם ועדיין לאהוב אותם. בקיצור, היה טוב.
או במילים אחרות: צ'יקי צ'יקי צ'יק- היי היי היי.